ניו יורק – גראונד זירו וזיכרון אישי לחגי שפי

השלט המוכיר את זכר  פועלם של אנשי מכבי האש בזמן הפיגוע במגדלי התאומים יהי זכרם של הניספים ברוך!

אני מייחדת את הפרק הניו יורקי הזה לזכרו של חגי שפי ז”ל בן כיתתי, שנפל חלל בהתקפת הטרור הנפשעת על מגדלי התאומים ב-11.9.2001. חגי חי באותן שנים, בשל עבודתו, עם אשתו וילדיו הקטנים רועי ונעמי בניו ג’רסי. בבוקר הפיגוע הוא היה צריך להגיע להרצאה בכנס כלכלי, בקומה ה-106 של המגדל הצפוני במגדלי התאומים. הוא קם מוקדם כדי להגיע לפני הכנס, נשק לאשתו ובתו ובנו שרצה להיפרד ממנו לשלום הספיק לשתות עמו כוס של שוקו. זה היה בוקר ניו יורקי שמשי ויפה, ככה מעידים אנשים שמספרים על בוקר האירוע הנפשע. פגיעת המטוס בבניין הצפוני היתה בקומה 94, וכל מי שהיה בבניין מעל קומה זו, גורלו נחרץ. חלקם פרצו את החלונות וקפצו. חגי הבין שהסוף הנורא הגיע. הוא הספיק להתקשר לסיגל ולהיפרד ממנה ומילדיו האהובים.

לעיתים מה שמתחולל רחוק מאיתנו פיזית הוא בעצם מאד קרוב נפשית. אני משערת שרובנו זוכרים היכן הם היו ומה הם עשו ברגע שהידיעה על אסון התאומים הגיע לאוזניהם. גם אני זוכרת. היכן עמדתי, מה עשיתי באותו רגע ועם מי דיברתי. התמונות הבלתי נתפסות מהאירוע, מהפגיעה בתאומים, והידיעה הברורה שהעולם משתנה. הטרור יכול להגיע לכל מקום, אפילו למרכז ניו יורק, ולהרוס ולפגוע. האסון היה נוראי, כמות הנספים היתה ענקית, סיפורי ההצלה נשמעו מכל עבר. הזעזוע שאני חוויתי, ושחוו כל מי ששמע, שראה, שהיה שם, היה ענק. כמו כל דבר בניו יורק שהוא גדול, כך לצערי גם האסון הזה היה גדול. הפיגוע הרס את 2 המגדלים העצומים, שהיו הגבוהים בין גורדי השחקים של ניו יורק. נשאר שם בור עצום מימדים.

בניו יורק חשבו הרבה זמן איך לשמר את זכר האירוע וקורבנותיו, והוחלט לבסוף לבנות שם 2 בניינים עצומים, ששוב ייתמרו לשמיים ויהיו הגבוהים ביותר בעיר. תוקם שם גם אנדרטה לזכר הנופלים. במוזיאון ה”מומה” ראינו את הדגמים שהוצגו בתחרות, שהתקיימה, לבחירת הבנייה באתר.

היום הגראונד זירו, הוא אתר בנייה גדול ורועש. בצד הבנייה, על הקיר של תחנת מכבי האש הקרובה לאתר,ניצב שלט גדול לזכר עבודת הקודש של עובדי מכבי האש, שניסו להציל את באי מגדלי התאומים.

אני מקווה שבטיול הבא שלי לניו יורק אוכל לראות את המגדלים ואת אתר ההנצחה, שיבנו בגראונד זירו.

4 מחשבות על הפוסט “ניו יורק – גראונד זירו וזיכרון אישי לחגי שפי

  • תגובה photo.fashion.passion - בלוג אופנה ישראלי 19 ביולי 2011 בשעה 9:46

    אוף, זה באמת כל כך עצוב. גיסי האמריקאי סיפר לי איפה הוא היה באותו היום ומה בדיוק הלך בניו יורק. זוועה, פשוט מזעזע.

  • תגובה ורד והדס 19 ביולי 2011 בשעה 17:36

    אני לא יכולה לשכוח את המראות של הבניינים הנופלים , מה שהראו שוב ושוב בטלויזיה וכל פעם מחדש החריד. במיוחד שהייתי שם לפני וראיתי את הגודל העצום של האיזור. קשה, קשה להאמין.
    ציפי, כתבת יפה ומרגש.

  • תגובה ציפי לוין 19 ביולי 2011 בשעה 20:39

    הי שרונה.אני שמחה שגיסך רק סיפר….מזל שלא הגיע לשם! זה היה מזעזע!

  • תגובה ציפי לוין 20 ביולי 2011 בשעה 10:23

    הי ורד.כן זה היה נורא, ודי קשה להסתובב שם עכשיו ולראות שכל מה שהיה שם נמחק ויש בניה חדשה וכאילו הכל מתחיל מחדש. למי ששהיה שם וכבר איננו זה כאילו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *