תולעת ספרים

מדף הספרים התלוי שלי, נקנה במוזיאון המומה בניו יורק

ספרים בסיפרייה שלנו
כרגע על המדפים מחכים לי בסבלנות הספרים הללו, 
על כולם קבלתי המלצות מעולות:

* ניקול קראוס: תולדות האהבה, אדם נכנס לחדר.
* קרלוס רואיס סאפיו: משחקיו של המלאך.
* גרהם ריב: פריזאים.
* ארמונד דה האל: הארנבת עם עיני הענבר.
* הרוקי מורקמי: אחרי החשכה.
* מירנדב ג’ולי: אף אחד לכאן שייך לפה יותר ממך.
* אליס מונרו: בריחה.
* לארס סובי כריסטנסן: חצי אח.
* אלון ברזילי: המתיקות שבתחתית הפאי.
* יובל נוח הררי: קיצור תולדות האנושות.
* יאיר לפיד: זכרונות אחרי מותי.
*אריה דרור: קפה?
* אמנון דנקנר: ימיו ולילותיו של הדודה אווה.

לא מעט ספרים מחכים שאקרא אותם. כל אחד הוא 
עולם ומלואו, כל אחד ואחד מהם שונה בתכלית ממשנהו. 
אני מאד רוצה לקרוא את כולם, 
אך עדיין לא הצלחתי. אני משתדלת לפנות לי זמן לקריאה, 
אבל מודה, שהדבר הולך ונהייה קשה בזמן האחרון, חסר לי זמן!

בשנים האחרונות, בעיקר לאחר שהוצאות הספרים הגדולות 
“בלעו” את הקטנות קניתי לא מעט ספרים בגשם המבצעים שירד
 עלינו: 4 במאה, 3 ב-99, 3 ב-96 + אחד ב-29,לחברי מועדון. 
וכן אני חברת מועדון. לא אני אפסיד איזה דיל מעולה על ספר+צלחת…..
כואב לי מאד שהסופרים והמשוררים בישראל לא יכולים להתפרנס מהכתיבה, 
או לפחות להרוויח סכום ראוי לספר.
 הפרסומים שהיו לאחרונה כי סופר מקבל 1שקל לספר הם
 בושה וחרפה לנו, שפעם נקראנו:  “עם הספר”. 
אני לא אכנס לוויכוח הקשה של הרצון להגיע לכל האוכלוסיה, ולכן הצורך בהורדת 
מחירים, אך רק אציין שכנראה ההורדות במחירים הפכו ללא הגיוניות, 
ומובן הרצון של חלק מהסופרים להתאגד ולבקש מהוצאות הספרים לא להכניס
 את הספרים שלהם למבצעים הרבים.
את הילדים רשמנו לסיפרייה העירונית והם נהנים מאד מהקריאה
 ומהחלפת הספרים. הם מחליפים ספר גם בבית הספר ואפילו ביניהם,
כשיש ספר שהם מאד רוצים. אנחנו מקפידים שהם יקראו, כמעט כל יום.
מקווה שנמשיך כולנו לקרוא,
 גם הדור שלנו, וגם הצעירים,
ושיהיה לכולנו חג שבוע/חודש הספר שמח!!