עם השנים למדתי לאהוב פיצות. פיצה לא היתה מאכל שגרתי בבית הורי. אצלנו לא הכינו אף פעם פיצה. בבית הונגרי(אמא) ורוסי(אבא) אוכלים מרקים, תפוחי אדמה עם שמנת, גולש ולקינוח ערמונים עם קצפת. אוכל איטלקי היה רחוק מאיתנו, ובילדותי כשכבר אכלנו פיצות הן היו קנויות, פשוטות ולא באמת טעימות. עם השנים אמא שלי, שהיא בשלנית נפלאה, למדה להכין גם מאכלים איטלקיים, אבל עם פיצות היא אף פעם לא התעסקה. לכן, לקח לי הרבה מאד שנים להתרגל לטעם של הפיצה. גם היום אני לא אוכלת פיצות באופן קבוע, אבל כשאני מגלה מקום שמכין פיצה טובה, כמו שאספר בפוסט הזה, אני מוכנה לאכול, ויותר מפעם אחת. לפני נסיעתנו לרומא הכנו שיעורי בית מאד טובים בנוגע לאוכל, למסעדות ולמקומות מיוחדים. על הפיצה הזו קראנו במס’ מקומות, שהיא אחרת, שזו מסעדת שף ושאסור לוותר. נוכחנו לדעת שהכל נכון!
על פיצריום – PIZZARIUM
פיצריום היא מסעדת השף השייכת לגבריאל בונשי, מי שנחשב לשף הפיצות המפורסם ביותר ברומא. מאז הפתיחה ב-2003 המסעדה הספיקה לצבור לעצמה קהל מעריצים מושבע, ואחרי שאכלנו שם פעמיים הפכנו גם אנחנו למעריצים. בביקור הרומאי הבא אנחנו נאכל שם. המסעדה קטנטונת, חדרון קטן מכיל את תצוגת הפיצות ומקרר השתייה, והמטבח מאחור. על הקיר צלוי לוח גיר ובו רשומים המנות והטעמים המיוחדים של אותו יום, אבל אין כמו מראה עיניים. בלוטות הטעם עובדות שם שעות נוספות. אין דקה שהמקום הקטן הזה ריק מאנשים.
את הפיצות, או למעשה המאפים, קונים בפנים ואוכלים בחוץ- על הספסל שהעירייה הציבה מול המסעדה ורוב האנשים אוכלים בעמידה. למסעדה אין שולחנות וכיסאות או ספסלים. הדבר לא מונע מעשרות אנשים להגיע כל יום ולהינות מפיצה נפלאה. בונשי מקפיד להשתמש בקמח אורגני ובתוספות טריות באיכות הגבוהה ביותר. בראיון עימו סיפר כי יש לו מחויבות למוצרי יסוד טריים וכך גם מגיעות תוספות עונתיות שמשתנות בהתאם למוצרים הזמינים בשווקים, מירקות שורש ועד סוגים שונים של עגבניות ייחודים וגבינות מוצרלה טריות. בנוסף אפשר למצוא גם תוספות ייחודיות כמו צימוקים או תפוחי אדמה.
אנחנו אכלנו פיצות מסוגים שונים וגם עם תפוחי האדמה. כל הפיצות ללא יוצא מהכלל היו מעולות והשאירו טעם של עוד. ידענו שלא יהיו לנו עוד הזדמנויות לאכול שם כי אנחנו חוזרים לארץ, ולכן אכלנו בכמות גדולה מהרגיל, אבל היה כל כך טעים!
הפיצות מתומחרות על פי משקל. לכל סוג יש מחיר משלו, הלקוח מצביע על הסוג שהוא רוצה, מסמן את הגודל הרצוי לו, הפיצה נחתכת בסכין, נשקלת ומתומחרת. זו פיצה יקרה למדי, אך מכיוון שזו מסעדה
ומי שמגיע כבר מדע לכך שאין זה אוכל רחוב פשוט.
מי שמקבל את הפיצה שלו מתיישב על הספסל היחיד ולא זז ממנו עד שקם והולך מהמקום. לדעתי נגיע הזמן שעיריית רומא תציב כאן עוד מספר ספסלים.
פיצריום – PIZZARIUM – כתובת: Via della Meloria 43. פיצריום נמצאת בשכונת מגורים, תחנת מטרו אחת אחרי הותיקאן. יוצאים מתחנת המטרו והמסעדה נמצאת באותו הצד של המטרו, מעבר לכביש.
ימים ושעות פתיחה:
שני-שבת 22:00-11:00,
ראשון 16:00-12:00; 22:00-18:00
איזה כיף, כמה פוסטים נהדרים על רומא, הולכת לקרוא את כולם
דורית תודה, שמחה שהעברתי את הכיף שהיה לנו, ובמידה ותיסעו-ההמלצות שוות!!
בתור חובב פיצות מושבע, הגעתי לפיצרייה הזאת בעקבות המלצה באיזה מדריך על הרומא, למרות שהיא במקום יחסית נידח.
לקחתי פיצה עם תפוחי אדמה (אין מבחר גדול לצמחונים), וזאת הייתה הפיצה הכי דוחה שאכלתי בחיים ותאמינו לי שאכלתי הרבה.
למרות זאת, חבר שהיה איתי דווקא אהב
הי איתן. זה ברור שיש כאן ענין של טעם וריח. אני אכלתי את הפיצה הזו עם תפוחי האדמה ולגעתי היא מעולה ביותר. אני חושבת שאולי לא צריך לקרוא להם פיצה, זה יותר מאפה, ואז לאנשים אין ציפייה לטעם של פיצה. בכל מקרה בעיני זה מקום מעולה ואם אהיה ברומא אשוב אליו בודאות. יום טוב.