הגוגנהיים במנהטן: אני יודעת שאשוב לניו יורק, וגוגנהיים היפה יחכה לנו בסבלנות
במנהטן ערכנו אבי ואני 2 סיורים במוזיאונים, שהיה לי הכי חשוב לראות ולחוות: את המומה – המוזיאון לאומנות מודרנית ואת המטרופוליטן – מקדש עצום מימדים של אומנות עתיקה, מצרית, אומנות אסייתית ואומנות קלאסית. המומה והמט’, כפי שהוא נקרא על ידי המקומיים, הם מוזיאוני חובה מבחינתי.מוזיאון הגוגנהיים גם היה ברשימה, אך אליו לא הספקנו להגיע. הצטערתי על כך, אבל הנה, יש סיבה לביקור נוסף במנהטן 😊
ביקור במומה – MoMA
את המומה, כמו מוזיאונים נוספים בעולם, יש לראות מהקומה העליונה ולרדת עד לתחתונה, בעלת האוספים והתצוגה החדשה. בכל קומה היצירות שראינו היו נהדרות וזו חוויה, לפחות מבחינתי לראות תמונה שעד אז היתה דף בספר – קמה לתחיה מול עיני. הדף המקורי, השרטוט, משיכת המכחול, השכבות של צבע על גבי צבע, דמעה של תסכול על קו שלא צלח – לראות את זה כל כך קרוב – זו חוויה של אושר בעיני!
טוענים שאוסף האומנות המודרנית של המומה הוא הטוב בעולם, אני אהבתי את כל מה שראיתי שם. אהבתי מאד להסתובב שם כי האוספים לא עצומים בגודלם, כמו בחלק מהמוזאונים בהם הייתי, והם מאד ממוקדים ומרהיבים. במוזיאון מוצגים, בין היתר, יצירות של: וינסנט ואן גוך, פאבלו פיקאסו, סלוודור דאלי, פיט מונדריאן, קלוד מונה,אנרי מאטיס, פול סזאן, פרידה קאלו, אנרי רוסו, רנה מגריט. מציגים אומנים אמריקאים: אנדי וורהל, ג’קסון פולוק, ג’ספר ג’ונס, אדוארד הופר, ראלף באסקי ועוד.
בקומות התחתונות, המודרניות מוצגת האומנות השימושית. תערוכות צילומים רבות, ותמונה אחת שמאד אהבתי, של הצלמת ברניס אבוט, צילום של גגות ניו יורק מ-1932:
רבים מהחפצים שהיום אנו משתמשים בהם יש להם מקורות מהמאה שעברה, שבעיננו נחשבים כענתיקות, אך למעשה לדורות הבאים הם כבר מוצגים של מוזיאון. “ככה חיו פעם” ואני יודעת שזה לא כל כך רחוק, אני מזהה את החפצים! מוצגים שם כסאות, שולחנות, מאוורר, מזכירה אלקטרונית, וספה איטלקית, מכונית SMURT מתוקה, ובין הקומה השנייה לשלישית מוצג מסוק:
המומה הוא מוזיאון מקסים, מסודר בצורה מאד נוחה, נעים להסתובב בו, ואפילו, מותר לצלם בו!! ראיתי במומה תמונות שלא ראיתי במוזיאונים גדולים אחרים, בילינו בו מספר שעות מהנות ביותר, וזו חוויה נהדרת. טיפ קטן – אם אתם מבקרים במנהטן בימי שישי אחה”צ, בין השעות 16:00 – 20:00 הכניסה למומה היא בחינם.
מומה – MoMA – כתובת: 11 West 53rd street.
שעות פתיחת המוזיאון: א’-ה’, שבת 17:30-10:30, ו’ 20:00-10:30
ביומנו האחרון בניו יורק בילינו במוזיאון המטרופוליטן, עד שעת סגירתו. את המטרופוליטן הקימו ב-1872, והוא מהמוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם. יש בו יותר מ-2 מליון מוצגים מתחומי אומנויות שונות, והם מוצגים ב-19 אגפים. מה שנחמד במט’ הוא שאין תשלום קבוע לכניסה, אלא זו תרומה. כל מבקר משלם לפי ראות עיניו. מכיוון שזהו מוזיאון כל כך גדול ידענו שנזדקק למספר שעות כדי להנות ממנו. כמו כן כבר שמענו על התערוכה המופלאה של אלכסנדר מקווין , שגם אליה התכוונו להיכנס. היה לנו זמן רב להסתובב ורצינו להנות משלל האפשרויות שעמדו לפנינו המוזיאון היה מוצף באנשים וכשראינו את התור הארוך כל כך (נמשך בין 3 ל-4 שעות) הבנו שהסיבה היא הרטרוספקטיבה, שהתגלתה כמדהימה, לאלכסנדר מקווין. האגף הראשון שנכנסנו אליו היה האגף המצרי. יש שם עושר של מוצגים, מומיות, ארונות קבורה, פסלים, והמיצג המרהיב ביותר הוא מקדש דנדוור אשר הובא בשלמותו במצרים, לאחר שהיה נתון לסכנת הצפה בשל בניית סכר אסואן במצרים. ארה”ב קיבלה את המקדש הנהדר הזה במתנה מהמצרים. סביב המקדש נבנתה בריכה, וקיר זכוכית גדול פונה לסנטרל פארק, דבר שמעניק תאורה טבעית למקדש היפה והמרשים מאד.
בהמשך הסתובבנו בכל המוזיאון, הלכנו ושבנו מתערוכה אחת לשנייה, מתקופה קדומה למאוחרת, לחדרים סינים, יפנים, רומאים, אפריקאים, אומנות מודרנית, אומנות של ימי הביניים.
המטרופוליטן מכיל, כאמור כ-2 מליון מוצגים, והדבר לא כולל את התערוכות המתחלפות, שכל מספר חודשים מועלות בו. יש שם אוספים נהדרים, וזה מוזיאון שאפשר לבקר בו פעמים רבות ותמיד להנות. סיפר לנו מכר שגר כבר שנים רבות בניו יורק, שהוא הולך מידי פעם למוזיאון ותמיד הוא מוצא בו משהו חדש. מומלץ מומלץ ביותר!
במטרופוליטן – Metropolitan Museum of Art – כתובת: 5th Ave
שעות פתיחה: א’-ה’ 17:30-10:00, ו’-שבת 21:00-10:00
האתר הרשמי:
אפילוג
חזרנו מהמט’ למנוחה בבראינט פארק. הרגשתי שאי אפשר לעזוב את ניו יורק בלי ישיבה בפארק הזה, שליווה אותנו כל הטיול. אכלנו בו פירות חתוכים שקנינו בסופר הקטן ליד המלון, שתינו שם קפה שקנינו בבית הקפה גרגורי, וישבנו ונחנו בו כל בוקר וכמעט כל ערב.. הסתכלתי היטב על כל מה שמסביב, גמעתי בצמא את הדשא הירוק, את הצמחים, את הכסאות והשולחנות הקטנים. ניסיתי להכניס את כולם לקפסולת הזיכרון שלי, עד לפעם הבאה, הפעם שבה אשוב לבקר בניו יורק.
תמונות לפרידה מבראינט פארק האהוב:
ואי אפשר, לפחות מבחנתי, לסיים פרקים של טיול במנהטן בלי אלישיה קיז, שמהפנטת, בשיר הזה על ניו יורק:
יופי של פוסט, מזכיר לי יפה את ניו יורק וכמו כן את הביקורים במוזיאונים בחו"ל. במיוחד יפים הצילומים של דרך הזכוכית והכסאות. מאחלת לך בקרוב נסיעה חוזרת לעיר חלומותיך.
הי ורד, תודה רבה. מקווה לחזור לתפוח כמה שיותר מהר!!