אחד הדברים שאותי מאד הרשימו ברומא הוא היכולת לקבל בטבעיות רבה את העתיק בתוך החדש. רומא, בחלקים רבים שלה ובעיקר במרכזה, בנויה סביב עתיקות. לאור השטח העצום של העתיקות, יש לי הרגשה, שבכל מקום שהיו חופרים היו מוצאים עוד משהו עתיק (ירושלים שלנו מתקרבת אליה בצעדי ענק).
עשינו טיול משולב, בעיקר כי 3 המקומות אותם שילבנו נמצאים אחד ליד השני, ולא מצאנוו טעם להפריד ביניהם. בכל אתר בילינו מספר שעות. לא לקחנו הפעם סיור מודרך, בעיקר כי רצינו לשהות בכל מקום, לקרוא עליו במקום עצמו, וכשנחליט נוכל להתקדם הלאה. הכרטיס המשולב שקנינו, הוא כרטיס שמקנה כניסה לכל מקום, ללא הגבלת זמן במקום עצמו.
בתמונה – מראה מחוץ לפורום לתוכו – עתיקות מצד אחד ורחוב עכשווי:
כנסיה עתיקה שניצבת בפורום ומכונית שמוכרת מזכרות לתיירים:
המרכז עליו אני מדברת הוא הפורום – forum romanum , שמצדו האחד גבעת הקפיטול, עליה ניצבים 3 ארמונות פאר, כיכר רחבת ידיים וגרם מדרגות עצום, שכולם עוצבו על ידי מיכלאנג’לו בתקופת הרנסאנס.
ארמונות הפאר שבנה מיכלאנג’לו שהפכו למוזיאון הקפיטוליני:
כיום הארמונות מכילים את מוזיאוני הקפיטול, מוזיאונים שהם חובה למי שמגיע לרומא. ביקרנו גם במוזיאונים, לא רצינו להפסיד דבר מהיופי שחיכה לנו. המוזיאונים מכילים אלפי פסלים, ציורים, ומוצגים נהדרים שמראים את ההיסטריה של רומא. למשל הפסל המפורסם של הזאבה שהצילה וגידלה את התאומים רומוס ורומלוס, שלפי האגדה הקימו את רומא.
הפסל המפורסם:
אזור גבעת הפלטין והפורום
בצד השני של הפורם נמצאת גבעת פלטין, ששם היה מושבה של האצולה הרומאית. בפורום התקיימו אסיפות עם, משפטים פומביים, תהלוכות דתיות, שווקים מקורים ואף קרבות של גלדיאטורים, כאשר השיא הוא הקוליסאום, שנמצא בקצה של הפורם, מתחת לגבעת פלטין.
מראה לעבר הפורום:
עד לפני מספר שנים כל האזור של הפורום וגבעת פלטין היה פתוח לציבור, ורק לקוליסאום היה צורך בכרטיס כניסה. כיום המצב השתנה, כל אזור הפורום גודר והבנו זאת בדרכנו לקוליסאום. בבוקר בו הלכנו לקוליסאום התחמשנו בנעלי הליכה, בגדים נוחים ומים, שלגביהם הגענו למספר תובנות. ראשית שלא צריך לקנות הרבה בקבוקי מים, כי בכל מקום, וגם כאן, יש ברזיות מים זורמים, ללא הפסקה. פלא בעיניים ישראליות, שברז דולף גורם לנו אי נעימות גדולה. שנית המים טעימים מאד, ואין בעיה למלא בהן את הבקבוקים הריקים. אנחנו התחלנו את הטיול בעליה לגבעת הקפיטול, והשקפה לכיוון הפורום, שראינו שגודר, ואין אפשרות לכניסה אליו ללא כרטיס. המשכנו לטייל לעבר הקוליסאום, וראינו בדרך משרד כרטיסים עם תור קטן. קיווינו שנוכל לקנות שם כרטיס לקוליסאום, כדי לא לעמוד בתורים הארוכים שהוזהרנו מפניהם. במשרד הכרטיסים קנינו כרטיס משולב – לפורום ולקוליסאום(13 יורו לאדם).
ברזיה עם מים שזורמים ללא הרף:
ביקור בקוליסאום
אלפי אנשים גודשים את המקום והתור לקנייה של כרטיס הכניסה הולך ומתארך. אנחנו היינו מאושרים שקנינו את הכריס כבר קודם ולא היינו צריכים לעמוד שם.
הקוליסאום
הקוליסאום נבחר לאחד משבעת פלאי התבל, האמפיתאטרון הגדול ביותר ברומא, אירח 50,000 צופים, ל”מופעי בידור” שונים : קרבות גלדיאטורים של חיות ואדם, ציד חיות, קרבות אדם. לפי האומדן המקובל – כחצי מליון איש מצאו שם את מותם. אני לא מפרטת יותר מכך, מי שמתעניין יקרא חומר עצום שמפרט מה היה שם. בעיקרון זה יצירה הנדסית מפוארת, ובמקום עצמו יש הסברים למעליות המיוחדות שנבנו שם. אני מודה – לא הייתי מסוגלת לראות את הפרטים, זה היה יותר מדי בשבילי. אני אהבתי את הגודל, את פאר היצירה, את היופי, את ההיסטוריה שמשתקפת במקום הענק הזה, לא את המטרה לשמה הוקם הקוליסאום.
הקרדו שסובב את הקוליסאום:
תמונות של פנים הקוליסאום:
הסתובבנו, צילמנו הרבה, ויצאנו החוצה במסלול המסודר, אל עבר הכניסה לפורום, מהצד השני שלו.
מראה של הקוליסאום מחוץ למבנה:
תמונה פנורמית שצילמנו כשיצאנו והיינו בדרכנו לגבעת פלטין ולתוך הפורום:
הפורום – מבט לעבר שער טיטוס
מהקוליסאום המשכנו לפורום, כדי לחוש את ההיסטוריה, וכדי לראות מקרוב את שער טיטוס, הנקודה היהודית שלנו בפורום. השער עומד שם כבר 2,000שנה.
שער טיטוס מכיוון פנים הפורום:
שער טיטוס מחכה לנו בתוך הפורום, מעבר לגדר, כניסה מכיוון הקוליסאום:
שער טיטוס
זה הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה. הקיסר רצה להצדיק את שלטונו, הפריז בכוחם של המורדים היהודים, ובחשיבות שבדיכוי שלהם ובלקיחתם בשבי. בהקמת השער הוא שייך את עצמו לניצחון ודיכוי המרד הגדול, למרות שלא השתתף בלחימה.
בחלקו הפנימי של השער יש תבליט מפורסם ובו שחזור תהלוכת הובלת השלל והביזה מירושלים.
צד פנימי אחד של השער: תהלוכת השבויים ומנורת בית המקדש:
צד פנימי שני: המשך התהלוכה:
לאחר סיורים של מספר שעות, רובן בשמש הקופחת, היינו כבר מאד עייפים. נחנו מעט בצל, בין העתיקות ויצאנו לדרכנו, לאכול ארוחת צהריים. הסיור המשולב התגלה כסיור מרהיב ביופיו. הרבה מאד אתרים מיוחדים, שאת רובם ראינו רק בתמונות, ולראות את כולם מול העיניים היה מרגש מאד. יכולתי לעצום את העיניים, בכל מקום, ולראות את הסיפורים מתרחשים מול עיני. אני שמחה שהאיטלקים ידעו ויודעים גם היום לשמר כל כך טוב את ההיסטוריה, לא רק שלהם, את ההיסטוריה של כולנו.
האתר רשמי של הפורום:
האתר רשמי של הקוליסאום:
האתר רשמי של מוזיאון הקפיטוליני:
