בהתחלה זה היה ככה:
אחר כך, כל הערב, זה המשיך ככה:
כמובן שהשתייה לוותה בקצת אוכל, גלידה, כי אחרת היין היה מפיל אותי לגמרי.
גם ככה צחקתי כל כך, שלפי מה שורד סיפרה לי האנשים מסביב נדבקו וצחקו איתנו.
האירוע עליו אני מדברת הוא פסטיבל היין במוזיאון ירושליים,
שמתרחש זו השנה ה-11. בתעשיית היין הישראלית זה האירוע הגדול ביותר.
מציגים בו עשרות יקבים, קטנים – יקבי בוטיק והיקבים הגדולים ביותר בארץ.
כל דוכן הגיש לטעימה ממיטב הקולקציות שלו, והטעימה היתה חופשית,
וככל שכל אחד ביקש. זו היתה חוויה נפלאה. לטעום מהיקבים הגדולים
והמוכרים- יקב רמת הגולן, יקב כרמל, יקב תשבי, ומאידך מהיינות של
יקבי הבוטיק כמו יקב רות, יקב רמת הנגב, יקב צפרירים הקטנים
ושעדיין אולי לא מוכרים לכולם.
בין דוכני היקבים פועלים גם דוכני מזון – המבורגרים, פיצות, סושי,
גבינות של משקים מובחרים, גלידה טעימה ועוד.
בכל ערב מארבעת ערבי הפסטיבל יופיעו 2 הופעות חיות, יין משתלב מצויין
עם מוזיקה, מצב הרוח הטוב רק עולה!
בערב של היום הראשון, בו היינו, ליוותה אותנו להקת “בוסה טריו” עם
מוזיקה לטינית ברזילאית כיפית ביותר!
סמנכ”ל המוזיאון הסביר לנו שכל שנה מלווה אטרקציה מיוחדת במינה את הפסטיבל,
והשנה האטרקציה היא מונומנט עצום העשוי במבוק: “Big Bambu” שמה.
את המייצב הענק יצרו 2 אומנים אמריקאים- דאג ומייק סטאן.
המייצב הוצג בין השאר על גג מוזיאון המטרופוליטאן בניו יורק, בביאנלה
לאומנות בונציה, ברומא, ביפן וכעת אצלנו. עזרו בבניה כעשרים איש,
שהיו אחרים על פינות שונות, ואיגדו את כל המיצב ביחד.
המיצב מכיל 7,000 מוטות במבוק, כ-100 ק”מ של מיתרי טיפוס, 16מ’ גובהו.
מי שהגיע עם סנדלים או כפכפים, לא יכל לטפס על המיצב, עקב מגבלות בטיחות,
לכן גם אני רק עליתי מעט לשם התמונה.
בכניסה לרחבת הפסטיבל מקבל כל אחד כוס יין לשם מילוי רב פעמי במהלך הפסטיבל,
וכך קיבלנו כוס יין לאחר הסיבוב במיצב הבמבוק.
גביע מוזהב חיכה לנו בכניסה:
כששמי ירושלים פרושים מלמעלה, ואויר קריר מלטף את הפנים,
יצאנו לסיבוב הטעימות הגדול!
לצד הביתן של יקב רמת הגולן הוצגה תערוכת חפצים שיצרו הסטודנטים של המכון
הטכנולוגי בחולון HIT, שקיבלו מיקב רמת הגלן חביות יין, שכבר אינן בשימוש ויצרו
פריטים הקשורים ברובם ליין:
אני מביאה לכם את התוצרים של פירוק החביות:
בתמונה: ארונית לבקבוקי יין (אורנית), גופי תאורה (ליביה שפיגל),
שרפרף (נתנאל זינגר), שרפרף מתנדנד (דנה שורץ) – על ציר סיבובי
תיבת תהודה (דיויד קנטור, זוכה מקום ראשון) – מעמיקה ומעשירה את המוזיקה
של הטלפון הסלולרי, מנורת הכרם (מיכל דבורצקי קוגן), פמוטים (ניבי להבי)
שמפניירה(עדי גרי) – כלי המכיל את הבקבוק המבעבע יחד עם קרח ומים
לשמירה על הטמפרטורה של הבקבוק, מדף לספרים (אילון ערמון),
קופסת יין (אייל שדמי, מקום שלישי)- מארז לבקבוק יין, מעמד ליין אדום (מיכל ארמון)
מניפת תאורה (לילך הראל)- גוף תאורת לדים, סט סכינים לבשר (ענבל רשף),
מעמד לתצוגת בקבוק(מטר וינברג)
את כל היקבים שצילמתי גם טעמתי. לפחות לגימה קטנה.
קשה לי להמליץ מה אהבתי כי אני מאד אוהבת מאד יין, לבן, מבעבע,
רוזה, אדום, וגם ליקרים, כמו שהיו שם – שוקולד, קפה, כרמל, פסיפלורה ועוד.
ניסיתי להתמקד בקלים יותר, פשוט כי ידעתי שאני שותה הרבה.
אני זוכרת לטובה את: ורדן T2 של יקב רמת הגולן. שמיוצר משני זנים
פורטוגזים מסורתיים, שהתאקלמו יפה בארץ. זה לא יין קליל,
הוא משתלב נהדר עם בשר, והוא טעים טעים!
בקלילים אהבתי את סדרת הפנינים של יקב תבור,
שהיו כולם מתקתקים ומבעבעים. אהבתי במיוחד את הפנינים האדום,
שעשוי מענבי קברנה סובניון.
יסלחו לי כל שאר היקבים, שלגמתי בדוכנים שלהם יין טעים,
אבל זו משימה בלתי אפשרית לזכור את כולם!
קשה לי להמליץ מה אהבתי כי אני מאד אוהבת מאד יין, לבן, מבעבע,
רוזה, אדום, וגם ליקרים, כמו שהיו שם – שוקולד, קפה, כרמל, פסיפלורה ועוד.
ניסיתי להתמקד בקלים יותר, פשוט כי ידעתי שאני שותה הרבה.
אני זוכרת לטובה את: ורדן T2 של יקב רמת הגולן. שמיוצר משני זנים
פורטוגזים מסורתיים, שהתאקלמו יפה בארץ. זה לא יין קליל,
הוא משתלב נהדר עם בשר, והוא טעים טעים!
בקלילים אהבתי את סדרת הפנינים של יקב תבור,
שהיו כולם מתקתקים ומבעבעים. אהבתי במיוחד את הפנינים האדום,
שעשוי מענבי קברנה סובניון.
יסלחו לי כל שאר היקבים, שלגמתי בדוכנים שלהם יין טעים,
אבל זו משימה בלתי אפשרית לזכור את כולם!
הצלחתי לצלם אותה מוזגת לי יין!
עוד מהדוכנים שהיו במקום:
היתה גלידה מדליקה של רשת גלה:
גלידה בעבודת יד, שמידי יום מיצרים בה מעל 30 טעמים,
מחומרי גלם איכותיים וטבעיים. טעמתי את הפיסטוק- מאד מאד אהבתי.
והיתה כמובן המוזיקה:
ההופעה של “בוסה טריו”
על הפסטיבל ינצחו מספר להקות (2 הופעות חיות מידי ערב) במוסיקה קצבית אל תוך הלילה:
להקת “בוסה טריו” במוסיקה לטינית ברזילאית, להקת “אוריינטל לאב”
עם מוסיקת פולקלור מרוקאית צעירה אנרגטית ובועטת, להקת סוייאר
במוסיקת קאנטרי רוק אמריקאי, The Simon Shaw Band עם מוסיקת קאברים
ללהיטים ידועים, הרכב Aveva במופע AfroSoul- מוזיקת נשמה עם
מקצבים אפריקאיים, מרגאיי עד לאפרו-ביט. להקתThe Rust בלהיטי בלוז
ורוקנרול מכל הזמנים לצד שירים מקוריים וג’מג’ומים ספונטניים,
בלווית נגנים מקצועיים ווירטואוזיים המעניקים לקהל חוויה ייחודית
של מוסיקה חיה במיטבה.
היתה חוויה מוצלחת מאד, ורד חברתי, ואני נהנינו בצורה בלתי רגילה,
היין היה מעולה, היה כיף לשתות כמה שרצינו, מוזיקה טובה,
מעט אוכל, כי כאמור אי אפשר בלי, ושמי ירושליים שמעניקים
נופח מיוחד לחגיגה!
יש לפסטיבל עוד יום, הוא מסתיים מחר ב – 4/9, ומי שיכול, שילך ויהנה!
מי שלא מספיק השבוע, יהיה פסטיבל גם שנה הבאה,
אז ניפגש שם בפעם הבאה!
לחיים!!
היין היה מעולה, היה כיף לשתות כמה שרצינו, מוזיקה טובה,
מעט אוכל, כי כאמור אי אפשר בלי, ושמי ירושליים שמעניקים
נופח מיוחד לחגיגה!
יש לפסטיבל עוד יום, הוא מסתיים מחר ב – 4/9, ומי שיכול, שילך ויהנה!
מי שלא מספיק השבוע, יהיה פסטיבל גם שנה הבאה,
אז ניפגש שם בפעם הבאה!
לחיים!!
פרטים על הפסטיבל:
* הפסטיבל נערך בין ה- 1-4/9 (ב’ – ה’),
* בין השעות” 19:00 – 23:00
* מחיר כרטיס הכניסה – 85ש”ח, והוא כולל כוס יין אותה ניתן למלא ללא הגבלה.
* עלות הטיפוס על המיצב “Big Bambu” היא 10ש”ח, ויש להגיע עם נעליים סגורות.
* קישור לאתר מוזיאון ישראל:
