מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי חלום קטן – לטוס בכדור פורח. כשאני כותבת את זה כאן ועכשיו זה מצחיק אותי. הגעתי למרום גילי ולא הגשמתי את החלום הזה, איך זה קרה לי? ואין לי תשובה. מה שכן, יש לי הבטחה אליכם, שזה עומד להשתנות. חלומות נועדו להגשמה, ובטח כאלו שהם לא כל כך מסובכים 😋
בנתיים, עד שאגשים את חלום הטיסה האמיתית בכדור פורח, עליתי לטיסה קצרה, אבל חוויתית בכדור הפורח של תל אביב.
כדור פורח בתל אביב
מהמרפסת הביתית שלנו אני רואה את הכדור הפורח של פארק הירקון. כל בוקר הוא עולה וכל ערב הוא יורד. לפעמים אני עומדת במרפסת מספיק זמן ואז אני רואה אותו מתרומם לאט לאט, צף לו
בשמים ומתנדנד קלות ברוח. לאחר זמן מה אני מבחינה שהוא במגמת ירידה. הוא מנמיך, מגיע לקו של העצים בפארק, יורד למטה, ראשו נח בתוך העצים הירוקים, והוא כבר למטה, קרוב לאדמה.
השנה, לכבוד יום ההולדת שלי, לקחה אותי ורד, חברתי היקרה, לטוס בכדור התל אביבי, זה שאני צופה בו באדיקות. בחרנו יום עם ראות טובה למדי, ללא אובך, ערפל או רוחות מיוחדות, ויצאנו לדרכנו הקצרה. הפארק היה ירוק ויפה, כמעט ללא אנשים, ובקלילות הגענו למתחם של הכדור הפורח. אני מאושרת. הכדור הזה גורם לי לחייך.
יכול להיות שנועדתי להיות טייסת ופשוט איך שהוא זה התפספס.
צילמתי את הכדור כשהוא מעלינו, ככה הוא נראה מעופף מעלינו, קשור היטב עם חבל למתקן שנמצא על האדמה, במתחם הנחיתה וההמראה שלו:
מתחם הנחיתה וההמראה של הכדור הפורח:
פרטים חשובים על הכדור בתל אביב
המתחם של הכדור הפורח נמצא בתוך פארק הירקון. מחנים בחניון של גני התערוכה, בקצה הדרומי של החניון, נכנסים לפארק, חוצים אותו בקו ישר ומגיעים למתחם ובו גם קונים את כרטיסי הכניסה.
אנחנו חיכינו שקבוצה אחת תעלה ותרד, קיווינו שאולי לא יגיעו אנשים ונוכל לעלות לבד. בסופו של דבר זה לא הצליח כי הגיעו אנשים והעדפנו לעלות כל עוד שהרוח לא חזקה במיוחד. במידה ויש רוחות חזקות הכדור לא עולה לגובה המירבי שלו, שזה 120מ’, או לא עולה בכלל. בזמן שחיכינו שהכדור ינחת התחילה הרוח לנשוב ופחדנו שהיא תתגבר.
הטיסה בכדור הפורחת אורכת בסך הכל כ-20דקות. כמה דקות לעלייה, כמה דקות לירידה ושאר הזמן מבלים באוויר.
הכדור, כמו שרואים בתמונות, קשור בכבלי ברזל וחבלים לחלק שעומדים בתוכו, שנקרא גונדולה. גם הגונדולה מרושתת בחבלים, שלא מאפשרים להוציא ממנה חלקי גוף למעט ידיים שמצלמות או מנפנפות לשלום. גם הכדור הזה, כמו כדורים פורחים רגילים (שאינם קשורים למקום) מופעלים עם גז הליום. על הכדור יכולים להיות עד 30 איש בכל טיסה (הכדור הפורח רשום ככלי טיס).
בסופו של דבר היינו קבוצה של כעשרה אנשים וזה בהחלט מספיק.
באתר החברה רשום שיש אפשרות להזמין אותו לטיסות מיוחדות, לארועים משפחתיים, ארועי חברה, ועוד. הבנתי שכבר הציעו בו הצעות נישואין.
הרומנטיקה באוויר עובדת שעות נוספות!
הבחור החמוד שליווה את הטיסה שלנו סיפר שאת הכדור הפורח חייבים להפעיל גם אם אין אנשים שרוצים לעלות עליו, למשל בבוקר. כך, כל בוקר הוא שותה את הקפה שלו בגובה, נושם אוויר צח ורואה מסביבו נוף יפייפה.
ורד צילמה אותי, בדקות שהסתכלתי על הנוף ולא התרוצצתי בו, רודפת אחרי צילום הנוף המושלם:
הכדור עולה עד גובה של 120מ’ ולי זה לא נראה כל כך גבוה. מבחינתי הכדור היה יכול לעלות עוד ועוד. הכדור מעט מתנדנד בעליה שלו ובירידה וחשבתי שאולי מי שיש לו מחלת ים אז לא מתאימה לו הטיסה הזו. לי השהייה למעלה בשחקים עושה רק טוב.
צילומים מהכדור הפורח
בשאר הדקות שלא עמדתי בשקט צילמתי ואני מביאה לכם את התמונות הנבחרות:
מהכדור נראים נחל הירקון מבצבץ בין העצים, רידינג, רמת אביב ושכונות תל אביב הקרובות לפארק. מעבר לכולם נח לו הים. הים הכחול והיפה שלנו משתרע עד האופק. כשמרימים את העיניים למעלה, לכיוון הכדור, רואים את כל החבלים הללו. הצבעוניות שלהם היתה יפה בעיני.
מהר מאד הבנתי שאני צריכה לצלם מחוץ לרשתות הללו. הוצאתי את הידיים כדי לצלם עם הטלפון ועם המצלמה. האמת שמעט פחדתי, אם משהו היה קורה והטלפון שלי היה נופל, זה לא היה נעים, אבל הייתי חייבת לצלם.
למעלה: בניין בסר ברמת גן מציץ מבין העננים
למטה: רמת השרון והרצליה, ראינו גם את פולג ונתניה
ירדנו מהכדור הפורח ורד ואני. בהתחלה עוד חשבתי שנוכל קצת לטייל, אבל הנעליים איתם הגעתי לא התאימו לטיול, נלך לטייל בפארק בפעם אחרת. אני חושבת להגיע שוב לטיסה בכדור הפורח, רק בשעה אחרת. אני מתכננת להגיע כשהשמש עומדת לשקוע. נראה לי שזו תהייה חוויה מאד מיוחדת.
עזבנו את הפארק והלכנו שתינו לבית קפה להשלים חוויות, לאכול ולשתות קפה טעים. ככה הסתיים לו יום של חוויות מאושרות.
מחוברים לחיים
את התמונה הזו צילמתי כשהיינו למעלה בכדור הפורח. אולי היא נראית פשוטה בהתחלה, זה בסך הכל חבל, אבל בשבילי היא מיוחדת. קראתי לה ‘מחוברים לחיים’. החבל הזה, על כל קשריו וחבליו המלופפים יחדיו מסמל בשבילי מארג שלם של חיים. קשרים שמחברים אותנו אחד לשני, אותנו למקום שבו אנו נמצאים, למקום שממנו הגענו, למי שאנחנו היום.
מקווה שנהנתם לטוס איתי בכדור הפורח של תל אביב, או בשמו הרשמי:
TLV Balloon. אני חושבת שזו חוויה נהדרת, שמי שלא סובל מפחד גבהים או ממחלת ים, יוכל להינות ממנה ולאהוב אותה, לפחות כמוני.
המיקום – פארק הירקון, מול גני התערוכה.
שעות הפתיחה – ראשון עד חמישי ושבת – 09:00 – 20:00, שישי – 09:00 – 16:00
קישור לאתר של הכדור הפורח של תל אביב:
נהניתי מאוד לטוס איתך,ציפי. בזכותך גם אני יכולה לחוות קצת את חווית הכדור הפורח.המבט מלמעלה נהדר. אני חוששת שפחד הגבהים שלי לא יעשה לי טוב.
ציפ ציפור ציפורה לוין, אני כל כך חוויתי איתך ביחד את המבט ציפור, משב הרוב ותחושה שמיימית, פוסט חוויתי והצילומים אווירתיים ויפיפיים
מקווה שיהיו עוד נסיקות לאוויר, ואולי אפילו לעוף כלהקה אי שם
הי זיווה. אני לא יכולה לעזור לצערי עם פחד גבהים. לדעתי גם לי יש כזה אבל חלום הכדור פורח הוא מעבר לו. אני שמחה אם כן שקצת חווית את הלמעלה איתי!
נתלי, כאחת שאכן עפה עם העננים, רק את יכולה להבין את הרצון שלי לעוף למעלה ולמעלה. אני מבינה שעדיין לא עברתי את המחסום שאת עברת או שפשוט לא היה קיים אצלך. אז לגבהים שלך אני כנראה לא אגיע, אולי בגלגול הבא שלי אהייה ציפור אמיתית.
גם אני מפנטזת על סיור בכדור כל פעם שאני חולפת על פניו. תמונות משגעות ומאוד אהבתי את "מחוברים לחיים".
הילה היקרה זה הזמן להפסיק לפנטז ולעלות🌞 רק תמצאי יום עם ראות טובה אחרת זה ממש מבאס😃 תודה רבה ושמחה שאהבת💓