אלכסנדר מקווין – Savage Beauty במטרופוליטן בניו יורק

בשנת 2011, במשך כ-3 חודשים הציג מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק רטרוספקטיבה ליצירותיו של אלכסנדר מקווין המנוח. בתערוכה הזו ביקרו יותר מחצי מליון איש, והיא מוערכת כיום כתערוכה הפופולרית ביותר שהציג המוזיאון ב-50 השנים האחרונות. הדבר הזה לחלוטין לא מפתיע. כל מי שהגיע לתערוכה הזו חש יופי ותדהמה ממה שראה ושמע. ככה הרגשנו גם אבי ואני כשיצאנו מהתערוכה הזו, בהתרגשות רבה ממה שראינו, ובידיעה שעברנו זה עתה חוויה נהדרת.

את התערוכה אצרו שניים מאוצריו הידועים של המוזיאון – הרולד קובה ואנדרו בולטון, שבערב הפתיחה אמר על אלכסנדר מקווין: “מקווין היה ידוע בתצוגות אופנה מדהימות ואקסטרווגנדיות, אשר יצרו סצנה דרמטית ומבנים נרטיביים חדשים”. באותו אירוע מנהל המטרופוליטן, תומאס קמפבל הוסיף:  “אלכסנדר מקווין שינה את ההיסטוריה והתרבות על ידי יצירת אפשרויות חדשות של לבוש והבעה”.

המעצב שזכה לכינוי “ילד הפלא”

אלכסנדר מקווין כונה במשך שנות פעילותו “ילד הפלא” של עולם האופנה. הוא סיים את לימודיו בסנטרל סיינס מרטינס והיה מעצב מוכשר להפליא. ביצירות האופנה שלו השתקפה אישיותו המורכבת. בפברואר 2010 נמצא אלכסנדר ללא רוח חיים בדירתו במרכז לונדון. חבריו של המעצב ואנשים שעבדו עמו חשבו רבות איך להציג ולתאר את מה שאבד להם  ולאומנות בכלל והעלו תערוכה מצמררת  ונפלאה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. בתערוכה הוצגו כ-100 מערכות לבוש וכ-70 אביזרים. הם חולקו לשש קבוצות של נושאים, שאלכסנדר מקווין העמיק בהם בשנות הפעילות שלו: הקשר בין אמנות לאופנה ושילב בין טכנולוגיה  מתקדמת, רומנטיקה גותית ואלמנטים מעולם הטבע.

איך נכנסנו לרטרוספקטיבה של אלכסנדר מקווין

הגענו לתערוכה כחודש לפני סגירתה, ביומנו האחרון בניו יורק. תכננו לבלות במוזיאון המטרופוליטן עד סגירתו, כי היה לנו יום שלם עד לטיסה לארץ. הסתובבנו במוזיאון, ראינו את כל התערוכות שהיו בו ובין תערוכה אחת לשניה הסתכלנו על התור המטורף שהיה לתערוכה המדוברת של אלכסנדר מקווין. בכל זמן נתון, כשבדקתי את התור, נאמר לי שאורכו כשלוש שעות, דבר שגרם לנו להצטער צער רב, אבל בלית ברירה לוותר עליה. בסופו של הסיבוב במוזיאון, סיימנו את כל התערוכות, אכלנו צהריים, ועדיין היה תור לתערוכה. ראיתי שזמן סיום המוזיאון מתקרב, ועדיין התור נמשך. החלטתנו להעז ולהצטרף לתור, עם האנשים שלא וויתרו והלכו הביתה (לנו לא היתה אפשרות לחזור ביום אחר, בערב חזרנו לארץ). במוזיאון החליטו לאפשר לכל מי שעמד בתור להיכנס. הם הקציבו זמן שהייה בתוך התערוכה, וגם לאחר שנסגר המוזיאון למבקרים, אנחנו עמדנו בתור ולבסוף נכנסנו. שמחנו מאד על ההתעקשות שלנו לעמוד מעט בתור ולחזות בתערוכה.

הרטרוספקטיבה לאלכסנדר מקווין

סרט הוידאו שאני מביאה כאן ממחיש כמה טוב היה שהתעקשתי להיכנס לתערוכה. היופי העצום של העבודות, הכישרון שהיה לאלכסנדר מקווין לתפור ולחבר חומרים ונושאים שונים היה עצום. התערוכה מעבירה את הצופה דרך נושאים שונים בעבודתו, באור אפלולי, עם מוזיקה משגעת שעוזרת להרגיש מעט ממה שמקווין אולי הרגיש בימי יצירתו. נכנסים לתערוכה הזו ומרגישים שנמצאים בעולם אחר.

אני מביאה כאן את הסרט שמסביר ומתאר את עיקריה ותמציתה של התערוכה היפייפיה:

 

שמלת נוצות מתוך התערוכה  מכאן:

 

הבגדים המדהימים קוראים לגעת בהם ולי היה מאד קשה לשמור את הידיים אצלי ולא להעיז ולגעת ולהניח אפילו אצבע על חוט אדום או על נוצה בשימלה. יש מיצגי וידאו מתערוכות עבר, מיצג מהמם
של הדוגמנית קייט מוס שמכוסה ולא מכוסה והיא כאילו נוצרת כל פעם מחדש. השימלה שהיא לובשת נחשבת כיצירת המופת שלו: שמלת הצדפה. השימלה הורכבה ממאות שכבות של משי אורגנזה.
חלקו העליון של הפריט הוא טול מעוצב (עצמות) ובד שיפון פרום.  עבור החלק התחתון, מקווין חתך מאות עיגולים, שרטט עליהם קווים אורגניים בעט, חתך אותם וצרף ליצירת הקווים של החצאית דמויי הצדפה.

שמלת הצדפה אביב קיץ 2003  מכאן:

 

זו הלוגרמה שנראית מכל כיוון שמסתכלים עליה וזה כל כך מהפנט שקשה להתנתק ממנה ולהמשיך הלאה. חמשת החושים משתתפים בתערוכה וזו חגיגה מתמשכת של יופי עוצר נשימה ממש.

לכל מי שנמצא בחודש הקרוב בניו יורק, אני ממליצה לא לוותר על התערוכה הזו.

6 מחשבות על הפוסט “אלכסנדר מקווין – Savage Beauty במטרופוליטן בניו יורק

  • תגובה ורד והדס 8 באוגוסט 2011 בשעה 10:51

    שימלת הפרחים נהדרת. גם אני צופה בשמלות פה וברקע צלילי Relaxation.
    החוויה מורגשת דרך הכתיבה שלך.

  • תגובה יעל 8 באוגוסט 2011 בשעה 20:39

    וואו. מרשים!

  • תגובה ציפי לוין 9 באוגוסט 2011 בשעה 5:38

    הי ורד-צודקת, השימלה מרשימה, ובכלל היתה תערוכה מהממת-פה זה מתאים!!

  • תגובה ציפי לוין 9 באוגוסט 2011 בשעה 5:39

    הי יעל-אולי היא תגיע גם לכאן-רק כדי לחזות ביופי שהשאיר, באמת מרשים.

  • תגובה photo.fashion.passion - בלוג אופנה ישראלי 11 באוגוסט 2011 בשעה 11:32

    איזה כיף לך שהיית בתערוכה מסוג שכזה! צריכה להיות חוויה בלתי רגילה לכל פאשניסטה מצויה! אחחח… אם רק היה לי כסף לרכוש את אחת מיצירות האומנות האלה ולתלות אותן בסלון ביתי.

  • תגובה ציפי לוין 11 באוגוסט 2011 בשעה 12:22

    הי שרונה.זו היתה תערוכה נפלאה, גם בגלל שאלכסנדר מקווין היה יוצר מדהים,ברעיונות, בתפירת העילית, פשוט גאון. וזו באמת תערוכת חובה. אולי היא תנדוד….אי אפשר לדעת. היו במוזיאון יותר מחצי מליון איש וביומיים האחרונים היא היתה פתוחה עד 24:00, עד כדי כך היא היתה פופולרית. וכן-היתי גם שמחה לקצת כסף כדי לקנות משהו שלו…אולי פעם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *