השבוע התקיים שבוע בטיחות לאומי בנושא האינטרנט שמשרד
החינוך הצטרף אליו. בית הספר בו לומדים הילדים הוא מאד תיקשורתי,
והמחנכות , כבר מכיתה א’ שמחו לשלוח עדכונים יומיים על הנעשה בכיתה
וההתקדמות בחומר הלימוד. חוץ מהמחנכות גם שאר המורים הצטרפו
למיילים וכמובן צוות ההנהלה. על השבוע הזה קבלנו הודעה מראש,
מה יהיו המהלכים שנוקט בית הספר בנושא האינטרנט, השבוע,
ובכל השנה: הרצאות של היועצת, שיחות עם המחנכת, הרצאות להורים,
ועוד. במהלך השבוע ביקר בבית הספר שוטר, וכשחזרתי הביתה ביקשתי שיספרו לי, כל אחד בתורו מה היה בהרצאה. תומר ישב עם חבר, ושניהם שיחקו במחשב.
אני: “תומר חמוד, מה היה היום בנושא של האינטרנט? “
תומר, ממשיך לשחק, ומנסה גם להתרכז בתשובה, ובסוף מסתובב אלי ועונה:
“אמא, היה נורא מעניין, הגיע שוטר, שדיבר על מה שאסור לעשות באינטרנט!”
אני: “הוא דיבר איתכם על אנשים זרים שמנסים לדבר איתכם?”
תומר: “כן בטח!”
אני: “נו, ומה הוא אמר שקורה?”
תומר: “רצח!!”
אני: ניצן, בואי מותק, גם לכם היתה הרצאה היום עם השוטר?”
ניצן: “כן, אמא, מד’ עד ו’, היינו באולם ספורט”.
אני: “ומה היה, מה הוא סיפר?”
ניצן: ” הוא נכנס עם רובים ואקדחים”
אני: “מה????? זה מה שהוא הביא לכם? את בטוחה?”
ניצן: “לא אמא, התכוונתי שהיה לו אקדח בחגורה”
אני: “ועל מה הוא דיבר?”
ניצן: “כל ההרצאה הוא הסביר לנו מה זו עבירה באינטרנט,
ועל מה מקבלים עונש, וכל ילד מגיל 12
יכול להיות עבריין, כמו איש מבוגר”
כמובן, שאחרי כל הדברים האלה, ישבתי עם כל אחד והסברתי,
ולא בפעם הראשונה, מה מותר, מה אסור, מה יכולות להיות
הסכנות מקשר עם זר, ולמה השוטר התכוון. היתה לנו, ההורים,
הרצאה מאד מעניינת וחשובה, של דוקטורנטית, שעוסקת בין
השאר במחקר על גלישת ילדים ונוער באינטרנט. היא הסבירה
שחשוב שנטמיע בילדים את הערכים שלנו על מוסר, על מה מותר
ומה אסור, ועל כך שבכל דבר הם צריכים לפנות אלינו, ההורים,
ושתמיד נוכל להקשיב להם ולעזור להם. שצריך לשאול אותם את
אותם שאלות, כאילו הם הולכים החוצה: איפה אתה גולש?
לאן נכנסת עכשיו? אתה מכיר את החוקים? ועוד ועוד.
ילד שיתרגל מגיל צעיר שההורה שלו מבין,
ולא חושש מרשת האינטרנט, יוכל בקלות רבה יותר לשתף
את ההורה במרחב ובנעשה ברשת. ולי כאמא, נשאר רק להתפלל,
שיהיה בסדר, שתמיד אהיה שם בשבילם, שהם יתרגלו לשאלות שלי,
שלא יסתירו, שיהיו בוגרים וחכמים, גם בתחום העצום הזה!
פוסט שעשה לי דה ז'ה וו לשבוע האחרון שהיה בבית הספר.
אני מורה למוסיקה אומנם, אבל כל השבוע הזה היה קשה להתעלם מנוחכותם (המלחיצה יש לומר!) של השוטרים בבית הספר + סרטים מפחידים של ילדים שעושים דברים שההורים שלהם לא יודעים.
שרונה
הי שרונה,אני מבינה! האמת שנראה שגם הילדים נלחצו,קראת את התגובות שלהם! אני חושבת שאפשר היה לחסוך בשוטרים, ופשוט להסביר,לתאר,וקצת לתת כילים.אקדחים ופושעים זה לא מתאים!