נלסון: כיכר זרעים שמכיל- חיטה מלאה, זרעי פשתן, שומשום, חמניות, דלעת ודבש
בית הקפה היה עמוס באנשים. ככה זה תמיד בלחמנינה.
בית קפה קטן שצמוד למאפיה לא גדולה, ששייך לדגנית ונינה הלוי,
בעלות הלב הרחב. מאז שקראתי על המקום ועל בעליו, הגעתי עם
אבי כדי לטעום ומיד התאהבנו. הבטחנו לעצמנו שבין בתי הקפה שאנו פותחים
עמם את בקרי השישי שלנו, לחמנינה ניתן מקום של כבוד. הקפה מעולה,
הסנדביצ’ים טעימים וכל פעם אנו לוקחים עמנו לחמים אחרים הביתה.
את הלחמים פורסים לנו ואנו מקפיאים אותם. ניסינו וראינו שגם אחרי
חימום בטוסטר הלחמים נשארים טעימים מאד. לדגנית יש בלוג נפלא בסלונה,
מחמם ומעביר אופטימיות רבה, בשם הזהה: לחמנינה. הסיפור של נינה
ודגנית הלוי הוא סיפור מרגש. אני לא אוסיף את הפרטים המיוחדים,
דגנית מספרת את את קורותיהן בכישרון רב!
נינה ודגנית עם מבחר לחמים, התמונה לקוחה מכאן
לנינה ודגנית היתה במשך מספר שנים מאפיה קטנה, שהיתה צמודה
לביתם בביצרון, שבתל אביב. במהלך שנת 2011 הם התרחבו, הכניסו
שותפים ונפתחה מאפיה ובית קפה, ברחוב ליד, בקרמניצקי 14, תל אביב.
ללחמים הטובים נוספו עוגות, קרואסונים מחמאה, פוקאצ’ות, סנדביצ’ים ועוד.
למעשה ככל העולה על דעתה וגחמותיה הטובות של נינה. כמה שיותר הרי זה משובח!
לביתם בביצרון, שבתל אביב. במהלך שנת 2011 הם התרחבו, הכניסו
שותפים ונפתחה מאפיה ובית קפה, ברחוב ליד, בקרמניצקי 14, תל אביב.
ללחמים הטובים נוספו עוגות, קרואסונים מחמאה, פוקאצ’ות, סנדביצ’ים ועוד.
למעשה ככל העולה על דעתה וגחמותיה הטובות של נינה. כמה שיותר הרי זה משובח!
בשישי יש גם חלות
נפרדים לשלום מלחמנינה, תמיד עם שקיות
ריח טוב וטרי יוצא מן הפוסט…
הי ורד.כמה את צודקת. אחכ באוטו יש ריח של לחם….