האיש ההולך של Ampelmann , לא רק בהקשה הופה – Hackeschen Hofe. את התמונה צילמתי בחנות ב Unter den Linden 35 ליד פרידריכשטראסה.
בארצנו הקטנה, כשמדברים על תחבורה ציבורית, זה מצחיק ועצוב גם יחד. 3 אוטובוסים לאותו כיוון, לכיוון אחר שום קו, אוטובוס שמגיע לתחנה אבל לא מתחשק לו לעצור בתחנה, ואז צריך לחכות 20ד’ לבא בתור, ועוד ועוד. אני לא כותבת על הרכבת ועל המוניות, התחבורה הציבורית בארץ חייבת להשתפר פלאים!
המצב בברלין שונה לחלוטין. לכמעט כל כיוון יש אוטובוס, S באן – רכבת עילית, U באן – רכבת תחתית (שלה גם תחנות עיליות), טראם – רכבת חשמלית עילית, מעבורות, אופניים להשכרה, וכמובן מוניות ורכבת בין עירונית. ה – U וה – S באן מגיעות בממוצע כל חמש דקות לתחנות, והאוטובוסים גם כל מספר דקות, כך שאם האוטובוס יצא מהתחנה, מהר מאד יגיע אחר. בין הרכבות העילית והתחתית יש קישורים, וקל מאד להתמצא ולהסתדר.
אפליקציית Citymapper
בפוסט הראשון שכתבתי על ברלין: עשרה טיפים נחוצים בברלין , ציינתי את אפילקציית – Citymapper . ניתן להתקין אותה על הסמארטפון, והיא מייעלת את ההתמצאות ברזי התחבורה הציבורית בעיר חדשה, וכמובן שגם בברלין. אני אפרט כעת. כדי שה – Citymapper תעבוד היא צריכה אינטרנט כמובן. לנו היתה חבילה שאפשרה אינטרנט חופשי. החשיבות של הCitymapper שהיא ידידותית וקלה לשימוש. מכניסים לה את שם המקום או כתובת והיא מיד מעלה את כל אפשרויות התחבורה, שניתן איתם להגיע למקום, שנמצאות מסביב. לאחר הבחירה באופציה הרצויה וכניסה אליה (לאוטובוס, לרכבת),
האפליקציה מראה מפה אינטראקטיבית ובה באיזה תחנה אתה נמצא כרגע, ומסלול התחנות עד ההגעה ליעד. כשצריך לשנות כלי תחבורה באמצע הנסיעה היא תראה זאת וכן את זמן ההגעה ליעד הרצוי.
בקיצור, זו אפליקציה שאפשרה לנו טיול עירוני מושלם – יכולנו להיות ספונטנים, להחליט לאן אנו רוצים להגיע בכל רגע נתון, ובעזרת איזה כלי תחבורה. כבר לא צריך מפות, ולא צריך לשאול אנשים איך להגיע.
בתמונה: מימין לשמאל: תחנת אוטובוס 200, מגיע להרבה מקומות מרכזיים / BVG – תחבורה ציבורית- תחנת רכבת תחתית בפוצדמרפלאץ / U2 -אחד מקווי הרכבת התחתית, שם הקו הוא לפי התחנה הסופית, נוח מאד להתמצאות. / תמונה אמצעית למטה: מכונת הכרטיסים ברכבת התחתית / תמונה קטנה לידה: מכונת תיקוף הכרטיס והכנסתו לפעולה.
כרטיסי נסיעה לתחבורה הציבורית
בברלין ניתן ורצוי לקנות כרטיסים משולבים לכל אמצעי התחבורה הציבורית, שחלקם פעילים כל הלילה. משהות של 4 – 5 ימים ומעלה ניתן לקנות את הכרטיס השבועי. הכרטיס הזה מאפשר נסיעה חופשית בכל האמצעים (למעט אופניים ומוניות), וכך אם טועים, ומשנים כיוון, אם רוצים לנסוע למקום אחר או לשנות תוכניות, חופשיים לעשות כן ללא חשש ומחשבה על כסף. חשוב לתכנן את האזורים. ברלין מחולקת לאזורי: A, B, וC. רוב האזורים אליהם מגיעים הם A ו B, כשאזור C זה מחוץ לברלין, לשדה התעופה למשל. לתיירים מוצעים גם כרטיסים עם הנחות בכניסה לכל מיני מוזיאונים ומקומות שונים, ולפני ההחלטה איזה סוג כרטיס רוכשים רצוי להסתכל באתרי הכרטיסים. אנחנו ראינו שהכרטיסים הללו לא שימושיים לנו, וקנינו את הכרטיס השבועי הרגיל של BVG. את הכרטיס קנינו באחת מתחנות הרכבת התחתית, כאשר ליד מכונת הרכישה ניצבת עוד מכונה שאליה מכניסים את הכרטיס ומתקפים אותו.
חשוב לדעת: ללא התקוף של הכרטיס הוא לא שימושי, ואם פקח מוצא אצלכם כרטיס שלא תוקף, תקבלו קנס, ולא עוזר ההסבר שאתם תיירים.
את הכרטיס שמים בארנק שאותו נושאים בכל הטיול, אולם, ללא צורך תמידי להוציאו. באוטובוסים מראים אותו לנהג, אם נכנסים בדלת המשנית כלל לא מראים, וברכבות לא מראים אותו. אם עובר פקח ומוצא שאין כרטיס אז הקנס גבוה, כ-60 יורו, כמעט פי שניים מכרטיס שבועי.
השכרת אופניים
ליד כל בית מלון, וליד בתי קפה ומסעדות ישנן השכרות אופניים. כולם באותו מחיר: 12 יורו ליום להשכרה. לא בררתי פרטים נוספים, למעט המחיר הזהה. עוד דרך נחמדה שהבחנו בה ברחבי ברלין היא אופניים משותפות – לטיול משפחה – חברים – עד 6 אנשים יכולים לדווש על האופניים הללו.
עוד דרך לחוות את ברלין: תצפית מכדור פורח, כמו הכדור הפורח שיש בתל אביב ובעוד ערים בעולם. הכדור בקשור בכבל, כך שאינו יכול לטוס, רק לעלות להשקיף על העיר ולרדת.
לסיום, הנה שימוש במכונית ישנה, מהזמן הקומוניסטי של מזרח ברלין, המשמשת כפרסומת לבר במעלה מלון בקיני, שנמצא מול גן החיות:
לא נסענו במעבורת, במוניות או באופניים, כי התחבורה הציבורית הרגילה הספיקה לנו, לכן אין לי מידע אישי על האפשרויות הללו. כמובן, שכמו בכל עיר אחרת הלכנו הרבה ברגל, אולם החופש שהיה לנו עם הכרטיס השבועי, שעלה לכל אחד מאיתנו כ-35 יורו, ועם האפילקצה של הנסיעות, איפשר לנו, כאמור להיות ספונטניים, כמו שלא היינו בשום חופשה בחו”ל עד היום.
קישור לאתר התחבורה הציבורית BVG:
