נינה שלי מסתכלת עלינו צוחקות: אלה ואני עם קפה:
או קיי, עכשיו הכל כבר ממש מצחיק
אם תמונות יכלו להעביר התקפות צחוק…
רומי הבובה, הבת של אלה, אלה ואני:
אלה, אחותי היקרה, כתבה לי משהו מרגש ביותר וביקשה שאפרסם אותו כאן:
“אחות שלי, פיסי.., גברת לוין..
כמעט 10 שנים מפרידות בינינו, אבל מה זה 10 שנים למול החברות והאהבה שיש בינינו? ובכלל, כששתינו הולכות ביחד, קשה להבחין מי המבוגרת מבינינו.. כל חיי את מלווה אותי….. חיתלת אותי, הלבשת אותי, שמרת שלא אפול, קנית לי בובות, עזרת לי בשעורי בית , עזרת לי בבחירת בגדים, יותר מאוחר הפכת להיות אשת סודי, אפילו כשכבר לא גרת בבית היית קרובה אלי יותר מכל אחד אחר בעולם ועדיין את האדם הקרוב ביותר בחיי. את עוזרת לי, שומרת עלי, החברה הכי טובה שלי……כל יום, יום יום ואף פעם לא נמאס.
את עושה את הכל באופן ככ נעים, את חברה ככ טובה, ככ חכמה, תמיד את יודעת להגיד את המילה הנכונה בזמן הכי נכון, את הבנאדם הראשון שאני מתקשרת אליו כשאני עצובה, כשאני פוחדת וגם ובעיקר כשאני שמחה. פיסי היקרה, אין לי מילים לתאר את האהבה שלי אלייך, את התודה שאני מוקירה לך, את הערכה והחיבה כלפייך. את אדם מיוחד, אדם מלא בטוב ואהבה, את נפלאה בדרכך העדינה, יפה ככ מבפנים ומבחוץ.
תודה לך על הכל, תודה על שנים של צעידה לצידי וליווי צמוד ככ, תודה שאת ככ גדולה שאת מסוגלת לקבל אותי איך שאני, תודה על האהבה הגדולה לרומי, על המשפחה המדהימה שלך {אבי, ניצן תומר ונינה הקטנה..}
ופשוט תודה לך על שאת מי שאת, גברת לוין. שתהיה שנה מלאה בחוויות והעצמה אישית, שנה מאושרת, שנה של בריאות והרבה נחת והרבה הרבה ביחד……..אוהבת אלה”
לקבל מכתב כזה, עם כאלו מילים חמות ומרגשות, זה לא מובן מאליו ולא קורה כל יום, גם בין אחים. עניתי לה באריכות בעל פה, ובקצרה כאן:
כל כך מרגש, כל כך מקסים, כל כך נפלא!! איזה כיף שיש לי כזו אחות, כזו חברה! זה נורא אישי, והיה לי קשה לפרסם, אבל קשה להתנגד לאחותי, ומי שמכיר אותה יודע את זה. בסוף הסכמתי ופרסמתי.
אז תודה לך אלה, תודה ענקית, הדברים מאד אישיים, אבל כל דרך היא דו צדדית, ואת נמצאת שם תמיד לצידי, בכל מצב, בכל עניין, והשלמנו יפה את פערי ה-10ש’, והלוואי הלוואי שתהייה לך ולרומצ’וק שנה נפלאה, בריאה, ומאושרת!!
אוהבת המון אחותך.
לקרוא את זה כאן, אוללה, בנות, מילאתן את עיני בדמעות וגרוני בכאב הזה של ההתרגשות…
אחיות אוהבות ומעריכות אחת את השנייה זה לא דבר של מה בכך.
זכיתן ושתמשיכו לזכות באהבת אחיות מופלאה זו.
הצילומים נהדרים, ציפי, מי צילם? התמונות כ"כ מעבירות את הכתוב בפוסט.
יוצא מן הכלל!
נ.ב, אלה, קדימה, פיתחי בלוג. אני כבר אהיה מנוייה שלך…
הי ורד, תודה, באמת נורא מרגש! זה כיף שיש חברות בין אחיות, כי זה חברות קצת מעבר לרגיל. ניצן ואבי צילמו, נורא יפה. אפילו נינית נכנסה לפריים, בלי ששמנו לב!
הי..ואו, תודה לך פיסי על הדברים שכתבת, ככ מראה את מי שאת.תודה על הכל,ככ אוהבת אותך.
נ.ב, ורד – את עניני הבלוג אני משאירה לאחותי…אני בעיניני ספרים..סתתם..
שיהיה לכן יום מקסים בעבודה.תודה על המחמאות.
התרגשתי מאד!תמשיכו כך!
הי חברה,
קראתי את המכתב של אחותך כ"כ מרגש כ"כ אוהב כ"כ מוערך ממש היו לי דמעות איזה כיף לך ומי שמכיר אותך ואני מכירה אותך קצת לא הרבה אבל הצלחנו להיכנס לכמה פרטים קטנים פה ושם ממש הזדהתי איתה כשכתבה שאת יפה מבפנים ומבחוץ והעדינות שלך !! תדעי לך שהכתיבה שלך בבלוג ממש משקפת אותך גברת לוין היקרה.
האמת בין המילים כשקראתי עלתה לי מחשבה דווקא על ההורים שלך ……
מעיניים של אמא יש כ"כ הרבה נחת כאשר בין אחיות יש כזו אהבה אחווה כנות וביחד…
חשבתי שהיא קוראת את זה היא בטח אומרת הצלחתי עם דמעות של אושר בגרון !!!!!
(השם שמור )
חברה יקרה: מרגש לקרוא את התגובות שלך, גם כבדרך כלל הן נאמרות בעל פה, או במיילים אישיים. תודה על התגובה, התרגשתי עם דמעות!!
ואוו!!!!!!!!!!!!