גלריה סטוריה Storia בהרצליה פיתוח

כשאני מגיעה למקום חדש ויש בו זר פרחים ששובה את ליבי, 
אני יודעת שלמישהו במקום הזה יש טעם טוב!
פרחים מיוחדים, רהיטים ישנים ומיוחדים גורמים לי להתאהב. 
הקירבה לטבע, למיוחד שבו, לדברים שורשיים, וישנים, 
כן לכאלה שהשתמשו בהם כבר שנים רבות, 
מייצרים אצלי הערכה רבה ורצון שיהיו שלי! 
ב – Storia מצאתי הרבה טעם טוב, רהיטים ופריטים מיוחדים במינם,
שכולם היו כבר פעם בשימוש, וריח האדמה והאהבה אליהם מורגש היטב.

את Storia (סיפור באיטלקית, והיסטוריה) הקימו משה שושני ובת זוגתו נורמה טל.
 משה, שהיה איש צבא, שנים רבות ועסק בתפקידים חשאיים, עבד בתום השירות 
במזרח אירופה ובדרום אמריקה, בעיקר בקולומביה.
 משה למד להכיר את ההווי של המקומות בהם ביקר ואת האנשים החיים בהם. 
הוא מצא בכל מקום חפצים מאד יפים, שהבין שאין בארץ רבים מהם והתחיל לייבא.
בשלב השני, נורמה הצטרפה אליו והם הסתובבו יחדיו בערים ובכפרים, 
והבינו שהעיקר טמון, לא באביזרים הקטנים, שגם הם חשובים, אבל בעיקר
ברהיטים הגדולים ובחפצים הישנים והאהובים של הכפריים,
שכל אחד מהם מספר סיפור מיוחד במינו. 
במילותיו של משה: “את Storia הקמנו באהבה, כשגילינו אוצרות חבויים
בכפרים מרוחקים, ורצינו לחלוק את הגילויים שלנו עם אנשים,
שחולקים אתנו את האהבה לפרטי ריהוט עתיקים ועתירים בהיסטוריה.
…..המוצרים שלנו הם באמת עתיקי יומין, ומגוללים בתוכם היסטוריה
 של משפחות שלמות. הם לא ‘כמו’ ולא ‘בסגנון וינטג’ ‘. הם עתיקים באמת
ובתמים. החפצים שלנו לא עוברים שיפוץ, כדי שישארו אוטנטים, 
כפי שהיו בארץ המקור, אצל הבעלים המקוריים”.
הדברים של משה לקוחים מכאן .

בStoria מסתובבים בין הפינות השונות, מוצאים פריטים מיוחדים –
ריהוט מעץ אלון מלא, ארונות, ארוניות, שידות, ספות, שולחנות,  דלפקי מטבח,
ויטרינות, ספסלים כורסאות, גופי תאורה, ועוד ועוד. 
נורמה ומשה מיעדים את החפצים לבתים פרטיים, למשרדים, 
לבוטיקים שונים, מסעדות או בעלי עסקים שמבינים שהפריטים שלהם 
משדרגים כל מקום בהם הם נמצאים. הגלריה מארחת אמנים מתחלפים
ומציגה תמונות, תכשיטים ועוד. בסמוך לפריטים המיוחדים במינם
נמצאים ממוסגרים הסיפורים שמלווים את החפצים והשמות
שהעניקו להם המשפחות להם היו שיכים בגלגולם הקודם.
על עיצוב הפנים המתחשב והיצירתי של הגלריה הגדולה (מרחב של כ-180מ’)
עבדה המעצבת המוכשרת  מעיין אשכנזי .
צילמתי חפצים וסיפורים ואני מזמינה אותכם לשיטוט מעניין בחדרי ה’פינקות’
וה’פאבלות’  של הגלריה ולהרגיש מעט מהרוח הכפרית של דרום אמריקה. 

דלפק “בוראצ’וס”:

 מספר עליו משה: ” כשאיתרתי את הדלפק הקרוי “בוראצ’וס”,
לקח לי זמן לפענח לשם מה מותקנים על הויטרינה שלו סורגי עץ. 
הבעלים הסביר לי שמדובר בדלפק מבית מרזח עתיק יומין וכדי להתגונן
מפני שיכורים המתנודדים, שעשויים לשבור את הזגוגית בשוגג, 
הותקנו עליו סורגי הגנה” הסיפור מכאן .

ג’יזרמו – כשמו של בעל האוכף.
 האוכף, שנוצר ב-1920, נרכש מכפרי, שהיה רוכב על סוסים
 והאוכף עבר אליו מאביו, שעבד במשפחת אצולה וקיבל מהם 
במתנה את האוכף. תמונות האוכף מקדימה ומאחור:

קרלוס לואיס
בנגריה של קרלוס לואיס נמצא שולחן הנגרים הגדול הזה
שעובר במשפחה כבר שני דורות, ועליו נבנו ושופצו מרבית רהיטי הכפר!

אני אוהבת אותם: מצעד של אימומים על הקיר והתיקרה

אכלנו מטעמים מכל מיני שולחנות, וכאן על שולחן הנגרים היפה:

מכונת הקפה הענקית והיפה:

שתינו לחיים:

ממשיכים להסתובב:

הספסל של דוניה ג’וזפינה

ארונית המטבח של אניטה
אניטה, אם המשפחה בה התארח משה, סיפרה לו שזו ארונית נדוניה 
שעוברת במשפחתה מאם לבת, כבר מספר דורות. הכלים החגיגיים נשמרו
בארונית המיוחדת.

פטפון מקסים:

 גוסטבו – מטחנת החיטה

ומקדימה:

מנורה מיוחדת:

אביזרים שונים:

שעונים עתיקים ומחרוזת:

מריצה עתיקה:

משקל:

שולחן נגרים קטן:

טרפיצ’ה – מסחטת קנה הסוכר

גלגלי השיניים דרכם נסחט קנה הסוכר:

היו קינוחים מעולים:

היו הסברים של משה על הגלריה והרצאה מעולה של שירה שובל-
מנהלת ספריית החומרים של מוזיאון העיצוב בחולון.

בסיום ההשקה של הגלריה יצאנו השתיים, ליאת ניר בלזר  המקסימה
ואנוכי, כל אחת עם מצלמה ישנה נושנה ויפה להפליא:

ליאת קנתה את המוכספת ואני את השחורה שמקדימה

לפרידה מהגלריה אני מביאה ציטוט, שמצאתי על אחד הקירות,
מאת הסופר האהוב עלי – גבריאל גראסיה מרקס:

אני מסכימה עם הציטוט הזה לחלוטין!
מקווה שנהנתם כמוני מהטיול בגלריה, ועכשיו תורכם להסתובב
בה ולגלות פינות וחפצים חדשים.

* קישור לאתר הגלריה:
http://storiafurniture.wordpress.com/
* קישור לדף הפייסבוק של הגלריה:
https://www.facebook.com/storiafurniture/timeline