ביקור אצל שוקולטיירים ופטיסיירים נפלאים במארה בפריז
אני מסתכלת על התמונות ובלוטות הרוק מסחררות אותי מחדש: כמה שהביקור הזה היה טעים!!
לביקור הנוכחי בפריז הכנתי רשימות מיוחדות. בנוסף לרשימות של היכן ואיפה נטייל, הכנתי מראש כתובות של שוקולטיירים ופטיסיירים מובחרים. את הכתובות ואת מלוא התודות וההערכה אני מעניקה ל – mof – (התואר הכי יוקרתי שיש בעולם הקולינרי הצרפתי) שלנו בפריז: שרון היינריך. לשרון, בנוסף על כך שהיא מקסימה ומלאת עניין, יש לה שלל כובעים: קונדיטורית-בלוגרית-עורכת סיורים קולינרים ועוד. בבלוג המרתק והמומלץ שלה: פריס, קונדטוריה ומה שביניהם , קראתי פוסטים רבים, הפנמתי, בחרתי את מי שנראו לי הכי נפלאים-טעימים-מיוחדים: כאלה שלא ראיתי אף פעם ומאד רציתי לחוות.
הפוסט הקודם תיאר את היום הארוך והמרתק שבילינו בין הבסטילייה למארה ומי שלא קרא מוזמן לכאן , ובפוסט הזה אביא את ההמלצות שלנו על המתוקים שאכלנו במארה. השוקוליטייר ראשון שהגענו אליו היה:
L’ Eclair de Genie – חנות הקונספט של Christophe Adam
פוסטר האקלרים של כריסטוף אדם:
בתחילת הרחוב כבר ראינו אנשים עם שקיות המותג, והבנו שעוד מעט נגיע. מהר מאד מצאנו את החנות, ונכנסנו מאושרים. הפרוש של שם החנות הוא: האקלר של הגאון, ובראיון עמו אמר כריסטוף אדם כי הגאון הוא האקלר עצמו, ולא הוא. מותר לו להיות צנוע, בעיני, ובעיני רבים אחרים, שטועמים את היצירות שלו, הוא גאון אמיתי.
כאן מוצגים 12 סוגים של אקלרים, שהן מעין פחזניות ארוכות, הממולאות כל טוב. בהזדמנויות שונות הוא מכין אקלרים מיוחדים, כמו לכבוד הכריסמס. בזמן שחיכינו לתורנו צילמתי. לא בקשתי רשות, לא רציתי לשמוע שאסור לצלם.
קשה לבחור ואחרי התלבטויות בחרנו 4 אקלרים, אבי הלך לשלם, ואני צילמתי את החנות עצמה:
עטפו לנו את האקלרים בקופסה יפה, לקחנו מפיות, סכום חד פעמי, ופנינו לגן היפה שראינו קודם. רצינו לחגוג את האירוע, לאכול משהו נהדר במקום יפייפה:
אלו הם ארבעת האקלרים הנבחרים: מימין לשמאל: אקלר עם קרמל, אקלר מקולקציית הכריסמס עם מרנג ופירות יבשים, אקלר עם קרמל מלוח ובוטנים ואקלר שוקולד:
אנחנו לא יודעים מה בדיוק מכיל כל אקלר, רק את העיקר, ולפי זה בחרנו. התחלקנו בכל אקלר, והתענוג מכל אחד מהם היה עצום! לא אכלתי מעולם אקלרים כל כך טעימים, וברור לי שאני אשוב לכאן בכל הנסיעות הבאות!
L’ Eclair de Genie – כתובת: 14 Rue Pavee
Popelini – פופוליני : הפטיסרי של Lauren Koumetz
המקום הבא שהגענו אליו היה פטיסרי קטנה ומקסימה:
בפטיסרי הזו, שנמצאת בצפון המארה, וקרובה מאד לחנות העיצוב MERCI נאפות ונמכרות רק העוגות הקטנות הללו, עוגות השו – CHOUX, כך הן נקראות. הן נאפות מבצק רבוך, כמו הבצק של הפחזניות העגולות והאקלרים המאורכים. השם Popelini נבחר על ידי לורין, הפטיסיירית, כמחווה לשף פטיסייר האיטלקי פופליני, שהיגר מאיטליה לצרפת והמציא את הבצק הזה. העוגות יפות מאד, ממולאות בקרמים שונים והן טעימות ביותר!
ככה הן נראות:
היה לנו קשה לבחור מכל הטעמים, אבל היינו חייבים, ובסוף בחרנו בשתיים:
אבי אכל את עוגת השו ממולאת בקרם לימון ואני עם ג’ינג’ר. בכל מקום שהגענו אליו בקשתי לטעום מהקולקציה המיוחדת של הכריסמס. הנוהג הוא שלכבוד החג, שנחגג בחורף הקר, מכינים קולקציה מיוחדת עם תבלינים מחממים כמו ג’ינג’ר, צ’ילי ועוד. גם כשישבנו בערב בברסרי נחמד ליד המלון, ורק רצינו תה חם, לנוח ולהתחמם, התה המיוחד היה תה תבלינים עם ג’ינג’ר. העוגות היו לא רק יפות, הן היו מעולות!!
Popelini – כתובת: 29 rue Debelleyme
קישור לאתר של פופליני:
JACQUES GENIN – FONDEUR EN CHOCOLAT
המקום האחרון שתכננו להגיע אליו היה הפטיסייר והשוקולטייר הנודע : JACQUES GENIN. שרון סיפרה שיש לו שוקו נפלא, הביאה תמונות שלו, וסיפרה שהוא טעים יותר מהשוקו המפורסם של בית הקפה הוותיק “אנג’לינה”. כשמציגים לי כזה אתגר אני ששה לבצע אותו בשימחה. תיכננתי לנו יום ארוך במארה, ובכזה יום אין משהו שיותר מתאים מכוס שוקו חם.
אחרי ניווט ברחובות קטנים של המארה הגענו למתחם המפואר של ז’אק ג’נין:
נכנסנו למקום מפואר ומריח נפלא. מסביב, כמו במוזיאון, על מדפים, מוצגים סוגים שונים של פוטיפורים, שוקלדים וסוגי מאפה רבים. אנשים עומדים בשקט בתור ומקבלים את מה שהם מזמינים ויוצאים לדרכם. מול הדלפקים ניצבים שולחנות וכורסאות לנוחות האורחים שרוצים לשבת בבית הקפה. המקום מרווח, אלגנטי, מסביב יש זרי פרחים וניחוחות של שוקולד משכרים.
מואר, חם ונעים כאן ביותר. אנשים נכנסים, בוחרים, קונים, ורבים מהם מתיישבים על הכורסאות ומזמינים. עושה רושם מסביב שכל מי שמתיישב לא רוצה לקום ולעזוב. בצד יש מדרגות צרות שעולות לקומה השנייה, שם נוצרים המטעמים שנמכרים פה. מלצרים עולים ויורדים ומביאים את ההזמנות.
התיישבנו בכורסאות, קבלנו תפריט והזמנו פרלינים שונים ושתי מנות שוקו חם. השוקו הגיע, מוגש בכלים יפים, והכל נראה כל כך יפה ומזמין. מזגתי מעט לכוס, כדי שהשוקו יישאר חם. המרקם של השוקו סמיך, אבל לא יותר מדי. השוקו מתוק אבל במידה, לא כמו זה של “אנג’לינה” למשל. כל אחד מאיתנו קיבל קנקן שוקו, כוסות מים, וקערית סוכר שעל המכסה שלה בונבונים של שוקולד.
לאבי השוקו היה מעט מר, ולדעתו השוקו של “אנג’לינה” יותר טעים. אני הוספתי קוביית סוכר אחת, ובעיני השוקו הזה זוכה בתחרות השוקו הכי טעים בפריז!
שתינו לאט, אכלנו את הבונבונים, (פרלינים, שככה הורגלנו לקרוא להם זה לא השם האמיתי. אז נקרא להם בשם הצרפתי המקורי – בונבונים, מכאן הרי השם – בונבוניירה). השווינו טעמים, דברנו על המקום היפה ועל האנשים שהתיישבו סביבנו. בילינו שם כשעה. הרגשנו קצת צרפתים – יוצאים מהבית לקניות, מסתובבים בין החנויות היפות, ומסיימים את הערב במקום חם וטעים. אני יכולה להתרגל לחיות ככה בקלילות רבה.
JACQUES GENIN – FONDEUR EN CHOCOLAT – כתובת: כתובת: (ברובע המארה) 133 rue de Turenne, (וברובע סן ז’רמן) 27 Rue de Varenne.
קישור לאתר של ז’אק ג’נין:
קישור לבלוג של שרון היינריך: “פריס, קונדטוריה ומה שביניהן“.
חברי, עופר קידר, הבעלים של הבלוג המקסים והמומלץ – המצלמה מוסיפה חמישה קילו – כתב פוסט על החופשה הפריזאית שלו. מצרפת לכם את הקישור לפוסט שכתב, כדי שגם אתם תהנו מהחופשה שלו ומההמלצות שלו: “ראיתי עיר עוטפת אור – חופשה בפריז“.
מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים:
הרסת אותי סופית. הבחירות של האקלרים ממש לטעמי…למרות שטרם טעמתי.
הוחלט את באה איתי לפריז..
ורד יקירתי, פריז הורסת, ולכי תדעי, אולי בסוף….
פוסט מתוק במיוחד – השמנתי מנחת 😎
אוהב את כל הסדרה הפריזאית שלך!