שוק פורטובלו בנוטינגהיל
רחוב פורטובלו בנוטינגהיל, התארך והשוק הענק התארך עמו. החום היה גדול ובירכתי על החוכמה שלי בקניית השימלה הכחולה. השוק המשיך ישר וגם התעכל שמאלה מתחת לגשר. החלטתי לפנות
לצד השמאלי לשוק הבגדים והמציאות המיוחדות.
השוק מסתעף ומתארך:
עברתי על הרבה מאד דוכנים של בגדי וינטאג’ ויד שנייה למיניהם, שאני לא קהל היעד שלהם. האינטואיציה שלי דחפה אותי להמשיך ולחפש, ואכן מצאתי! גיליתי דוכן קטן של זוג מקסים: היא יפנית מאוסקה,
ובעלה אנגלי, שמדבר יפנית! מכיוון שאני מאד מאד אוהבת את יפן, מנהגיה, ואת האופנה היפנית, קרצו לי החפצים בדוכן. סיכות, נרתיקים, שרשראות מצוירות. הבחורה סיפרה שאת השרשראות מייצרת חברה שלה והיא מוכרת בשבילה.
זה הקימונו שבחרתי ועליו השרשרת היפנית החדשה שלי:
ואז פניתי לבגדים. הסתכלתי בהתלהבות רבה בקימונו המשגעים שהיו תלויים על הקולבים:
בסוף החלטתי למדוד. מדדתי ובסוף מצאתי את הקימונו שהפך לשלי! איזה כיף!! הקימונו ישמש אותי כז’קט לימי הסתיו והחורף.
את הקימונו היא תופרת, לפי ספרים וגזרות עתיקות. היא גם עושה סיכות מבדים וקבלתי סיכה מקסימה שאוכל לסגור איתה את הקימונו. צילמתי את הזוג המקסים:
משם המשכתי לטייל ובשלב מסויים חזרתי על עקבותי, והתחלתי לחזור על רחוב פורטובלו, בצד הנגדי לצד שהלכתי בו בבוקר. הדוכנים היפים היו גם כאן ואני המשכתי לצלם:
הייתי רעבה וצמאה ומכיוון שקפה עוד לא שתיתי זה היה זמן מצויין להפסקה. היה לי מזל וגיליתי לפתע בית קפה קטן ונעים: Talkhouse Coffee. בית קפה מעוצב מאד, כמו שאני אוהבת – עיצוב מנימליסטי, סגנון סקנדינבי ומזמין:
הזמנתי סנדביץ מעולה, וקפה, שכעבור דיון קצר על הטיב שלו והחוזק שלו התברר כטעים מאד!
ההפסקה בבית הקפה היתה מהנה, אבל הגיעה לסיומה ואני המשכתי בדרכי. ראיתי חנות למוצרי נייר, חנות שהייתי חייבת להיכנס ולחקור אותה מעט:
הכל ככ יפה שם! קניתי גלויות ממוחזרות, שהתכנון הוא להפוך אותן לתמונה גדולה. המשכתי בדרכי ונכנסתי לחנות בגדים מיוחדת מאד. העיצוב של החנות היה מאד יפה, בכל פינה אפשרית ניצבו עשרות מכונות תפירה עתיקות:
מדדתי המון פריטים, כולם בסייל ממוצע של 20 פאונד. את מה שלא היה בסייל השארתי בצד, אפילו שהיו שם פריטים מאד מיוחדים. החלטתי להיות קונה משכילה. בסוף קניתי שם שמלה חמודה מבד נעים מאד, שאני בטוחה שאלבש אותה הרבה מאד.
המשכתי ללכת ולצלם את הרחוב עצמו, את הצבעוניות הנהדרת שלו. עברתי ליד חנות של קעקועים, ובפתח שלה יושבת בעלת החנות ונהנית מקרני השמש המחממות:
חנות התבלינים הקטנה:
והאנשים המופיעים, לאורך כל השוק הם היו:
בצהריים המאד מאוחרות, סביבות ארבע, עשיתי את דרכי לטיוב. פתחתי את השוק וכמעט סגרתי אותו. מוכר הקופסאות שתכננתי לחזור אליו כבר עזב ואנשים החלו לסגור את הדוכנים. אמרתי שלום לסקוטי החמוד, שראיתי כשרק הגעתי לשוק:
חזרתי לטיוב, שהוביל אותי לפגישה עם אבי וניצן. אני כל כך נהניתי, ורציתי לשמוע איך היה הבילוי שלהם, וכמובן לספר להם על החוויות הנפלאות שהיו לי בנוטינגהיל!
חוויות שאותן לא אשכח עוד הרבה הרבה זמן.
גברת לוין יקרה, אנחנו מתעדים לנסוע באוגוסט הקרוב ללונדון. מאוד נהנתי לקרוא את כל מה שכתבת.
האם יש לך עדיין את מספר הטלפון של נהג המונית שחיכה לכם בשדה התעופה?
תודה רבה. יסמין.