חופשת הלידה התארכה והתארכה בשנית.
שלומית הבינה שהילדה שלה זקוקה לה ושהיא מצידה לא מוכנה עדיין לוותר על השהות איתה.
הקימה המאוחרת בבוקר עם הקטנטונת היתה מתנה חשובה. כן, קשה להאמין אבל יש קטנטנים שאוהבים לישון.
האפשרות לראות את הסדרות הטורקיות, בזמנה החופשי, כשעלמה לצידה, היו בונוס נוסף.
קומדיות רומנטיות וטרגדיות משפחתיות. מחוות של גברים עוצמתיים לנשותיהן העדינות. היא החלה לחלום בטורקית.
עם עלמה היא דברה בטורקית. ככה מילה פה, מילה שם, חצי משפט ואחכ משפט שלם. עלמה חייכה אליה, סהכ גם היא נחשפה לשעות של טורקית ברקע של כמעט כל דבר שהיא ואמא שלה עשו ביחד.
היא חיפשה אנשים שתוכל לתרגל איתם את השפה וככה הגיעה למסעדות טורקיות בדרום תא. היא שמה לב שהיא דוברת את השפה בקלילות.
הימים עברו, ועלמה נכנסה לפעוטון, ולשלומית התפנה זמן לעצמה.
יום אחד, בדחף לא מוסבר, היא נכנסה לטינדר של טורקיה. זה היה חזק ממנה. גברים עוצמתיים רחפו אצלה בחלומות.
לירון היא השאירה מכתב – נסעתי לחופשה בטורקיה עם עלמה, אל תדאג, אנחנו נחזור, השפה כבשה אותי.
