חופשה אורבנית בירושלים – חלק ראשון
בפוסט הזה אספר לכם על חופשה אורבנית/עירונית בירושלים, ובפוסט הקודם שלי סיפרתי לכם על חופשה אורבנית בתל אביב. לפני שאמשיך אני מרגישה חוב קטן של הסבר המושג אורבניות.
על אורבניות – מתוך ויקיפדיה: “עִירונִיוּת או אוּרְבָּנִיזְם … הוא ענף במדע העיר והאזור העוסק במחקר, המבנה החברתי, צורת החיים ובהתאגדות של אנשים בעיר. מקור המושג אורבניזם מגיע מהמילה Urb בלטינית. המושג עירוניות הוא תחום הפרשנות המוסכם על קבוצה החולקת חיים במרחב פיזי נתון. … לכל עיר אורחות חיים הנהוגות ושייכות לה אשר מורכבות ממבנה חברתי המהווה מסגרת הקשר ייחודית שהחברים בה חולקים מבני משמעות משותפים. העירוניות נובעת מן הקשרים בין תושבי העיר לסביבה הבנויה שבה הם חיים”.
כבר מזמן הבנתי שאני בחורה אורבנית, שאוהבת את המושג עיר, אוהבת לחקור את הסביבה שלה, אוהבת להכיר את פינות החמד ואת השווקים הכאילו מוכרים. ככה אני בכל מקום, בכל עיר שאליה אני מגיעה. גם בחו”ל (כשזה מתאפשר 🙂 ) ככה היה גם עכשיו בירושלים.
בחופשה הזו ביליתי כמעט יומיים שלמים בירושלים, במסגרת טיול בלוגרים שהוזמנתי אליו, ומכיוון שהיו בחופשה הזו הרבה מאד מקומות חדשים לספר עליהם, אני מחלקת את הפוסט לשניים.
אני מזמינה אתכם להקשיב להרכב המוזיקלי הנפלא: “האחיות ג’משיד”. הצמד מורכב משתי אחיות, (ויש להן עוד אחות מוזיקאלית – עדן ג’משיד) שתיהן זמרות ונגניות. שי לי מנגנת- בגיטרה ועדן מנגנת בצ’לו. הן נולדו וגדלו בירושלים, להורים שניהלו את מלון עדן, שכרגע סגור.
האחיות ג’משיד בשירן: ירושלים
ירושלים שלי – עיר עם יחס מיוחד
לכל אחד יש את ירושלים שלו, וגם לי יש אחת. עיר אהובה, אחרת לגמרי מתל אביב. אני מחוברת לתל אביב, אני אוהבת את החיוניות וההמולה שלה. ירושלים היא תמיד אחרת, אחות בוגרת לתל אביב אבל הקצב העירוני שלה שונה, איטי יותר, כבד יותר, ויש בו מסתוריות שתמיד מסקרנת אותי.
אני זוכרת את היום בו הגעתי לבקר את החבר הירושלמי שהיה לי, כשהייתי סטודנטית. לבשתי בגדי חג כי זה היה ערב יום העצמאות. אבא של החבר הסתכל עלי ואמר – את תל אביבית נכון? כי מיד רואים. אתן התל אביביות נראות אחרת. הוא צדק בהבחנה שלו, כשאני מגיעה לירושלים אני אכן בחופשה, אני תיירת מתל אביב, שאוהבת לחרוש את העיר ברגל ובשנים האחרונות ברכבת הקלה.
תמיד היה לי יחס מיוחד אליה, מגיל מאד צעיר. את המרד שלי במה שמקובל פיתחתי כבר בגיל צעיר מאד עם הביקור הראשון שלי בכותל, שאותו אמי לא תשכח מעולם. אני אשאיר לכם לדמיין מה עוללתי, וארמוז רק כי כבר אז אבנים היו בשבילי חלק ממשהו עירוני, חי ולא קדוש. אבנים הם בשבילי קיר של בניין לגור בו, גדר שמראה את הגבולות הבטוחים ומדרגות שמובילות אותי הלאה ולפעמים מחזירות למקום אהוב. לכל אחד יש את האבנים שהוא אוהב בירושלים.
אבנים אהובות בירושלים – מבט על עבר מגדל דוד, החומות שמול ימין משה וצילום מהר הבית:
זכרונות עירוניים מירושלים
אני אוהבת את ירושלים, אוהבת לטייל בסמטאות שלה, ברחובות הקטנים, להריח את הריח המיוחד והאחר שלה. כשאני מבקרת בירושלים החושים העירוניים שלי מפעילים אותי גם בה. איך נראים הבתים – מבחוץ אבל גם מבפנים, איך נראים הדלתות והחלונות, המרפסות והמדרכות. אם יש תחושה של שכונה ברחובות, אם השכנים שיוצאים מהבית מדברים אחד עם השני, אם יש עציצים בחלונות, אם הגינות מטופחות, אם יש מכולת קטנה בקצה הרחוב, אם יש גינת משחקים. אני מסתכלת על המרקם שסביבי ובוחנת אותו. אני אוהבת להסתובב בשכונות הקטנות ולגלות את החיים שמסתתרים בתוך הבתים ויוצאים החוצה. האיש שמטייל עם הכלב, הילדה שרצה למגלשה ומצטרף אליה אח שלה – או חבר מהכיתה. אני שמחה לראות רחובות קטנים שהשכנים אוהבים את המקום בו הם גרים ומטפחים אותם.
יש לי זכרונות רבים מירושלים, ומאז שאני זוכרת את עצמי, אני מבקרת בה לפחות פעם בשנה. זכורות לי צעדות שערכתי בה בימי ירושלים, טיולים אליה עם הכיתה ואח”כ בצבא. אינספור טיולים בשווקים של העיר העתיקה, גם כשהיה מסוכן, והשפה בה דיברתי עם חברתי בזמן הטיול היתה אנגלית צחה. היינו בטוחות שככה לא יזהו שאנו ישראליות, ויחשבו שאנחנו תיירות ולא יפגעו בנו. נראה שבכל זאת התמזל מזלנו לספר על כך. תמיד מצאתי ואני מוצאת גם היום, את ההזדמנויות והסיבות לנסוע אליה, אם כדי לבקר במוזיאון ישראל הנפלא ולצפות בתערוכות שלו, אם כדי לאכול במסעדה ששמעתי עליה ואם לבקר שוב בשוק מחנה יהודה או בנחלאות.
מרפסת נחבאת במושבה הגרמנית:
הכניסה למתחם התחנה, ליד מגדל המים:
ירושלים – הכי חו”ל בארץ
עיריית ירושלים יצאה בפרויקט מקסים בעיני, להראות את ירושלים לישראלים, לקחת אותנו, שרוצים להמשיך ולהרגיש תיירים, ולהפוך את הלימון ללימונדה. אי אפשר לטוס לחו”ל (למעט 4 מדינות, נכון לרגע זה 🙂 ), אז בואו נגיע לכל מיני מקומות, נחקור אותם, נלמד עליהם, וככה נכיר את ירושלים מקרוב. לא מעט אנשים סביבנו חקרו היטב ערי בירה בעולם כמו פריז, לונדון וניו יורק, אבל פחות את הקרובה להם, את ירושלים. הנה עכשיו יש לנו הזדמנות מעולה.
בעירייה, בשיתוף עם הרשות לפיתוח ירושלים (הרל”י) יצאו בקמפיין, שממשיך גם בחגים הקרובים. במסגרת הקמפיין כל מי שמזמין חדר במלון, שמשתתף בקמפיין, מקבל שובר (לכל בן משפחה/ או אדם שלן במלון) לאטרקציות מגוונות בעיר. חוץ מהשוברים כל מי שמזמין חדר במלון זכאי גם לסיור חינם, ממגוון הסיורים המוצעים. בעיני זו הטבה נהדרת, גם השוברים וגם הסיורים. אני מכורה לסיורים. התחלתי לסייר בערים השונות אליהן הגעתי בחו”ל. אני לוקחת תמיד סיור בעברית, בנושא של הכרת העיר, הכרת האומנות שלה, האוכל ובכלל מה שמעניין בעיר. בעקבות זאת הבנתי שגם בארץ כדאי להשתתף בסיורים, לומדים דרכם הרבה דברים, שלבד קשה ולעיתים בלתי אפשרי לדעת.
בסיום הפוסט אני מביאה קישורים לשוברים, לסיורים ולבתי המלון, המשתתפים בקמפיין, אותם תוכלו להזמין לפני הנסיעה לירושלים.
פינה בקבלה של מלון וילה במושבה, מרשת בראון, בו התארחתי:
מלון וילה במושבה
התארחתי במלון הבוטיק וילה במושבה , של רשת מלונות בראון. המלון שוכן בלב המושבה הגרמנית, בבניין היסטורי יפייפה ששומר היטב. יש בו 24 חדרים, חלקם עם מרפסת וחלקם בלי. העיצוב שלו מיוחד מאד, צבעוני ושונה מאד מהעיצוב המינימליסטי, אליו התרגלתי בשנים האחרונות. יש משהו מאד משמח בסגנון הזה.
הבניין ההיסטורי של וילה במושבה:
העיצוב הצבעוני והמיוחד של מלון וילה במושבה:
המלון לא מגיש ארוחת בוקר, אלא מציע שוברים למספר בתי קפה במושבה הגרמנית. אנחנו אכלנו ארוחה מפנקת בבית הקפה “קפית” ובעבר אכלתי ארוחת בוקר נהדרת בקפה “סמדר”, שהיא אחד מבתי הקפה המוצעים לאורחים.
במושבה הגרמנית יש רחובות וסמטאות יפות ביותר, וזה אחד המקומות היותר מעניינים לטייל בו ולחוות את הצד המיוחד של ירושלים. בתים עם חצרות ירוקות, בתי קפה קטנים, חנויות בוטיק, רחוב עמק רפאים המעט יותר סואן ומתחם התחנה שנמצא ליד.
המלון עצמו מציע פעילויות עם הנחה לאורחי המלון: פעילות מומלצת לבאי מלון בראון בירושלים .
כתובת המלון: יהושוע בן נון 13. קישור למלון: וילה במושבה
יקב ירושלים ומתחם הטחנה במשכנות שאננים
עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים ערכו לנו קבלת פנים במתחם הנהדר של טחנת הרוח במשכנות שאננים. אירחו אותנו עם מוזיקה, יינות מעולים, גבינות, ירקות ופירות. כשהגענו, בשעות אחר הצהריים, מזג האוויר התקרר, ואנחנו זכינו לתצפית נהדרת לעבר חומת העיר העתיקה.
קבלת הפנים:
אם אתם רוצים לדעת מה ההבדל בין משכנות שאננים לימין משה, אספר לכם בקצרה שהמתחם של הטחנה ובית ההארחה שמתחת לו נקראים משכנות שאננים. ושכונת המגורים שמשמאל לטחנה נקראת ימין משה, על שמו של משה מונטיפיורי, והוקמה אחרי מותו.
משכנות שאננים היתה השכונה הראשונה של ירושלים מעבר לחומות, ונבנתה ביוזמת ובתמיכת משה מונטיפיורי בשנת 1860. משה מונטיפיורי רצה שיהיה מקום חדש ומרווח לתושבי העיר העתיקה, שסבלו מצפיפות רבה ומחלות עקב כך. הוא הקים טחנת קמח ובתי כנסת אשכנזי וספרדי, מקווה ובית מרחץ. התוכנית המקורית והחדשנית לא הצליחה כי המשפחות היהודיות לא רצו לגור מחוץ לחומת העיר העתיקה. כיום, כשהאזור משופץ הוא הפך ליוקרתי ומרכזי בירושלים, אכן למונטיפיורי היה חזון בתקומה של ירושלים. קרן ירושלים שיפצה את המבנים המקוריים ופתחה בהם מקום של פעילות אומנותית ותרבותית. יש שם מרכז כנסים, מרכז למוזיקה ובית הארחה.
טחנת הרוח
בתוך טחנת הרוח עצמה נמצא מרכז טעימות היין של יקבי ירושלים –jerusalemwineries . זה היקב היחיד שקיים בירושלים, ומרכזו באזור התעשיה עטרות. במקום יש מספר פעילויות שאפשר לעשות: טעימות יין וסדנאות ליחידים, קבוצות וגם לחברות וארגונים, סיורים קולינרים משולבים בטעימות יין, טעימות של גבינות ויין ואירועים פרטיים ברחבת התצפית של בית הקפה. תמצאו את כל הפרטים והטלפון של רויטל, אשת הקשר של היקב כאן , ובדף הפייסבוק – Jerusalem wineries
קפה הטחנה
ברחבת התצפית, ליד טחנת הרוח נפתח בית קפה קטן בתוך כרכרה. מקום מקסים שהיושבים בו משקיפים על נוף ירושלמי משובח ויכולים להינות גם מהגבינות והיינות של יקבי ירושלים.
שעות פתיחת הקפה: ראשון עד חמישי: 10:00-19:00 / שישי: 10:00-14:00.
סיור מודרך ומצולם בימין משה
יצאנו לסיור מרתק בסמטאות הנפלאות של ימין משה. השכונה הוקמה בשנת 1891, על מגרש ריק, ששכן מול משכנות שאננים. אדמות השכונה נקנו מכספי עיזבונו של הנדבן האמריקאי יהודה טורא. הבתים מדורגים, ונבנו ברחובות קטנים ששופצו, וזו חוויה לעין וללב ללכת ביניהם. תמצאו עשרות פינות שתוכלו להינות מהן בשכונה. פינות ישיבה קטנות, כרי דשא, את בוסטן גוזלן, נופים לחומות העיר העתיקה, דלתות מרהיבות, עציצים פורחים. יש כאן כר עצום לצלמים חובבנים וגם למקצוענים. ליד הטחנה ובין הסמטאות פגשנו חתנים וכלות, צילומי בת מצווה, וצילומי משפחות.
בסיור הזה הדריך אותנו הצלם אבידוב ברנשטיין, צלם מקצועי ומורה דרך. הוא סיפר לנו סיפורים על השכונה ועל תושביה, על פינות מיוחדות בה, ואנחנו צילמנו. אני ממליצה להגיע לשכונה כשהשמש כבר לא בשיאה, ככה תוכלו גם ללכת בה בהנאה גדולה, וכך גם הצילומים יוצאים ברורים, ללא חלקי תמונה שנשארים בצל והאחרים בשמש.
הבאתי מעט מהתמונות שצילמתי, היה לי קשה לבחור:
אבידוב מציע מגוון של סיורי צילום, כולל סיור מיוחד במינו של אחד על אחד עם אופנוע, שהוא נוהג בו ומגיע למקומות מיוחדים בירושלים.
פרטים על הסיורים תוכלו למצוא בחוברת הסיורים: כאן ובדף הפייסבוק שלו: Zoom Through Jerusalem .
מתחם ימק”א ומגדל הפעמונים
ימק”א – YMCA איגוד הצעירים הנוצרים.
בהליכה רגלית קצרה מימין משה מגיעים למתחם ימק”א, שנמצא ברחוב דוד המלך 26, מול מלון המלך דוד. זה מתחם בניינים שמשמשים כמרכז תרבות וספורט, והמרכז הוא סניף של ארגון ימק”א בארה”ב. החזון של המרכז הוא טיפוח האחווה בין 3 הדתות, דרך פעילויות ספורט ותרבות. יש בו אולם קונצרטים, בית מלון (ימק”א 3 הקשתות), מגרשי טניס, אולם כדורסל ועוד מתחמי ספורט שונים. בצידו האחורי שכן מגרש הכדורגל המפורסם של ירושלים – איצטדיון ימק”א. בשנות ה-90 הוכרז המתחם כולו כפרויקט לשימור והרחבה הגדולה עליה היה מגרש הכדורגל, שונה יעדה לפרויקט נדלן מפואר. המתחם כולו החל להבנות ב-1926 ובנייתו הסתיימה בשנת 1933. המתחם הזה נחשב לאחד היפים ביותר בבנייני ימק”א שבעולם, וכשמבקרים בו מבינים את הסיבה: הוא מטופח, שמור מאד, פינה ענוגה בתוך העיר.
מגדל ימק”א והתצפית ממנו – מלון המלך דוד והעיר העתיקה:
במעלה מגדל ימק”א ישנה תצפית מקסימה על כל ירושלים. עולים אליה במעלית קטנטנה או בפיר מדרגות צר ומתעקל, בו 200 מדרגות. עלינו לתצפית, צילמנו את ירושלים מלמעלה ואני ועוד מספר בנות העזנו וירדנו ברגל למטה. בדרך ראינו וצילמנו את 35 הפעמונים של המגדל. ישנם אנשים שיודעים לנגן על הפעמונים הללו ומידי פעם מתקיימים במקום קונצרטים של נגינה בפעמונים של המגדל. זאת חוויה מקסימה לצפות בירושלים מלמעלה, לראות את הנוף היפה מ – 4 פינות התצפית של המגדל. אני מאד ממליצה על זה. בכל המתחם אפשר להסתובב, לשבת לנוח או להצטלם, מה שאהוב עליכם.
מתחם ימק”א מצטלם נהדר בכל זוית:
כתובת: דוד המלך 26. שעות פתיחת התצפית : 08:00-20:00 ורצוי לברר במקום.
כדאי לבדוק אם יש קונצרטים במרכז המוזיקה שלהם, תוכלו למצוא את הפרטים כאן: Jerusalem International YMCA
בית קפה ומתחם כתר דוד
Cohen’s Deli – Talbiya
מול מתחם ימק”א ישנו בית קפה ומעדניה, וראיתי שיש להם עוד 2 סניפים בעיר. זה מקום אינטימי, שכונתי וטעים. נעים לשבת בו בחוץ ובפנים. אפשר לשבת שם לקפה, לסנדביץ או עוגות. ישבנו שם קבוצה של מבוגרים עם ילדים וכולם נהנו. ראיתי שהם עושים גם משלוחים באזור, טוב לירושלמים שבינינו.
כתובת: דוד המלך 28, שעות פתיחה: ראשון – חמישי: 07:30-20:00 / שישי: 07:30 – 15:00
כתר דוד
מאחורי מתחם ימק”א, היה מגרש הכדורגל שכל ירושלמי הכיר – איצטדיון ימק”א. בסוף שנות ה-90 הוא נהרס ונבנה עליו פרויקט נדלני יוקרתי. במרכז המתחם יש גינה גדולה עם ספסלים ומזרקה. לקראת ערב, כשהשמש שוקעת הגינה מוארת ומאד יפה להגיע לכאן ולראות את המקום. אפשר לשבת על הספסלים עם קפה קר, או בקבוק מים, לשטוף את העינים במעשה האומנות שיש כאן. למקום יש כניסות – גם מצד שמאל של מתחם ימק”א וגם מרחוב ג’ורג’ וושינגטון שמקיף את מתחם ימק”א.
מלאכת המחשבת של הפסיפס בגינת המתחם, ומבט אל מגדל ימק”א מהגינה:
מסעדת צמח
בפברואר השנה פתחה קבוצת המסעדנים “מחנה יהודה” את “צמח” המסעדה הצמחונית הראשונה שלהם, קרובה מאד לשאר 4 המסעדות, שגם הן בשוק מחנה יהודה. המסעדה יפה מאד, מעוצבת באופן אקלקטי – קצת תעשייתית, קצת רומנטית ווינטג’ית. אין במסעדה בשר או דגים וראינו שגם חובשי כיפה אוכלים במסעדה. את המסעדה מובילים השפים אסף סרי ואורי נבו. אכלנו שם שלל מנות והיה מאד טעים. האווירה במקום מאד שמחה, גם ביום וגם בערב. כיף להגיע למקום שיודע לארח ככה וזו אחת מההתמחויות של הקבוצה. בעיני הכי כיף להגיע כמו שאנחנו הגענו, חבורה של אנשים ולחלוק כמה שיותר מנות. המנה שאני הכי אהבתי היא מנת הקרם ברולה מחצילים. לכל מי שאוהב חצילים – זו מנת חובה!
תמונות שצילמתי במסעדה, השף אסף סרי בפעולה:
כתובת: הדקל 1, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון – חמישי: 09:00-00:00 / שישי: 09:16:30 / שבת: 21:30-00:00
קופסא מהשוק
בקרנו את חן קורן בחנות החדשה שלה, שעומדת להיפתח ברחוב אגריפס, בקרבת השוק. בחלק האחורי של החנות נמצא המיזם המיוחד שלה ושל בעלה אלון – קופסא מהשוק – קופסאות מתנה משוק מחנה יהודה. חן סיפרה שהכל התחיל לפני שנה בנסיעה ליוון, שם ראתה קופסאות עץ מיוחדות. בדרך חזרה לישראל היא קנתה מספר קופסאות וכתבה באנסטגרם שניתן להזמין אותן – מלאות במוצרים- לכבוד ט”ו באב. כל הקופסאות הוזמנו, ומאז המיזם פועם בחוזקה. חן שולחת קופסאות גם לארץ וגם לחו”ל. היא ממלאת את הקופסאות בכל טוב שמגיע משוק מחנה יהודה ומעסקים שונים בירושלים. בשלב הבא, בחנות החדשה, יוכלו להגיע אליה, להזמין מוצרים ולקחת תוך שעתיים את הקופסא, או הסל הקטן.
כתובת: אגריפס 28, ירושלים. האתר של חן קורן: קופסא מהשוק
סיום החלק הראשון
הבטחתי לכם מנוחה לקראת החלק השני, ואני מקווה שתבחרו לכם ,למנוחה הזו, מלון מפנק – כשתגיעו לבקר בירושלים.
כאן תוכלו לראות את רשימת בתי המלון שמשתתפים בקמפיין: ירושלים הכי חו”ל בארץ .
הקישור לחוברת ההטבות לשוברים ולסיור בחינם: חוברת ההטבות .
מוזמנים לקרוא את החלק השני של החופשה האורבנית שלי בירושלים .
אני מודה לחברותי הבלוגריות שעימן חלקתי את הטיול כולו, ובייחוד לזו שחלמה ואירגנה: דנה חפצדי – מהבלוג – העולם על כף ידנה ,
ולזו שייעצה, עזרה בתכנונים והיתה בת לוויה מושלמת למסלול העירוני: מיכל בן ארי מהבלוג – רואה עולם
אני שמחה להודות גם לבנות שליוו אותנו באהבה יוצאת דופן לעיר שלהם, הצוות של הרשות לפתוח ירושלים .
אני שוקדת על הכנת החלק השני של הביקור בירושלים, ובו תמצאו עוד מקומות מעניינים לבקר בהם.
בקרוב מאד גם החלק השני יפורסם!
תגובות והערות
אשמח לשמוע את דעתכם על הפוסט,
אשמח לדעת בתגובות שלכם אם אתם אוהבים את ירושלים, אם טיילתם בה ומצאתם פינות חמד.
אשמח אם תכירו לי פינות ומקומות חדשים.
מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים:
פוסט יפהפה ומושקע. ואיזה תמונות מדהימות!
אהבתי את ההסברים על אורבניות, הקשר האישי שלך אליה ואפילו האזנתי לשיר שצירפת…
בא לי לבוא שוב ולחוות את הסיורים בימין משה, מתחם ימק”א וטלביה.
ציפי, אני אוהבת את השיק בפוסטים שלך !!