בלונדון חיפשנו לראות מקומות מיוחדים ולא רק את מוקדי התיירות הרגילים. מכיוון שכבר ביקרתי פעמיים בלונדון ואבי חי בה תקופה קצרה, רצינו לחוות חוויות חדשות. הטיול הזה היה גם טיול בת המצווה של ניצן, וכמובן שטילנו איתה באתרי החובה של לונדון, אבל רצינו שגם לנו יהיה מעניין ןהיה לנו ברור שכל חוויה טובה שלנו תהייה גם חוויה טובה בשבילה
בשם ונציה הקטנה – Little Venice – נתקלתי לראשונה כשחיפשתי מידע על לונדון והגעתי לבלוג המוצלח של הלית קולט: “בלונדון יש”. הלית מתגוררת בלונדון, וחיפשתי בבלוג שלה את אותם מקומות קטנים ומענינים, שלרוב לא מגיעים אליהם תירים, אולי רק במקררה. קראתי בו הרבה מאד ורשמתי עדכונים מעניינים, שקוויתי שלחלקם נגיע בטיול. אחד מהפוסטים של הילה סיפר על טיול קטן לשכונת המגורים שלה, אזור שנראה מושך מאד: ונציה הקטנה – Little Venice.
מרכז לונדון הכי רגוע שיש
ראינו את התמונות של ונציה הקטנה, תמונות של מקום מקסים, על שפת הנהר, והחלטנו שנגיע לשם, בלי שום התלבטות. כשהגענו לא התאכזבנו, אלא להפך. זו פינת חמד מקסימה, שצריך להגיע אליה, כדי לראות איך אפשר לחיות בשלווה והרמוניה, גם שאתה נמצא במרכז לונדון. במרחק 5דק’ הליכה מהמטרו הסואן של Warwick Avenue (ירדנו במטרו הזה לפי ההצעה של הלית), מתגלה שכונת יוקרה נהדרת. הלכנו לאט, נרגענו מההמולה שהרגע יצאנו ממנה, והסתכלנו על הבתים הגדולים,על הגינות המהודרות והמכוניות המפוארות.
הנה מעט תמונות שצילמתי לאורך הדרך, לפני שמגיעים לתעלות שלה ולבריכה:
היופי מתגלה לאיטו
הלכנו ברחוב הראשי והארוך עד שהתגלו לנו התעלו והבריכה שנוצרה ביניהן. הבריכה הזו נוצרה מהמפגש של תעלת גרנד יוניון ותעלת ריג’נט. הבריכה גדולה ונקייה ולצידיה חונות מספר סירות שמשמשות כבתי קפה, מסעדות וברים.
הקפנו את הבריכה ובתוכה ראינו עשרות ברווזים שהגיעו לשפת הבריכה כדי לקבל אוכל, מהמבקרים במקום. לאורך התעלות נמצאות סירות קבועות בהן גרים אנשים. חלק מהסירות הן בתי קבע ובחלק מהן גרים אנשים רק בסופי השבוע.
היופי של המקום והשלווה שהוא משרה על מי שמטייל בו או חי בו, היא נפלאה. פתאום שוכחים ממה שחשבנו עליו לפני רגע, מתלאות היום (כן גם בטיול יש תלאות), וחושבים על מה שרואים מסביב. על היופי, על המים ועל הברווזים.
ונציה הקטנה והברווזים שלה
צילמתי הרבה, וכולנו נהנינו מהשלווה, מהיופי ומהשקט שמסביב. הסתכלנו סביב וראינו את תושבי השכונה, שחיים כאן את חייהם הרגילים, כמו בכל מקום אחר. ראינו יוצאים לטייל עם הכלב, לוקחים את התינוק לגן המשחקים, הכל כרגיל, כאילו אין להם תעלות מים ליד המדרכה או ברווזים שמשחקים במים.
חשבתי לעצמי שהם כל כך רגילים, שבטח כבר לא מבינים את היופי שסביבם, את המתנה הזו. אבל, אולי אני טועה, אולי מידי פעם הם עוצרים ונהנים, כמו שאנחנו נהיננו.
בסיבוב שלנו הגענו לחלק שראינו בו הרבה ברווזים ויונים ואנשים שמאכילים אותם. התיישבנו על המדרכה קרוב מאד למים וקראנו לברווזים. לא היה לנו אוכל לתת להם, למעט חטיף חלבה שנשאר לי. ניסיתי לתת אותו לברווז שהגיע אלי והיה אמיץ דיו לנסות ולקחת אותו ממני. הברווז אכל את החלבה, אבל ראו עליו שהוא ממש לא אהב את זה!
לאחר שהאכלנו את הברווזים, החלבה נגמרה והגיע מישהו עם לחם שהברווזים מסתבר הכירו ושטו אליו מייד.
קמנו והלכנו מהבריכה לעבר התעלה בה נמצאות סירות הקבע. היה לנו כיף לדמיין בקול רם את החיים על המים במקום כל כך יפה.
המשכנו ללכת וצילמנו את הסירות:
הגנים של ונציה הקטנה והיפה
המשכנו ללכת עד שהגענו לגשר שמחבר בין שני הצדדים של התעלה, טיפסנו עליו והגענו לצד השני של התעלה וחזרנו לאורכה, והגענו לגנים היפים של ונציה הקטנה. האזור הזה משגע. פארק גדול שהאנשים נחים בו, עורכים פיקניקים, משחקים עם הילדים. טיילנו, ישבנו ונחנו על הספסלים, ומעט לפני שהחשיך התחלנו לחזור לתחנת המטרו וממנה לחזור למלון.
בדרך לתחנת המטרו צפינו בסירות שבתעלה השניה, בצידו השני של הרחוב. כמה יפה גם כאן. אני חושבת שהמקום הזה הוא מתנה של הטבע ללונדון, ומתנה של התושבים לעצמם, מתנה ששנים הם שומרים עליה ומטפחים אותה באהבה רבה.
חמש דקות הליכה והגענו למטרו, האווירה השתנתה. הרעש , האוויר הדחוס. חזרנו לאוקספורד, ומשם ברגל למלון.
המקום הזה יפייפה. זו חוויה מומלצת ביותר להגיע לונציה הקטנה. אני בטוחה שנחזור למקום הנהדר הזה בטיול הבא ללונדון.
קישור לבלוג של הלית קולט: “בלונדון יש”
אם בקרתם בו בעבר? אם הייתם רוצים לבקר?
כתבת נהדר והתמונות לחלוטין ממתקי עיניים!
עשיתי שם סיור מודרך מהנה, ביו השאר עם הסבר מדוייק על כל הסלבס ממש חיכינו לפגוש אותם ��
הי חגית איזה כיף לכם על הסיור המודרך. ברור לי שהייתי שמחה לסיור כזה. האזור ממגנט. שמחה שאהבת את התמונות שלי!