מאות אלפי מילים נכתבו על האייפל, נכתבו שירים, מכתבים, מאמרים, ומליוני תמונות צולמו, באופנים הכי רומנטיים שאפשר.
לכבוד חג האהבה – Valentine’s Day אני מביאה לכם את החלק הרומנטי שלי בפריז: את האייפל בלילה. המגדל היפה הזה הפך לסמל של פריז, ויש לכך כל מיני סיבות. מבחנתי זה אחד הסמלים, לא היחידי, אבל אחד האהובים ביותר. בכל ביקור פריזאי שלי אני מבקרת אותו ומצלמת אותו. בביקור הנוכחי, שלי ושל אבי, רצינו לראות את האייפל בלילה, עם שלל האורות שלו, ולחוות חוויה, שונה מהאייפל של היום.
מגדל האייפל
בקצרה על המגדל: האייפל נבנה בשנת 1889 ומתנשא לגובה של 324מ’. המהנדס גוסטב אייפל בנה אותו לכבוד חגיגות ה-100 שנה למהפכה הצרפתית, לאחר שקיבל אישור ממשלת צרפת לבנותו. מספר פעמים רצו לפרק אותו, ולקח לצרפתים לא מעט שנים להבין שהאייפל הוא סמלה של פריז, והוא איתנו לשנים רבות!
טיול לילי ורומנטי לאייפל
הפעם היחידה שעליתי על האייפל, היתה לפני הרבה שנים, וגם אז עליתי בשעות הערב המאוחרות, בחשכה. המראה בחושך מאייפל הוא נהדר, העיר מוארת בצורה כל כך יפה, וזו חוויה מיוחדת במינה. זמן רב עבר מאז וכבר לא רציתי לעלות עליו, רק להסתובב לידו, לשבת לידו עם אהובי, ולהינות מהמגדל ומהאווירה שסביבו. יצאנו לכיוון והספקנו להנציח אותנו בתוך המעלית הזעירה, שבקושי
נכנסים אליה שני אנשים:
צילומים מכושפים של האייפל
הגענו אל האייפל בדרך קצת שונה ממה שמוצע בדרך כלל, והיא דרך שכונת המגורים מהצד של האייפל. בחרנו להגיע מהמגרשים של בית הספר הצבאי, ממול האייפל, משם המראה מרשים ביותר, וזו החוויה שביקשנו לחוות:
האייפל מזכיר לי תכשיט יקר עשוי מזהב ואבני חן:
הסתובבנו אחורה וצילמנו את בית הספר הצבאי, את האנדרטה ואת מגדל מונפארנס שנמצא ממול:
המשכנו ללכת ולצלם. האייפל מואר באור נגוהות. כל שעה עגולה האורות משתנים והופכים למנצנצים. אין אפשרות לצלם את מופע האורות הזה, אבל זה שווה צפייה. התקדמנו, וצילמתי את האייפל מהרבה זוויות. אני מאד אוהבת את הצילומים האלו, צדדים נוספים של האייפל.
כמה כוח יש בברזלים שמרכיבים את המיגדל, וכמה עדינות!
עושים מידי פעם שיפוצי תחזוקה לאייפל, וכך היה גם כשהגענו. ראינו פועלים וחבלים ואת זה רואים פה:
המשכנו ללכת, והפעם לכיוון הגינה שמצדו של האייפל. זו הגינה שמעברה השני ניצבת שכונת מגורים שקטה, שאיתרה מזלה והנוף של המרפסות שלה פונה לאייפל. זכרתי את הגינה מהטיולים הקודמים שלי, והבטחתי לאבי שנשב בה על ספסל, ניצפה אל עבר האייפל, מנקודה קצת שונה ונהנה! ואכן כך היה. מצאנו לנו ספסל שקט ונעים מאד, שחיכה רק לנו. היינו רחוקים מהמולת המחכים בתור לעלייה לאייפל, והכל מסביבנו היה רגוע ושקט. ישבנו לנו, מחובקים!
הגינה נראית בצילום:
ישבנו, והיה רגוע ורומנטי. היה גם קר מאד, הטיול היה תחילת דצמבר, המעלות נעות בסביבות האפס. זמן טוב להתחבק ולחמם אחד את השני. בסוף נפרדנו מהאייפל, מהספסל, אך לא מהרומנטיקה!
פסענו ברחוב, לכיוון המטרו שיוביל אותנו לחדרנו החם במלון, וצילמתי תמונה אחרונה לפרידה:
!Happy Valentine’s Day
קישור לאתר הרשמי של האייפל, שניתן לקנות בו כרטיסים:
ציפי, הצלחת להעביר לי תחושה מדהימה דרך הכתוב והצילומים…את רומנטיקנית, ללא תקנה 🙂
הי מתוקה אני שמחה!! לפעמים חלומות מתגשמים, וזה היה אחד מהם. מוצלץ!!! נשיקות!