לוחיות הפליז בברלין – אנדרטאות לזכרם של הניספים בשואה
מזרח ברלין, רובע המיטה – שויננפירטל, זה הרובע בו התגוררו רוב יהודי ברלין, עד מלחמת העולם השנייה. האמן הברלינאי גונטר דמניג הציע אנדרטה יוצאת דופן ומשמעות, שלבסוף התקבלה: הטבעה של אלפי לוחות פליז עליהם רשומים שמות קורבנות השואה, במקום מגוריהם: שמות האנשים, תאריך לידתם, והתאריך בו נרצחו/ נשלחו למחנות ההשמדה. לוחות הפליז נמצאים על מדרכות גרמניה, בכניסה לבתיהם.
חיים ומוות בכפיפה אחת
מתוך 160,000 יהודי ברלין, 55,000 נרצחו. ההנצחה הזו נראית אולי פשוטה, אך כשמסתובבים ברחובות הרובע היא מצמררת ביותר. לוחות הפליז הפכו להיות חלק אינטגרלי וחי בתוך הרובע הזה, ובכל שאר המקומות שם הלוחות נמצאים. כשקראתי את הכתוב על הלוחות הרגשתי שאני מרגישה זרמים של צער וכאב על מה שקרה לאנשים שחיו פה, לאנשים שגם אני, חלק מהשרידים שלהם.
לרובע המיטה שני רובדים, השזורים אחד בשני: הרובד הנורא והרובד הטוב. הרובד הנורא הוא כמובן כל מה שהיה כאן בעבר, החיים שלאט לאט הופסקו, והאנשים שנעלמו מכאן לנצח. הרובד הטוב והוא כל מה שקורה כאן בהווה. הרובע הזה חי ומשלהב את מי שנמצא בו – יש בו גלריות, חנויות מלאות כל טוב, נהירה של צעירים, זה הרובע הכי תוסס כיום בברלין. בעיני זו המהות של ברלין היום: זיכרון חי של המתים המשולב עם חיים פעילים ומלאים של האנשים שקבעו כאן את מקומם.
אני אחזור לברלין, כי הרגשות שהיא מעוררת, לטוב ולרע, היופי שלה, שאחראים לו יהודים רבים, סמלי הזיכרון הרבים כל כך שנמצאים בה, מחייבים הסתכלות ובחינה נוספת.
ציפי היקרה, אפשר לתאר את העוצמה הרבה הפורצת מהלוחות ומצבעם הזהוב הבוהק על רק האבנים הקרות השחורות.
רשומה חזקה ומרגשת.
הי ורד.נכון.יש דברים שחשוב לראות אותם,והלוחות האלו בברלין,לדעתי,הן חשובים. קשה מאד לחיות עם השילוב של המוות והחיים,שקיים שם, ולדעת שגם אם בקרובים שלך לא היו שם, הם מתו באותה דרך, במקום אחר. יהיה זכרם ברוך!
לא ראיתי את הלוחות , תודה על השיתוף , ברלין תשאר חידה והקשר היהודי גרמני גם.