טיול לחרמון – חלק ב'

 באתר החרמון שהינו במשך מספר שעות. התלבשנו בשכבות
 חולצה, סוודר, מעיל, כפפות, מגפיים. אחרי שהשתוללנו והתרגשנו, 
היה לנו כבר חם. השמש מחממת מאד כשכל כך קרובים אליה!
בבית הצטיידנו בקרם הגנה (אין כמו בעל שגולש בחו”ל,
 ואחרי פעם אחת שחזר אדום כי לא נמרח טוב, תמיד לוקח איתו קרם הגנה)
 ומרחנו טוב טוב את הפנים.  הסוודרים והכפפות הוכנסו לתיק
הגב של אבי. שתינו הרבה, הרי השמש גם בחרמון היא ישראלית לגמרי!
קנינו כרטיסים לרכבל שיעלה אותנו לראש החרמון ולמזחלות העיליות.



איזה כיף, איזו הנאה חווינו! עולים לרכבל, נקשרים שניים שניים,
כמו בכניסה לתיבה של נוח. כמובן שיש הבדל ענק- לתיבה
 נכנסו כדי להציל את נפשותיהם, ואנחנו נקשרנו בזוגות לרכבל
 רק כדי לעלות לראש ההר  ולעשות כיף גדול! הילדים התרגשו
 כי לא ידעו מה מחכה להם, איך יהיה לגלוש על המזחלות
ואיך יראה ההר למעלה. החוויה ברכבל היא נהדרת: עולים לאט,
 הגולשים והתור של האנשים מתרחק.


 השקט המופלא פורש את כנפיו על העולם. שקט ושלווה גדולה.


בדרך לראש ההר

פסגת החרמון: מראה מהרכבל

הגענו לראש ההר, והלכנו לשכור מזחלות לילדים.
אני ישבתי וצפיתי בסובב אותי. כמה יפה השלג, כמה יפה הנוף מסביב!


העץ מכוסה בשלג: מראה מרשים

הילדים גלשו שוב ושוב, דחפנו אותם וצילמנו אותם, וחזרנו והצטלמנו בשלג.



תומר(בחולצה קצרה!), ניצן ואבי על המזחלות, גולשים


ניצן ואני על המזחלת, אנחנו כל כך נהנות!


ניצן בנתה בכשרון רב איש שלג קטן ולבן, והגנו עליו שלא ידרכו 
וירמסו אותו, כל הסובבים, שגם הם השתוללו מסביב לנו בהנאה רבה.


איש השלג החמוד!

אכלנו את הסנדוויצים הטעימים, שתינו את כל המים, ובדרך חזרה,
 אחרי כשלוש שעות קנינו מים וחטיפים וירדנו מרוצים למטה עם הרכבל.


מזחלת ההרים, מראה מהרכבל היורד מראש ההר


קיווינו להספיק לעלות על מזחלת ההרים, אך תור של שעה וחצי
הרתיע אותנו. סיכמנו שנגיע ונעלה על המזחלת בפעם הבאה.
חזרנו עייפים אך משולהבים לרכב, ונתקענו 3שעות בפקק מטורף
עד שהגענו למג’דל שאמס, מרחק של 4 ק”מ!!




שיירת המכוניות בדרכנו הביתה, בירידה מהחרמון, השמש החלה לשקוע


אי אפשר לחזור מהחרמון בלי לצלם את השקיעה המדהימה שחזינו בה!


הגענו הביתה עייפים ומותשים בעשר וחצי בערב!
שבע שעות של ישיבה ברכב, אבל בסך הכל החוויות 
היו כל כך טובות, שאנחנו יודעים שנחזור.

7 מחשבות על הפוסט “טיול לחרמון – חלק ב'

  • תגובה Inbaliya 17 במרץ 2011 בשעה 12:29

    7 שעות!!!

    ציפי, זה ממש מטורף. אבל השלג…אחחח שווה הכול. במקום 13 שעות טיסה לקנדה.

  • תגובה ציפי לוין 17 במרץ 2011 בשעה 12:37

    הי ענבל-חחחחחחחחחחח זה אכן מצחיק! מטורף, לא ציפינו לכך, אבל זו באמת הכנה טובה לשנה הבאה: אבי יקח אותם לסקי בחו"ל. למדנו גם שהם יכולים להיות צמודים בלי מכות!!

  • תגובה ורד והדס 17 במרץ 2011 בשעה 13:21

    כיףףףףף לראות את הצילומים הקרירים והיפים (די חם היום אז הולך מצויין). רואים שנהנתם כל כך, תנסו לשכוח מהפקקים…סופ"ש נעים ושמח!

  • תגובה ציפי לוין 17 במרץ 2011 בשעה 13:23

    הי ורד- הנוף והכיף שהיה מאפילים על הפקקים. זה סוג אחר של חוויה, וכיף גם לקטר! סופ"ש מהנה ביותר שיהיה!

  • תגובה Enav Or 11 באפריל 2011 בשעה 9:22

    ציפי שלום,
    את התמונות המדהימות של נוף החרמון והאיזור גילית במקרה. הן יפות עד כדי כך שצרפתי חלק מתמונות הנוף והאתרים למקבץ "רמת הגולן" להמחשה עד כמה חבל ארץ זה חשוב שישאר יהודי וישראלי לדורות.
    מודה לך על צילום ושנזדמן לצרף התמונות, שתעשנה חייל בהנצחת הגולן הישראלי שלנו.
    ענב אורלב

    רצ"ב קישור: http://www.facebook.com/album.php?id=1168006477&aid=2076044

  • תגובה Enav Or 11 באפריל 2011 בשעה 9:24

    הכוונה שאני גיליתי כמובן…

  • תגובה ציפי לוין 11 באפריל 2011 בשעה 10:30

    שלום עינב. אני מודה לך על ההערכה! כמובן שהנוף היה עוד יותר יפה מהמציאות! הלוואי שהאזור ישאר שלנו לנצח! אני גאה להראות את היופי שלו באתר שלכם. אשמח שתכנסי גם בעתיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *