בהתחלה היא ראתה את כולם.
יום אחד, נדמה לה שזה התחיל לפני עשר שנים, קצת אחרי שאבא שלה נפטר. פתאום נעלם הצבע הסגול, היא לא ראתה אותו יותר. היא שמה לב לזה, רק כאשר הלכה לסופר כדי לקנות חצילם, לסלט הטעים, שבעלה כל כך אוהב. בסופר היא הבחינה שאין את החצילים הרגילים, רק זן מיוחד, שחור. היא שאלה את מנהל מחלקת ירקות לפשר הזן הזה, ותהתה לאן נעלם הזן הרגיל. מנהל המחלקה בהה בה מספר שניות, ושאל אותה אם הכל אצלה בסדר, כי הוא רואה רק חצילים סגולים.
כעבור כחצי שנה גם אמא שלה, שהיתה חולה, הלכה לעולמה. למשך כמה חודשים העצב מילא לה את החיים. בביקור בקניון הקרוב לביתה, היא חיפשה חולצה, ובחנות שנכנסה אליה, היא הבינה שגם הצבע האדום נעלם. זה היה לא נעים, כלניות, פרגים, דגל יפן. היא אהבה את הצבע האדום, אבל התרגלה למחסור שלו.
כשנה לאחר מכן, נפטרה חברה טובה שלה. תקפה אותה מחלה קשה, והכל קרה מהר. למזלה של החברה, שסבלה, אבל הסבל היה קצר. שבוע לאחר השיבעה, נעלם הצבע כחול רויאל. היא שמה לב לכך, כאשר שלחה את ידה לעבר ווסט קצר, שהצבע שלו לא היה ברור לה, אבל היא רצתה לראות איך הוא יושב עליה. המוכרת ציננה שהווסט יושב עליה נהדר, והכחול רויאל זה צבע שמתאים לה כל כך.
שוב עברו מספר חודשים, ובאופן טראגי, קרתה תאונת דרכים לשכנים שלה, וכל המשפחה נספתה. היא היתה עצובה, גם על המשפחה וגם עליה, היא כבר ידעה שצבע אהוב ייעלם, והשאלה איזה.
בוקר אחד, נעלמו הצהובים. היו 4 גוונים של צהוב שהיא הבחינה ביניהם, והם שמחו אותה מאד. מאז שהחלו הצבעים להיעלם, היא הבחינה היטב בגוונים של הצבעים שנשארו. בחודש הזה הגיע התור המיוחל למומחה העיניים, שהיא קבעה לפני מעל שנה. המומחה שלח אותה לנוירולוג, שבתורו שלח אותה לפסיכיאטר. לכולם היא הסבירה מה קרה, אולם אף אחד מהמומחים לא ידע איך לעזור לה, וכולם ציינו בפניה, שאין בעולם מקרה דומה.
היום היא מציינת עשר שנים ליום שבו נעלם מחייה הצבע הראשון, הסגול. היא מסתובבת בעולם עם עשרות גוונים של אפור, בפחד עצום לאבד גם אותם.
