הפנתאון של רומא ופיאצה דלה רוטנדה

(1) הפנתאון – מבט מאחור

(2) הפנתאון – מבט מהצד

(3) הפנתאון – מבט לכניסה, ולעבר המזרקה והאובליסק:

מרכוס אגריפה, שהיה מקורבו של הקיסר אוקטביוס, בנה בשנת 27 לפנה”ס את הפנתאון. הוא נשרף, שופץ בשנת 80 לספירה ולבסוף בשנת 125 לספירה בנה אותו שוב הקיסר אדריאנוס.  זה המבנה העתיק בעולם שנשמר עד היום, עם הגג המקורי שלו. הפנתאון הוקם כמקדש לכל האלים וזהו גם תרגום המילה פנתאון.

לב רומא העתיקה, או כפי שהאיטלקים קוראים לו – centro storico , הוא אזור יפייפה, מרוצף בבניינים, כיכרות קטנות וגדולות, מזרקות, רחובות וסמטאות צרות וכמובן המבנים העתיקים. כך  התגלה לנו הפנתאון, מהצד האחורי שלו (1), לדעתי מהצד המאד אנושי שלו. כאשר מגיעים לצד הקדמי של הפנתאון (3), מתגלה הכיכר הגדולה והמזרקה היפה – ואז העוצמה של הפנתאון מומחשת. זהו מבנה עצום מימדים, עתיק מאד, ויפה מאד. מאות אנשים נמצאים באזור, והם מצלמים, מצטלמים על הרקע הפנתאון והמזרקה, ומנסים להבין את גודל המקום.

כולם מצלמים מלמטה למעלה את העמודים הקורנתיים שהובאו ממצריים ונמצאים בפתח הפנתאון:

בנוסף לגודלו, עוצמתו, והיותו מבנה כל כך עתיק שנשמר בשלמות, יש לפנתאון ברומא עוד ייחוד: הכיפה שלו.  זו כיפה מושלמת, אשר אם היו משלימים אותה לכדור הוא היה נוגע בריצפת הפנתאון. הכיפה היא בקוטר עצום של 43מ’. (לפי הטענה היה זה הגובה של בית המקדש). הכיפה עשוייה מבטון ובמרכזה של הכיפה יש פתח עגול – אוקולוס. הפתח העגול מעניק אור למבנה אך גם מכניס גשם. בזמן שהגשם יורד אומרים שזה מראה נהדר לראות את מטחי הגשם מגיעים מרום הכיפה לעבר ריצפת המבנה.

מראה מהכניסה לעומק המבנה ולמזבח הכנסיה:

 

אין בן אדם שנכנס למקום, מרים את עיניו ולא מתפעל מהכיפה המרשימה של הפנתאון :

הפנתאון הופך לכנסייה

במאה השביעית הפך הפנתאון לכנסיה: Santa Maria Rotonda התמונות הבאות מראות את המזבחות שנבנו לאלים, ציורי הקיר, העמודים המקושטים, קישוטי השיש הנהדרים של הריצפה. אין ספק שהפנתאון מייצג את האדריכלות הרומאית המפוארת.

בפנתאון קבורים מלכי איטליה והצייר רפאל.

בכיכר הצמודה לפנתאון – פיאצה דלה רוטנדה, ישנה המולה רבה, מאות אנשים. מסביב, ישנם בתי קפה ומסעדות, דוכנים שמוכרים גלידות ודוכנים לממכר מזכרות לתיירים הרבים. עומדים שם שחקנים עם תחפושות של רומאים מהזמן העתיק, המבקשים כסף לשם הצילום עמם, וסוסים עם מרכבות הלוקחות את התיירים לסיורים.

בתי קפה סובבים את הפנתאון:

ליד הכניסה לפנתאון מזרקה עם ראשי אדם וברווזים הנשענים עליהם וכן ראשי דגים יורקי מים. מעל המזרקה ניצב אובליסק שהקיסר אדריאנוס, מחדש הפנתאון, הביא לשם ממצריים.

מעל אחד מבתי הקפה בכיכר מצאתי את ציור הקיר הזה:

קודש וחול, החיים של העתיק והחדש. זהו אחד הדברים הכי חזקים שמרגישים ברומא. דו קיום שנותן כבוד לכולם.