טיול בעכו, שלא הכרתם

הרבה שנים שלא בקרתי בעכו. ידעתי שהיא מתחדשת, ידעתי שחפרו וחידשו את אולמות האבירים ומנהרות הטמפלרים ובזה כמעט הסתיימה החקירה שלי. הכמעט, עליה אני מדברת היא מסעדת הדגים, שלטעמי היא הטובה בארץ, ונמצאת בעיר העתיקה של עכו, היא מסעדת ‘אורי בורי’ בה בקרתי כמובן. זו המסעדה של השף הצבעוני אורי ירמיאס, שפתח ליד המסעדה שלו גם גלידריה משובחת – אינדומלה, ואת בית המלון הבוטיקי  – ‘אפנדי’.

האכלוסיה בעכו היא מעורבת: יהודים, ערבים נוצרים ומוסלמים, ועכו מזכירה לי מאד את יפו, שאני כל כך אוהבת. יש לעכו ים, יש לה נמל, יש לה דייגים, יש לה מסעדות, יש לה עיר עתיקה, יש לה שווקים ומתחמים ארכיאולוגים מעניינים. כל מי ששלט על הארץ שלנו, והיו רבים כאלה, שמח לכבוש אותה ולהשאיר בה סימנים.

כשהוזמנתי לסיור בעכו היה לי ברור שזו הזדמנות נהדרת להעמיק את המחקר שלי על העיר המורכבת והמיוחדת הזו. חזרתי מעכו עם חוויות, עם הרבה תמונות, עם המלצות, ובואו נצא לדרך 👮

את הטיול שלנו לעכו התחלנו במקום יפייפה, רחוק מהים: בגנים הבהאים של עכו. רובנו היינו בגנים הבהאים של חיפה, ושם גם אני בקרתי. השתתפתי שם בסיור מודרך קצר שבמהלכו סיפרו לנו שעכו היא העיר הקדושה לבהאים, כי בעכו חי בסוף שנותיו מייסד הדת הבהאית – הבהא-אללה, ובה הוא נקבר. כיוון התפילה של הדת הבהאית הוא לעבר עכו, כמו שאצלנו ירושלים. שכחתי מהסיפור הזה עד שהגענו לעכו ולגנים  הבהאים הנהדרים שלה:

הגנים הרחבים מקיפים את האחוזה ואת המקדש בו קבור מייסד הדת. המון רוגע ושלווה יש בגנים האלה, המעוצבים בדקדקנות ומטופחים באופן תמידי על ידי מתנדבים מבני הבהאים, המגיעים למקום למספר חודשים. לאחוזה ולמקדש ניתן להיכנס בימים ושעות קבועים, ולצערי אנחנו הגענו ביום שלא ניתן להיכנס – סיבה טובה להגיע שוב למקום היפה והרגוע הזה. (אני אביא פרטים לגבי הגנים בתחתית הפוסט).

עכו – החומה המזרחית – ישן מול חדש:

מוזיאון “אוצרות בחומה”

לאחר הסיור סגנים הבהאים הגענו למוזיאון “אוצרות בחומה”,  שנמצא בחומה המזרחית של העיר, במבנה היסטורי, ששימש את חיילי המשמר העותמנים.  המוזיאון המיוחד הזה נמצא בחומה המזרחית של עכו העתיקה. אולמות המוזיאון החפורים בתוך החומה נוקו ושופצו והמוזיאון מחולק לשני אגפים. האגף הראשון מציג אוספים פרטיים של חפצים, המאורגנים לפי נושאים-ריהוט, תכשיטים, משחקי ילדים, מטבעות, בולים, כולם של אספן אחד, וכולם מסוף המאה ה19 ועד קום המדינה. יש גם תערוכות אוספים משתנות במקום ובימים אלה נמצאת שם תערוכה של אספנית בשם עלמא שראל, כשהנושא של התערוכה הזו הוא דמות האשה הישראלית. האגף השני של המוזיאון הוא שיחזור של שוק, הכולל אוספים של בעלי המלאכה שעבדו בשוק, כמו: חרש עץ, כובען, קולעת סלי קש, נפח ואפילו בית מרקחת עתיק עם ספר תרופות. כולם מהמאה ה-19 ועד שנות הקמת המדינה.

סיור בשווקים של עכו

בסיום הביקור במוזיאון נפשנו עם ראובן פילו, מנכ”ל חברת MORE חברת תיירות בוטיק, המתמחה בנושאים קולינרים בכלל ובפרט בסיורים בשווקים שונים בארץ. הם אלה שפיתחו את כרטיסי ה’יאללה באסטה’ , עימם ניתן לסייר בשווקים של מחנה יהודה, נצרת, הכרמל, לוינסקי, רמלה, לוינסקי ועכו.(על סיור עם הכרטיס שלהם בשוק של רמלה כתבתי כאן ). את כרטיס ה’יאללה באסטה’ של עכו ניתן לרכוש באתר שלהם, או במלון ‘רימונים חוף התמרים’. אם מביאים אוזניות יש אפשרות לסיור קולי מעניין. ראובן לקח אותנו לסיור קצר בשווקים של עכו. מי שמכיר אותי וקורא את הבלוג יודע שאני מאד אוהבת שווקים. אוהבת להסתובב בהם, לצפות באנשים שמגיעים לקנות, במוכרים של השוק, להרגיש את האווירה, ולצלם את מה שאני מרגישה.

השווקים של עכו

לעכו 3 שווקים עיקריים, כולם מקורים ונוחים מאד לסיבוב:

השוק הלבן -שקירותיו ו-64 חנויותיו מטוייחים כולם בלבן. השוק עובר כיום תהליכי שיפוץ ורוב החנויות בו הופכות לממכר משקאות ואוכל קל.

השוק העממי- שוק שאותו מוצאים בכל עיר – כלי מטבח, בגדים, חומרי ניקוי.

הבאזר התורכי- המתחם נבנה בסוף המאה ה-18 כשוק עירוני וננטש בשנת 1948 עם כיבוש העיר העתיקה על ידי צה”ל. בשנים האחרונות הוא שופץ והחל בו פריחה של חנויות קטנות של העלי מלאכה, מסעדות וברים.

‘קוקושקה’ בבזאר הטורקי – הבר/מסעדה של גיל ושירה רודיטי – ‘קוקושה’:

גיל הסביר לנו מעט על המסעדה הקטנה שלו בבזאר, שתינו בירה טעימה מאד של ‘מלכה’ וטעמנו ברבוניות. מקום שאני אשמח להגיע אליו שוב.

מקום שבו אפשר לצלם חתול ישן הוא מקום רגוע:

ציורי קיר על גבי בית מגורים, בקרבת הנמל:

מסעדת אלמארסא – ELMARSA

יצאנו מהבזאר התורכי והמשכנו לנמל הדייגים בעכו, למסעדת הדגים של השף עלאא מוסא: אלמארסא – ELMARSA. לשף עלאא עבר של לימודי קולינריה בדן גורמה חיפה, סו שף במספר מסעדות
בארץ, 4 שנים עבודה בשבדייה במסעדות של כוכבי מישלן, עד שהחליט לחזור הביתה לעכו ולהקים בה את מסעדת חלומותיו, מול הים. טעמנו במסעדה דגים נהדרים ויין משובח.

הסנדביצ’ים הקטנים עם דגי האנשובי ( התמונה הקטנה מימין) הם מעדן יוצא מן הכלל:

יצאתי מהמסעדה כדי לצלם את הים והסביבה שאני כל כך אוהבת:

מעניין אותי מי הבעלים של הספינה הכי ורודה שראיתי מעולם 💟

מלון חוף התמרים

לאחר הביקור במסעדת אלמארסא הגענו למלון ‘רימונים חוף התמרים’. על רצועת חוף נקייה ויפייפיה נמצא מלון ‘רימונים חוף התמרים’. המלון קרוב מאד לעיר העתיקה ועומדים לבנות ביניהם טיילת, לטובת כל מי שאוהב לטייל ולראות מולו את השקיעה, לשתות משהו קר כשחם, וכוס יין בערב. במתחם שבו נמצא המלון, ששופץ וחודש בשנים האחרונות, נמצא קאנטרי משוכלל, ספא מטופח, מרכז כנסים ואירועים ושטחים נרחבים של דשא, כיסאות נוח ושמשיות שכולם משקיפים על הים ועל הנוף. לרגעים לא מעטים אפשר לחשוב שקפצנו לתאילנד, שבעצם אנחנו רחוקים מההמולה של הארץ שלנו. אני חושבת שזו המטרה של כל חופשה: חוף למנוחה ואם רוצים עם פעילויות, ים, אוויר טוב, אוכל טוב ונוף משובח.

הנוף ממלון ‘רימונים חוף התמרים’:

גלידת אינדומלה

למי שהמתוקים בארוחה לא הספיקו ניתן היה להשלים את החסר בגלידריה המתוקה של אורי ירמיאס: אינדומלה, שנמצאת בקרבת המסעדה ‘אורי בורי’. בתחילה הגלידה היתה קיימת רק במסעדה, ב-2011 נפתחה הגלידריה, לטובת מי שרוצה גלידה איכותית, שעשוייה מחומרים טבעיים. אני טעמתי את גלידת התמרים ואת גלידת ההל. הגלידה הזו היא ביקור חובה  למי שאוהב גלידה!

גלידת תמרים וגלידת הל – הגלידה הכי טעימה שאכלתי בארץ:

חמאם טורקי – ‘חמאם גטאס’

בקירבת הגלידרייה נמצא חמם טורקי – ‘חמאם גטאס’, זה היה המקום האחרון שבקרנו בעכו, מקום מיוחד במינו. חמאם גאטס נמצא במבנה לשימור, מבנה יפייפה. החמאם נמצא בשתי קומות חפורות מתחת לפני הקרקע. החפירות ארכו כשנתיים והיו מלוות בפיקוח של רשות העתיקות.

תמונות מחמאם גטאס:

לפני מספר שנים קבלנו אבי ואני מתנה מאחותי היקרה, טיפול בחמאם תורכי בהרצליה. לשנינו זו היתה פעם ראשונה בחמאם טורקי. זו היתה מבחינתנו חוויה בלתי נשכחת, לעולמים. לנו זה היה טיפול זוגי. נשכבנו על המשטחים החמים של החמאם, והטיפול הוא שילוב של הזרמת מים חמים וקרים, קרצוף הגוף בסבון מיוחד וזאת בשילוב עם מגבות וליפות. אבי אהב מאד את הטיפול המשולב. אני הגבתי פחות טוב למים הקרים ולליפה והתקפת הצחוק שחוויתי שם, לדעתי לא תישכח לעולם….

אני זונחת את הזכרונות וממשיכה את הסיפור של החמאם בעכו. את החמאם בנה אמיל גאטס, שהיה איש הייטק וזה היה החלום שלו. כיום עוזרת לו בניהול המקום אשתו ובנו. משך הטיפולים כאן נע בין שעתיים לארבע שעות, של חוויה מיוחדת במינה.

הסתיים הטיול שלי בעכו, ואין ספק שהצלחתי להעמיק ולחקור בה, כמו שלא חקרתי במשך הרבה שנים. מה שעוד למדתי מהטיול הזה שאני רוצה לחזור לעכו ולטייל בה שוב. לטייל בשווקים, לאכול במסעדות, ללון בה ולהרגיש שאני בחופשה אמיתית.

קישורים למקומות שטיילנו בהם

קישור לגנים הבהאים של עכו:
הגנים הבהאים בעכו

קישור למוזיאון ‘אוצרות בחומה’:
מוזיאון אוצרות בחומה

קישור לאתרים, מסלולים, מסעדות בעכו:
עכו העתיקה

קישור למלון ‘רימונים חוף התמרים’:
‘רימונים חוף התמרים’

קישור לחמאם גאטס:
חמאם גטאס

אני מקווה שנהינתם לטייל איתי בעכו ומקווה שעוררתי בכם חשק לטייל בעכו ובסביבותיה.