מונופול בעבודת יד

ניצן היתה צריכה לעשות עבודה בתנ”ך במקום מבחן.
הרעיון למונופול עלה בראשה והיא אצה רצה לבצע.
היא קנתה קאפה ופלסטלינה איכותית, וחשבה על השאלות ועל הדמויות.
בבית הספר הם למדו על כיבושיו של יהושע בארץ ישראל,
 על מלך גבעון ועל עכן, על רחב העובדת קשה למיחייתה…  ניצן החלה,
בחריצות רבה ליצור את הדמויות ואת הבתים של הדמויות. 
כפי שרואים המאמצים נשאו פירות:

רחב וביתה

מלך גבעון, הבית והעץ שלו

יהושוע וביתו, עכן וביתו
אני הצטרפתי ליצירה בהנאה רבה. על הקאפה ציירתי ריבועים
 של עשר על עשר, וכך יצרנו את מסלול המונופול. רשמנו את סכומי
 הקנייה של בתי הדמויות, סימנו את ריבוע ההתחלה, ובצידי הלוח
 יצרנו ריבועי “פרס או קנס”. ניצן הכינה שאלות אותם רשמה על דפים
 והדביקה אותם מקופלים על מסלול המונופול. כל משתתף שהגיע לשאלה בתורו,
 לא רואה את השאלה. השאלות הן על החומר הנלמד.
 הכנו כרטיסיות ל “פרס או קנס”, צלמנו כסף מונופול, וקראנו למונופול:
” מונופול כיבושי יהושוע את ארץ ישראל”.
 לוח המונופול
 לוח המונופול עם הדמויות

רחב וביתה על לוח המונופול

כסף המונופול, כרטסיות “הפרס או קנס”


סוף המעשה:
הילדים בכיתה של ניצן שיחקו במונופול במשך שני שיעורים רצופים.
ניצן סיפרה שהילדים נהינו ביותר, ולאחר השיעור לקחה המורה את המשחק
להראות אותו לצוות בית הספר ולמנהלת.
המורה העניקה לניצן ציון 100על המשחק! 
יצא נפלא!!

12 מחשבות על הפוסט “מונופול בעבודת יד

  • תגובה ורד והדס 20 במאי 2011 בשעה 5:33

    איך לא תקבלי 100 ? ניצן המבריקה,
    את כ"כ מוכשרת, דמויות הפלסטלינה נהדרות, וואו, המשיכי לפתח את הכיוון , יש לך את זה. המונופול יצא ממש הברקה. כבוד גם לאמא…ממש ממש יפה! אהבתי.

  • תגובה ציפי לוין 20 במאי 2011 בשעה 12:49

    הי ורד. תודה על המחמאות, ניצן תקרא כשתחזור הביתה! כמובן שגם יראו את זה בתערוכה, ואת תאטרון הבובות ועוד ועוד. העיקר-יש תעוד! שבת נפלאה שתהייה.

  • תגובה יעל 20 במאי 2011 בשעה 14:08

    רק מאה?? בחיי שאם הייתי המורה שלה, הייתי מעניקה לה צל"ש על יצירתיות ודמיון וכמובן שגם על הביצוע המופלא, ואיך אפשר שלהתעלם מהבית של ….רחב?
    ביג לייק!

  • תגובה ציפי לוין 20 במאי 2011 בשעה 18:28

    הי יעל-נכון מהמם??-אני אוביקטיבית! טוב,אין יותר ממאה. היא יצירתית חבל"ז. כיף. תודה רבה על המחמאות!

  • תגובה la Cigale 21 במאי 2011 בשעה 8:22

    כמה מרגש, ככה יפה!
    אני בדיוק אחרי שיחת נפש מדהימה עם אמיר, בעלי שיחיה. דיברנו על הילדות של כל אחד מאיתנו ואיך אנחנו מתמודדים איתה בחיים הבוגרים, לפעמים בזכותה ולפעמים למרותה (המצאתי מילה?)
    כמה יפה לראות את היצירתיות וחופש לקיחת היוזמה והגיבוי של הבית שהוא הדבר החשוב ביותר שאנחנו לוקחים לבגרותנו.
    ניצן זכתה לבית מפרגן ונפלא ואת, כבר רואה את ניצני הפירות של האהבה והחיבוק!
    כייף של פוסט לקרוא בשבת בבוקר.
    תודה,
    סיגל

  • תגובה ציפי לוין 21 במאי 2011 בשעה 17:13

    הי סיגל-כיף של תגובה! תודה רבה על המחמאות. זה ככ נכון, הגיבוי, החיזוק, הבטחון העצמי, העמידה מאחורי הילדים שלנו. ההשוואה אם עמדו מאחורנו. ותדעי לך שבאותו בית צומחים אחים, שהרגש שלהם כלפי ההורים הוא אחר, ולעיתים הפוך,אחד מהשני. טוב, הזכרת לי שיחות שהיו לי…שבוע נפלא שיהיה לך!

  • תגובה רחלי 22 במאי 2011 בשעה 5:57

    מדהים!! איזו יצירתיות! חבל שאין יותר ממאה, כי לחלוטין מגיע לה.

  • תגובה ציפי לוין 22 במאי 2011 בשעה 6:34

    הי רחלי-תודה רבה! באמת מגיע יותר, גם אני חשבתי. שבוע טוב!

  • תגובה photo.fashion.passion 22 במאי 2011 בשעה 18:12

    איזה השקעה מטורפת! כל הכבוד לך ולה… אם תלמידה הייתה מגישה לי דבר כזה, גם היא הייתה מקבלת 100 🙂

  • תגובה ציפי לוין 23 במאי 2011 בשעה 6:03

    הי שרונה. תודה על המחמאות! את מורה, את מבינה! שבוע נפלא!

  • תגובה אלה לוין 23 במאי 2011 בשעה 12:44

    פשוט מהמם אין מילים!!!! בייחוד כשראיתי את זה במציאות- יותר יפה מהתמונות!!!
    איזו ילדה מוכשרת ניצן, אין עליה!!!!! וכל הכבוד לציפי שישבה ועזרה וטיפחה ועודדה את ניצן להביע את עצמה. – אלה הרגעים שכשניצן תגדל היא בטוח תזכור

  • תגובה ציפי לוין 24 במאי 2011 בשעה 5:39

    הי לוש-תודה רבה! באמת יש לה כשרונות, ורעיונות לביצוע. אני מקווה-הכל מתועד..שבוע נפלא מותק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *