שכשמו כן הוא: מיטב הבישולים של רחלי.
(בתחתית הפוסט נמצאים הקישורים לבלוגים ולפוסט ההשראה).
אני אוהבת את הכתיבה של רחלי שהיא מאד מעניינת, כנה, אישית ומומלצת!
אני בחרתי לקבל את ההשראה שלי מהבלוג “עפיפונים”.
מצאתי אצלה את הפוסט של יום הולדת 9, שבו פירסמה 9 פוסטים האהובים עליה.
אהבתי את כולם ובחרתי מתוכם את הפוסט שרחלי קראה לו: “שקיות” .
******************************************************************
הנה הפוסט שלי, שקראתי לו:
שקיות פולניות
חלק מהשקיות האהובות עלי:
יש בהן משהו מרתק בשקיות. הן מכילות משהו שאנחנו בחרנו, או שבחרו בשבילנו.
הן מכילות משהו שמאד רצינו, או הפתעה.
מתנה לנו, מתנה לאחרים.
לעיתים פשוט את הקניות שלנו מהסופר.
מהסופרפארם, תרופות כשחולים, שיביאו מזור.
שקיות שקופות משומשות אנחנו שמים בכלי מתחת לכיור במטבח:
תמיד אפשר לסמוך על איקאה שתביא לנו פטנטים לאחסון!
אבל הן חיבות להיות נקיות, כלומר, שקיות שלא עמדו על הריצפה
בזמן שהבאנו אותן הביתה.
שקיות סופר חדשות אנחנו מחזיקים במגירת השקיות הפשוטות,
כאלו שאנחנו קונים במיוחד, וכאלו שמביאים מהסופר.
יש לי מגירה מיוחדת לשקיות היפות ביותר והמיוחדות, אותן אני אוספת מחול, ומהארץ.
אני כמעט ולא משתמשת בהן. הן ככ יפות!
ואולי פעם, בזמן כלשהו אעשה מהן משהו? שימוש אחר?
במזווה נמצאת ארונית המגירות של השקיות:
שקיות בד שניתן למחזר, שקיות יפות ומיוחדות, שקיות פשוטות
רחלי כותבת בפוסט שלה, שאף אחת לא תיתן מרצונה החופשי את אחת השקיות הללו,
אלא אם כן זה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה.
אני מוסיפה על דבריה, שלעולם לא אתן את השקיות שלי גם לא לקרוב משפחה,
משום דרגה! איך אני יכולה??
יש את אלה שאני שומרת קרוב אלי, בחדר הארונות,
ומוצאת להן שימושים שונים. בחדר העבודה, אני שומרת על הקטנות
והכל כך יפות בארגז העץ הקטן:
רחלי אומרת שזו אומנות של איסוף שקיות, והיא עוברת מדור לדור בעדה הפולנית.
אני משנה את החוקים כי אמי הונגריה ואבי רוסי. אין לי בגנים הישירים פולנים.
אבל למרות זאת, לטענתו של אבי(בעלי היקר), בן גאה לעדה,
השילוב שלי יצר את הפולניה הכי אוטנטית.
עם עובדות קשה להתווכח!
אצל אמא שלי אין שקיות במקום מסויים, ובטח שלא מתחת לכיור.
בנושא השקיות היא לא מאורגנת, והרבה פעמים למצוא אצלה שקיות זו בעיה קשה.
אצלי כבר השתנו העיניינים ולי יש ארונית מיוחדת לכל סוגי השקיות.
כשאנו מוסרים בגדים זו שקית מסוימית, די פשוטה,
כשאבי לוקח עיתונים למיחזור הם נאספים בשקיות נייר גדולות,
שנאספות לצד העיתונים בסל העיתונים.
כשאנו לוקחים אוכל לעבודה זה בשקית חדשה לגמרי.
הסוג האחרון הן שקיות הבד, או השקיות הממוחזרות.
סקציה נפרדת ומגוונת בפני עצמה. שקיות מעוצבות, שקיות פשוטות,
או שקיות שקונים בסופרים השונים. הן נמצאות במגירה נפרדת כמובן.
לעיתים אני מרגישה שהפכתי את פולניה למולדת השניה שלי!
הילדים וגם אבי למדו לשאול אותי איזה שקית לקחת לאיזה מטרה.
הם למדו לשאול אותי על איזה שקית לשמור!
אין לי ספק שבבית שניצן תקים למשפחתה יהיה מקום של כבוד לשקיות.
פולניה זה לא רק גנים, פולניה זו מסורת!!
חג שמח לרחלי ולבלוגים המקסימים שלה, ותודה על ההשראה!!
**********************************************************
הקישורים לבלוגים ולפוסטים של יום ההולדת:
*שרונה ראובני מהבלוג: יוצאת מהארון
* לילך וידל מהבלוג: הבלוג של אוקה
* לירון ורדי מהבלוג:מיקולה
* שיר בהר מהבלוג: תשאלו את אמא של…
* רינה ארטשטיין מהבלוג: Oomanoot
* אנה בן שבת מירנוב מהבלוג: אניקה
* ענת אליאש מהבלוג: קישקושיאדא
* איריס ורשבסקי מהבלוג:Iris design life
* איריס פוגל בן חמו מהבלוג:Colourful way
***********************************************************
* קישור ל”עפיפונים”:
* קישור ל”פשוט מבשלת”:
http://mevashelet.com/
* קישור לפוסט” שקיות”:
http://bitsofmagic.com/blog/650/plastic_bags/
נו, גם לי אין שום קשר לפולניה, אולי קצת בשם המשפחה למרות שהחצי שלי הוא בכלל יליד גרמניה. ובכל זאת, אני אוספת שקיות באובססיה, לפעמים אפילו נכנסת לקנות סתם פריט בשביל השקית. יום אחד אעשה לי קיר שקיות, בינתיים אני מידי פעם ממסגרת ונותנת מתנה.
הי איריס, אני מבינה אותך, אבל לא הגעתי לזה…אף על פי שהשקית של אורלה קיילי מועמדת כבדה למסגור, לא יצא לי עוד לקנות משהו בשביל השקית. לכי תדעי, אולי זה כן בגנים האיסוף הזה….שבוע מקסים!