חיפה עיר עם נמל ואומנות רחוב אמיתית

ברגע שהוכרז שיום הבחירות יהיה יום חופש ידענו שאנחנו נוסעים לחיפה. הרבה זמן לא היינו ביחד בחיפה, מאז שלקחנו את הילדים לגנים הבהאים, ואני התגעגעתי לסיבוב בעיר, סיבוב שיהיה דומה לסיבובים התל אביבים שלנו, אבל בחיפה.

בוחרים בנמל, שבעיר התחתית

רציתי לראות גרפיטי חיפאי, כזה שמצוייר בהחבא, באישון לילה ולא נמחק בבוקר שלמחרת. רציתי לראות כמה שיותר ציורי קיר, שצוירו באישור, במסגרת של פסטיבל “הקירות”, שנערך בין ה11-13/10, לפני שבועיים, ולא הצלחתי להגיע אליו. קיוויתי שנשארו ציורים מהפסטיבל. בערב הנסיעה בקשתי מחברה קצת המלצות  וישבתי על המחשב כדי להבין באילו רחובות נמצאים ציורי הקיר שאני רוצה לראות. האמת – לא מצאתי כתובות מדויקות, רק באזור העיר התחתית. כל מי שכתב על גרפיטי אמר שזה באזור הנמל והעיר התחתית, באזור ואדי ניסנאס ובאזור של שכונת הדר. הבנתי שאני צריכה לבחור, ובעזרת ההמלצה של יעל, שבנמל נמצאת אומנות רחוב, בחרתי בנמל.

הזמנו לטיול זוג חברים, שהצטרפו אלינו בשעת הצהריים, לארוחה ולהמשך הטיול. בוקר הבחירות הגיע, מלווה במזג אוויר מצויין. מלאנו את החובה האזרחית שלנו ויצאנו לדרכנו צפונה. זה תמיד גורם לי אושר לנסוע לטייל. בכל טיול אני מוצאת דברים חדשים שמסקרנים אותי והתחושה הזו גורמת לי לאושר. שמנו בוויז: שער פלמר 1.  הוויז אמר לנו לפנות ימינה לרחוב כיאט ולהמשיך לרחוב שער פלמר (מה קורה לשמות הרחובות בחיפה?) משער פלמר פנינו לרחוב הנמל ושם חנינו. אולי בגלל יום החופש של הבחירות היו באזור הרבה מקומות חנייה ריקים, שרק חיכו שיחנו בהם.

ציורי הקיר מתגלים באזור הנמל

(3) אלין מור.

כשפנינו לרחוב הנמל ראינו את ציור הקיר המקסים הזה של אלין מור (מספר 3 במפת ציורי הקיר, מפה שאביא אותה בהמשך הפוסט, לטובת כל מי שרוצה לראות את ציורי הקיר)). הבנו שהגענו למקום הנכון. חנינו והתחלנו לטייל. הכנתי דף עם בתי קפה ומסעדות מומלצים בחיפה, וכל מה שמצא חן בעיני במקומות המומלצים היה באזור הנמל, וזו גם היתה סיבה טובה להגיע ולטייל כאן.

חצינו את הכביש לכיוון דרום, כשסביבי ראיתי כבר 3 מהמקומות המומלצים שרשמתי לעצמי. שמנו לב לדבר שהיה לנו מוזר, ודיברנו עליו במשך כל הטיול. מסביבנו היו מעט אנשים. יכול להיות שתושבי חיפה מתעוררים מאוחר בבוקר, אבל גם כשהשעה היתה כבר 11 בבוקר, כל הרחובות סביבנו היו רגועים מאד. מעט אנשים, מעט משפחות עם ילדים והרבה שקט ורוגע. אומנם כמעט כל החנויות היו סגורות, כל מה שפועל ביום רגיל, למעט המסעדות ובתי הקפה. היה לנו ברור שזו הסיבה למקומות החניה הפנויים ולכך שלא היו שם אנשים שזה מקום עבודתם. אולם, אזור כזה בתל אביב, ביום שמסעדות ובתי קפה, פתוחים, אזור עם גנים ציבוריים (שגילינו בהמשך) ורחובות שנעים להסתובב בהם, בתל אביב הוא כבר היה הומה אדם.

נעים לטייל ברחוב הנמל

אזור הנמל גרם לי להתאהב בו. ללכת לאט בין הבניינים המעט מתקלפים, המעט מתחדשים. זה אזור של בניינים ישנים עם הרבה אופי. בניינים שמספרים סיפור. בנינים עם עסקים קטנים, שנראה לי שהייתי שמחה להציץ לכולם, אם הם היו פתוחים. רחוב הנמל הוא רחוב שנראה לעין שהעירייה משקיעה בו ולא מעט. הוא רחוב ששופץ במטרה מוצהרת שיהיה לאנשים נעים להסתובב בו, נעים לשבת בבתי הקפה ולאכול במסעדות. הרחוב רחב, נקי, ויש בו הרבה מוקדי משיכה. התחלנו ללכת בו דרומה: מהנמל 33 ועד לתחילתו. (בנקודת ההתחלה שלו יש אפשרות רק להליכה רגלית, לא למכוניות). בתחילת הרחוב, על כל הפינה כמעט, מתפרשת מסעדה/בר שנפתחת רק אחרי הצהריים, בשם קלמן. הפינה הזו הזכירה לי פינה דומה ברומא. אני בטוחה שטעים שם:

(2) Sickboy

חצינו את הכביש ברחוב הנמל והגענו למס’ 41 שם  נמצאים ציורי הקיר של Sickboy שהגיעו מאנגליה, לצייר פה בפסטיבל שנה שעברה. יש פה צבעוניות והמון פרטים שצריך להביט ולחפש מה אוהבים ולמה מתחברים. מידי פעם מגיעים אנשים ושמחים למצוא את הציורים ולהצטלםלידם. אני תמיד מחכה שילכו, אל תבינו מהצילומים שלי שהרחובות ריקים 😊.

(9) Brothers Of Lihgt

המשכנו ללכת על הרחוב, ואני בדקתי כל סימטה ורחוב צדדי. מהניסיון העירוני שלי גם כשיש ציורים מוזמנים, כמו בפסטיבל “הקירות” יש סביבם אומנות רחוב שהציורים הם רק הפן השיווקי שלהם.
מקום עם אנרגיות טובות תמיד ימשוך אליו אומני רחוב. באחת הסימטאות גיליתי מכונית חונה לצד קיר ארוך שכולו כתום ומצוייר. זה כמובן רק חלק מהקיר:

בגלל שהמכונית חנתה ככ קרוב לא יכולתי לצלם את כל הקיר, גם לא מהצד. קצת כעסתי כי היו המון מקומות חניה פנויים ליד הקיר היפה הזה. ומצד שני, אלו החיים בעיר, דינמיים ומשתנים. היום הקיר
ריק ומחר יש עליו ציור. המשכנו לטייל על הרחוב. מצאנו מקום מרענן שאפשר לנוח בו:

המשכנו משם וראינו מולנו שני בניינים גדולים. בניין אחד מאד מיוחד של האוניברסיטה הפתוחה שעל קירותיו נשקפות דמויות מצוירות.  ניסיתי לצלם את הדמויות וזה היה קשה, כי חוץ מהשמש המסנוורת
גם בונים שם מה שנראה כעוד חלק של הבניין:

Broken Fingaz

מול בניין האוניברסיטה נמצא בניין של מספר עסקים והוא בולט למרחוק. הציורים נמצאים על הבניין של הנמל 10. לפי השילוט נמצאים עליו ציורים של חבורת אומנים מחיפה שנקראים: Broken Fingaz,
שמציירים כבר בכל העולם, ויש לכך סיבה טובה. אפשר לעמוד כאן זמן רב ולבחון את כל הפרטים. תאמינו לי שיש כאן לא מעט. לפי המפה של העירייה על הבניין הזה צייר גם האמן החיפאי Tant.זה הבניין המצוייר:

צילמתי כאן את קצה הבניין. נעשתה כאן השקעה מחשבתית מרשימה והציורים עשירים בצבע:

קפה ועוגות בברדא BREADA

המשכנו ללכת, לחקור קצת את המסעדות המומלצות שמצאתי והנה הן מול עיננו. קבענו עם החברים שיגיעו למסעדת “רולא” בשתיים וחצי, וכך היה לנו זמן רב להמשיך ולהסתובב. הרחנו ריח של לחם טרי, עוגות וקפה. חיפשתי מהיכן הריח מגיע והסיבה היתה מולי: המאפיה ובית הקפה ברדא BREADA. בעבר זו היתה רק מאפיה, שמכרה מאפים שונים וקינוחים למסעדות. ביולי האחרון הם פתחו את בית הקפה הזה, והבנתי מהם שבכוונתם לגדול, להתרחב ולהוסיף מנות רבות לתפריט (היום ניתן לאכול שם גם מרקים טעימים). אכלנו את העוגות  הטובות – עוגת הגזר עם המסקרפונה היתה מעולה, והקפה היה טעים. הסתכלנו על מי שישבו סביבנו והבנו שכמעט כולם מכירים היטב את המקום ומגיעים בכוונה לשם.

פאטוש: מועדון – בר – מסעדה – גלריית אומנות

אחרי ברדא החלטנו לראות מה יש סביב הבניין המצוייר (הנמל 10). הקפנו את הבניין והגענו למתחם גדול, שעדיין לא שופץ, והוא מלא בציורי גרפיטי ובתוכו מספר עסקים שהיו סגורים. המקום צמוד לגדר שמאחוריה עוברת הרכבת ומאחורי הפסים נמצאים העגורנים של הנמל.

הייתי חייבת להצטלם שם:

המשכנו ללכת לעבר מקום שהיו בו כסאות וספסלים ועמדו שם מספר אנשים. מסתבר שזה היה אחד העובדים, שהיה מאד נחמד ואיפשר לנו להיכנס למקום הסגור, שנפתח רק בערבים ולצלם. נכנסנו למקום שנקרא פטוש. יש לבעלים מסעדה במושבה הגרמנית, אבל כאן זה מועדון שמשלב פונקציות שונות. המקום נפתח לפני כחודש, ויש בו בר/מועדון/מקום להופעות וכן יש שם גלריה עם תערוכות מתחלפות. כרגע הם פתוחים רק בערבים אבל בתכנון הקרוב הם רוצים לפתוח לארוחות בוקר ואחר גם לצהריים. המקום נראה כמו משהו שלקוח מחו”ל. אומנם הכיסאות היו עדיין הפוכים, ועוד לא החלו בסידורים לערב, אבל האווירה בו היתה נהדרת. בגלל רהיטי הוינטג’ והסגנון המיוחד מרגישים שם כאילו שהמקום קיים כבר הרבה זמן. זו גם התחושה שהבעלים ביקש לתת.  תראו כמה יפה פה:

ככה נראית היציאה מפטוש:

אנחנו הגענו לפטוש מאחור, דרך המתחם (שאחה”צ כשבקרנו שם שוב ראינו שיש שם מכון כושר ועוד בר) אבל הכניסה הראשית היא מהנמל 6, צמוד לקפה ברדא. המשכנו את הטיול שלנו על רחוב הנמל. בדרך נכנסנו למסעדת “רולא” והזמנו מקום (טוב שכך כי המסעדה התמלאה מהר), ועברנו ליד מסעדות שונות שנפתחות רק בערב. המשכנו לכיוון קמפוס האוניברסיטה, הנמל ותחנת הרכבת. בדרך חלפנו על בית הסטודנט ו2 גינות ציבוריות שביניהן יש בר/בית קפה שנפתח רק אחה”צ.

הגענו לקצה הרחוב והצצנו ל”בית ללימודי בובנאות” תיאטרון פרינג’ וגילוף בעץ”. חלונות הראווה מלאים בבובות, מעט מורבידיות מקום שנראה מרתק, והיה סגור:

(12) MASER, KJ263, Broken Fingaz

אחרי בדיקה של הבובות בחלונות הראווה המשכנו ללכת ולחפש ציורי קיר. חיכה לנו הבניין המצוייר, ברחוב הנמל 52:

הגעתי לגשר שעולה לנמל. משם יוצאים לשיט בחו”ל. אבי חיכה לי בצל למטה ואני לא התעצלתי ועליתי על הגשר כדי להשקיף על הכל מלמעלה. ניסיתי לצלם שם אוניה אבל מאבטח נמרץ אסר עלי😊. הראות משם היתה נהדרת. אני אוהבת לראות את הכל מלמעלה. אפילו צילמתי את הרכבות, שמלמעלה נראות ציוריות. ירדתי מגשר הנמל והלכנו לראות עוד 2 עבודות אומנות ברחובות המקבילים, ידענו לאן ללכת לפי המפה שמצאנו ברחוב הנמל. כמובן שמצאתי בדרך ל 2 העבודות הממוספרות עבודות גרפיטי על קירות ועל גדרות בכל האזור שעברנו בו בעיר התחתית.

(5)LEOLYXXX – לאולייקסס – משבדיה.

המשכנו לכיוון הציור האחרון שמצאנו במפה של רחוב הנמל. הלכנו לרחוב דרך יפו 34, שם מצאנו את הציור:

ציור על גדר שמצאתי בדרך:

(7) צייר GUMA

מדרך יפו הלכנו לראות את עבודת האומנות האחרונה, שנמצאת ברחוב הזגג 1. הזגג זו למעשה סימטה קטנטונת, שקל מאד לפספס אותה. מצאנו שם מספר של ציורי קיר ועבודות גרפיטי. על העבודה הגדולה, שבאמצע הסימטה חתום אמן בשם משיח – EREZDO. אם יש לו קשר למה שכתוב במפה, תספרו לי בתגובות.

שם גם פגשתי חתול רחוב. חייכתי אליו והוא קרץ לי בתגובה:

רולא – מטבח לבנטיני

החברים שלנו הגיעו סוף כל סוף ואנחנו היינו קצת רעבים מהסיבוב הגדול. מצאנו אותם בפתח של המסעדה. “רולא” היא המסעדה של זוג המסעדנים מועין חלאבי ורולא דיב, שישבו בעבר בשדרות
מוריה שעל הכרמל הבורגני. הם קוראים לעצמם מטבח לבנטיני – מטבח של האזור שלנו – לבנון וסוריה. לא יכולתי לאכול את הקבב המפורסם בשל חריפותו, אבל אכלתי את השושברק – כיסוני בשר
נהדרים עם יוגורט ואת סלט הג’רג’יר המעולה. אכלנו גם: קבב, פאלפל, פלפלים חריפים ממולאים בגבינה, מג’דרה ופרגיות. שתינו בירות והיינו שבעים, ולא הזמנו קינוחים. משאירה אותם לפעם אחרת.

לאחר הארוחה עשינו לחברים שלנו סיור באזור שבו הסתובבנו כל הבוקר ואפילו עלינו איתם לשער הנמל, כי רצינו לראות שוב את הכל מלמעלה (לא חייבים לעלות על הגשר, יש מעלית). מהגשר גם רואים עוד ציור קיר נהדר, אתם תמצאו אותו לבד 😊.

השמש שקעה והיה נעים להמשיך ולטייל. החלטנו שנשב לקפה, בבית הקפה המומלץ, שחלפנו כל היום על פניו – קפה פלמר.

כל היום הזה הרגשנו שאנחנו תיירים באיזה עיר אירופאית. מסביבנו היה מאד רגוע. גם בעיר התחתית, ברחובות הראשיים שלרגע עברנו בהם. היה אוויר נהדר והישיבה בקפה פלמר התגלתה כמהנה ביותר. המלצרית החמודה שמעה שאנחנו מתל אביב וספרה לנו שהיא חדשה בחיפה והגיעה לכאן מיפו. שתינו קפה ואכלנו עוגה, שיצאה דקות ספורות קודם מהתנור. אני קבלתי קפה חדש כי הראשון לא יצא מוצלח, והכל היה טעים מאד. אפילו המחירים הזכירו לנו את חו”ל – 10שח לקפה ו10שח לפרוסת עוגה. הרגשנו שאנחנו יכולים לשבת שם עוד ועוד. היה לנו נעים וטעים. קבענו שנחזור לנמל, והפעם עם הרכבת. תחנת רכבת מרכז נמצאת 5 דק’ מרחוב הנמל, וזה רעיון מצויין להגיע לאזור הזה בלי רכב.

מצרפת כאן את המפה שנמצאת ברחוב הנמל. מצוינים עליה מספרי היצירות של פסטיבל “הקירות” והכתובות שלהם:

זו רשימת המסעדות עם הכתובות, שאספתי, כולן קבלו המלצות טובות, ואת חלקן ניסיתי:

1. קפה פלמר – שער פלמר 1
2. עוגן בר/מסעדה – שער פלמר 3
3. בית קפה ומאפייה ברדא – הנמל 6.
4. העוגן בר/מסעדה – שער פלמר 3
5. לוקס – Lux – הנמל 13 (נפתחת מ18:00)
6. צ’אנג בה – הנמל 23
7. הנמל 24 – הנמל 24 (בשישי-שבת פתוחה גם בצהריים)
8. רולא – הנמל 33
9. איטליאנו דה לה קוסטה -העלייה השנייה 96

הערות, תגובות

אשמח לשמוע כל הערה ותגובה שלכם.

אשמח לשמוע ביקורות על המסעדות, המלצות שלכם על האזור.

מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים: