גומבוצים באים מאהבה

גומבוצים – הכופתאות ההונגריות של אמא שלי

אם יש מאכל שלעולמי עד יהיה זכור אצלי, משלל בישוליה של אימי, אלו יהיו הגומבוצים.

אלו הן כופתאות תפוחי אדמה הונגריות, ממולאות, אצלנו בשזיפי שגיב. כופתאות דומות מכינים גם בגרמניה, באוסטריה, ואני בטוחה שבעוד מדינות מזרח אירופה. אני גדלתי עליהן, ובשבילי הן הלב של האוכל ההונגרי המשפחתי שלי.

שעות רבות ביליתי עם אימי בצפייה בה מבשלת, מטגנת, אופה וכמובן מכינה, באהבה והשקעה גדולה את הגומבוצים. אלו הן כופתאות ממולאות בפרי – בשזיפים – מזן שגיב, ויש שממלאים במישמשים (שמעתי גם שממלאים באפרסקים ודובדבנים, אבל מבחינתי אלו רק שמועות). ואימי הכינה לנו אותן כל שנה באדיקות. לא כולם במשפחה שלנו אהבו אותן, אבל אני ואחותי, לא יכולנו להתאפק מלטרוף אותן. ארוחת שבת בה אימי היתה מכינה אותן היו בשבילנו חגיגה גדולה. לא נגענו בשום אוכל אחר (אני 🙂 ) וחיכינו לקינוח כדי להתחיל בתחרות אכילת הגומבוצים. בתחילה רק אימי ואני אכלנו בהתלהבות, אולם תוך שנים ספורות אחותי הצטרפה בהתלהבות, ונוצרה ביננו תחרות קטנה, אבל קבועה – מי מסיימת מהר יותר לאכול את הגומבוצים. אל תחשבו שזו תחרות קלה. אימי היתה מכינה כותפאות גדולות למדי, אבל זה לא עצר בעדינו. אני הייתי אוכלת כ 10 גומבוצים בארוחה הזו.

את הפוסט הזה כתבתי ופרסמתי בבלוג לפני מספר שנים, ועכשיו אני עורכת אותו מחדש, ומקדישה אותו לאימי האהובה, שנפטרה החודש, בחודש אוגוסט, החודש של הגומבוצים שלי.

אמא שלי מכינה את בצק הגומבוצים

 

מצרכים

הבצק של הגומבוצים עשוי מתפוחי אדמה, קמח וביצה. אימי היתה מכינה כ20-25 גומבוצים בכל פעם.

4 תפוחי אדמה בינוניים

1 ביצה

מעט מלח

מעט קמח

שקית פירורי לחם, הכי פשוטה.

1ק”ג שזיפי שגיב, מעט רכים.

1/3 חב’ חמאה לטיגון

אופן הכנת הבצק

מבשלים את תפוחי האדמה וכשהם מוכנים אופים אותם בתנור למשך מספר דק’, לשם ייבושם.

מועכים היטב את תפוחי האדמה, כמו שמכינים פירה, מוסיפים להם את הביצה, המלח והקמח, עד שנוצר בצק. לשים אותו, ושומרים במקרר. ניתן להכין את הבצק או יום לפני הכנת הגומבוצים עצמם, או לקררו לפחות 3ש’ לפני ההכנה.

הבצק המוכן נחתך לריבועים

 

אופן הכנת המילוי

את שזיפי השגיב מגלענים, ובמקום הגלעין מכניסים מעט סוכר. לא מעט מידי, כי גומבוצים נהדרים כשהם מתוקים. ניתן להכין אותם, כמו את הבצק, בערב לפני הכנת הגומבוצים, כי ככה השזיפים מתרככים וכן יוצאים מהם מעט נוזלים. אם מכינים את השזיפים ביום הכנת הגומבוצים, רצוי לגלען אותם ולשים בהם סוכר כשעתיים לפני הכנת הגומבוצים. במידה והשזיפים מעט קשים ניתן לבשל אותם במים רותחים וכך לרכך אותם.

אופן הכנת הגומבוצים

מוצאים את הבצק מהמקרר ומרדדים אותו היטב עם מערוך. מכינים בצק, שלא יהיה דק מדי, כדי שיוכל לאחוז היטב בשזיף ולא יתפרק. הבצק צריך להיות רך ונוח לעבודה.

את הבצק חותכים לריבועים, פחות או יותר שווים, כדי שנוכל למלא כל ריבוע עם שיזיף. מניחים שזיף סגור בכל ריבוע בצק וסוגרים היטב את הגומבוץ, כדי שלא יתפרק בבישול.

 

במקביל להכנת כדורי הגומבוצים, מרתיחים מים בסיר גדול, בו יתבשלו כדורי הגומבוצים.

על הגז, במחבת גדולה ממיסים כ1/3 חב’ חמאה, ומערבבים בה את פירורי הלחם. מטגנים קלות את הפירורים, עד שמתקבל צבע זהוב חום.

כשהמים בסיר רותחים, מכניסים לתוכם כ -8 כדורי גומבוצים מוכנים. הגומבוצים מתבשלים במים, והם מוכנים כאשר הם צפים במעלה הסיר. ממשיכים לבשל אותם כ-10דק’ לאחר הרתיחה.

הגומבוצים מתבשלים בסיר

לאחר שכדורי הגומבוצים עלו וצפו בסיר, מכניסים אותם לתערובת המוכנה של החמאה ופירורי הלחם ומנערים קלות את המחבת (או הסיר, ניתן להכין את התערובת גם בסיר), כדי שהגומבוצים יתכסו בפירורים המוזהבים, אך לא יתפרקו.

את הגומבוצים המוכנים מעבירים לקערת הגשה ומוסיפים להם אבקת סוכר.

בתאבון!

מוקדש באהבה לאימי, מרגיט לוין 1942-2022.

8 מחשבות על הפוסט “גומבוצים באים מאהבה

  • תגובה ורד והדס 2 בספטמבר 2011 בשעה 9:21

    וואו יגי הזהב של אמך…תמונות יפות הממחישות נהדר את נסיו נה וכשרונה ואת אהבת הבישול. המעדן הזה נראה מטריף ועם הפירות האלה שמעלים בי זכרונות ילדות זה נפלא. מיסרי לאמך שהיא מאסטר שףללא צורך להשתתף בשום תוכנית. כדאי שתתעדי ותעשי לה ספר בלופה. תהיה מתנה יפה לה ולך. שבת שלום

  • תגובה photo.fashion.passion - בלוג אופנה ישראלי 2 בספטמבר 2011 בשעה 11:59

    יאמממי יאמממי! סבתא של אסף מכינה גם כאלה (לעיתים נדירות) והזדמן לי לטעום גומבוץ פעם אחת יחידה בחיי. אין מה לומר, זה אכן מאכל שווה ומיוחד. יש גם הטורוש גומבוץ שמהתיאורים של אסף זה נשמע ממש מעולה, אבל בגלל שאני לא אוכלת מוצרי חלב – אני לא יכולה לטעום ולנסות.
    בכל מקרה, נראה לי שאני אבקש מסבתא שלו שתכין לי גומבוצים עם שזיפים, עשית לי חשק!

  • תגובה שילה אשוואל. 2 בספטמבר 2011 בשעה 13:20

    היי ציפי,

    איזה פוסט טעים ומרגש…(מה לעשות, דברים כאלה מעלים לי דמעות בעיניים). המתכון ינוסה בקרוב.

    הבלוג שלך נהדר ורק הולך ומשתדרג!

  • תגובה ציפי לוין 2 בספטמבר 2011 בשעה 17:40

    הי ורד-זה רעיון טוב הלופה, אבל אני עצלנית איומה! עד אז יש לי בלוג ממחיש! זה באמת מעדן, וחייבים ללמוד לעשות.שווה כל מאמץ. אמא שלי לא תתחרה לעולם,לא מתאים לה.ולנו,זה נכון היא אלופה! תודה ושבת מקסימה!

  • תגובה ציפי לוין 2 בספטמבר 2011 בשעה 17:42

    הי שרונה- הייתי בטוחה שאכלת קצת גומבוצים בבודפשט. זה באמת נהדר. אם לא יתחשק לסבתא לעשות-אז אפשר ממה שהבאתי להבין איך עושים,ולפרטים מדויקים עם כמויות -הספר של טומי לפיד גם מלמד. שבת מוצלחת!

  • תגובה ציפי לוין 2 בספטמבר 2011 בשעה 17:45

    הי שילה-תודה רבה על המחמאות! גם אני מרגישה שיפור-הניסיון, הפתיחות…אז תודה! המתכון הוא כמעט מדויק, למעט מעט מלח שמוסיפים למים הרותחים, הקמח שכמובן מוסיפים לבצק, השזיפים שלא חייבים לבשל-אם מוצאים רכים אפשר רק לגלען ולמלא עם סוכר במקום.הבישול מרכך אותם. בכופתאות, כשסוגרים אותן צריך להמנע מנוזלים וחורים…..בהצלחה-שווה את המאמץ!

  • תגובה מיכל בן משה 6 בספטמבר 2014 בשעה 7:45

    מרגש.. ונראה טעים מאוד!

  • תגובה ציפי לוין 13 בספטמבר 2014 בשעה 9:06

    תודה מיכל, וגם ככ טעים!! שווה לך לנסות.את תצליחי בלי בעיה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *