זה חלק שני של הטיולים והשיטוטים שלי בנווה צדק.
כאן היה החלק הראשון, ומקווה שתאהבו גם את החלק הזה, שמוקדש לשערים, לפתחים צרים ורחבים. פתחים שדרכם ניתן להציץ ולדמיין חיים אחרים. כמו ספר חדש שפותחים את הדף הראשון שלו, מתחילים לקרוא ועולם חדש נרקם מול העיניים.
דלתות, פתחים ושערים בנווה צדק
הגנה כפולה לבית: שער תכלת ומגן דוד.
שערי ברזל שנשארו בכניסה לחדרי המדרגות של הבניינים:
שערים חדשים שנראים כמו הישנים, אבל עיקר תשומת הלב שלי נתונה לאריחים הצבעוניים. הם יכולים להיות עתיקים מבית החרושת של משפחת שלוש, ממקימי נווה צדק, אשר נפתח ב-1892, או אולי של המפעל שהתחרה בהם, המפעל של משפחת גלוסקא (שעדיין פועל). את מקור האריחים לא נדע, אבל הם יפים!
שער ברזל ישן על קיר ורוד, חדש למדי, ופרחים צבעוניים מקבלים בשימחה את הנכנסים:
שער כחול ישן בבית ישן עם קירות מתקלפים וגרפיטי , שגם הוא כבר התיישן. לדעתי יש כאן ככ הרבה יופי:
שער עץ לבן מתקלף והקיר מתקלף ושבור, ואם השער יפתח, רק לרגע, מי יודע מה נמצא שם.
פתח מסתורי לסימטה, מסדרון מתקלף, וממול חלון ודלת ירוקה ומזמינה.
שער ברזל ישן צבוע בכחול, משומר, במרכז המשוחזר של סוזן דאלל. בתמונה השניה הצצה מהפתח של סוזאן דלל לכיוון הרחבה.
אבי צילם אותי על רקע של דלת ישנה בבניין משוחזר:
פריטים שאני אוהבת
הזמנה למנוחה
בנווה צדק השתרש המנהג של הזמנה למנוחה, לשהייה קלה, להתבוננות בכניסה לבית. זה מנהג יפה בעיני, הדאגה לזולת, המחשבה על האחר. יפה מבחוץ ויפה מבפנים.
אני יושבת על ‘לה קורבזיה’ מבטון:
מסתיים לו כאן הטיול שלי בנווה צדק. הסתובבתי, הצצתי, ראיתי, חוויתי. בסוף גם נחתי, השכנים הטובים דאגו לי. מקווה שנהניתם איתי בשיטוטים שלי, ואולי אגרום גם לכם להתאהב, לטייל בנווה צדק, לחפש את הישן, ולראות כמה הוא יפה ושלם, גם אם הוא סדוק וצהבהב.
כאן תמצאו את חלק א’ של הטיול בנווה צדק, הקדשתי אותו בעיקר לחלונות: