אני אוספת רגעים של נחת
בכל מקום בו אני נמצאת אני אוספת רגעים של נחת, רגעים של אהבה, רגעים של יופי ושלווה. לפעמים הרגעים האלה חסרים בחיים שלנו, וכשאני מוצאת אותם אני מיד מתעדת. ככה הם נכנסים אלי והופכים לשלי, לחלק ממני.
הצצה לחצר ביפו
למצוא גם במה שנראה הכי הכי רגיל ופשוט את הזוית שלי, שמעניינת אותי. לקוות ולהאמין שהיא תעניין גם אותכם, הקוראים שלי.
יום שישי, מתחם נגה ביפו. אבי ואני. יושבים בקפה השכונתי, בקפליקס. שמש נעימה זורחת בחוץ. כבר אביב ונעים. יושבים על הספסל ונהנים מהשלווה, מהשמש, מהילדים הקטנים, שמשחקים עם ההורים שלהם בגינה ממול.
שוק עמיעד
שוק הפשפשים, יפו. שוק הריצפה ברחוב עמיעד. כאן מוצאים אוצרות. מי שמגיע מוקדם זוכה, ומי שבא לקראת הסגירה גם זוכה כי אז הוא משיג את המחירים הכי טובים.
צהריים של כמעט יום עצמאות
ערב יום העצמאות. אכלנו צהריים בסניף “מזנון” החביב עלינו ברמת החייל. זו היתה, מבחנתי, המנה הכי קרובה למנגל המסורתי של החג. פיתה עם טחינה, כבד צלוי, בצל ירוק ועגבניות, חמוצים, שמנת חמוצה (מי ששומר כשרות מוזמן לדלג על התמונה), וקצוות של פיתה מלווים את הארוחה הטעימה.
רגעים של נחת בנווה צדק
נווה צדק. מלאה ברגעים של נחת, של אסתטיקה, של יופי ושל שמחה. שוטטות ברחובות של נווה צדק, מלווה במוזיקה. כשאני רואה נגני רחוב אני אוהבת לעצור, להאזין ולעצום עיניים. המנגינה נכנסת לכל החללים הקטנים שבגוף. זה נעים.
רגע עם משפחה מחופשת:
אחרון חביב להיום הוא הים. הרגעים שהכי מרגיעים אותי. מלווים במחשבות, בשלווה והנאה שהמילים חסרות מלתאר. אני אוהבת לטייל לאורך המזח ולהסתכל על הים. אני אוהבת להריח את הגלים ולשמוע את הרחש לחש שלהם, כשהם מגיעים לחוף. אני אוהבת לראות את הטיפות הקטנות שמתנפצות על המזח, ולעיתים גם על האנשים. לפעמים לא אכפת לי, ואני נשענת על המעקה בכוונה, רק כדי להרגיש את הטיפות הקטנות. באחת הפעמים האלה מצאתי חיפושית:
אני מאחלת לכולנו שבת שלווה ורגעים רבים של נחת ושלווה .
מקסים! ♥
תודה מתוקה!!