נסענו אבי ואני לטיול בירושלים. היינו חייבים להתאוורר מהקיץ, מההתרחשויות שהיו בו, מעט להינות. ירושלים היתה הבחירה שלנו לאוורור והתרחקות מהיום יום. המקום הראשון שאליו הגענו היה שוק מחנה יהודה האהוב על שנינו. השוק מתפתח ללא הפסקה, גדל, חלקו אפילו מקורה, וגם אליו הגיעה חברת טיולי השווקים יאללה באסטה , עם כרטיס הטעימות של השוק. הפינה הראשונה שלנו בשוק היא לבית הקפה הטוב ביותר בירושלים: Roastery רוסטרי. יאללה באסטה הכניסו אותו למסלול שלהם בכרטיס של שוק מחנה יהודה, וזו תעודת כבוד ל – ROASTERY. חיכינו להתחיל את הבוקר שלנו עם הקפה המעולה, שיכינו לנו שם.
תמונות שצילמתי בבית הקפה:
את הריח הנפלא של קפה טחון אי אפשר להעביר. ככה נראו הפולים לפני הקלייה:
סוגי הקפה השונים:
תמונה אחרונה לסיום הביקור:
כתובת של ROASTERY בשוק: רחוב האפרסק 20, שוק מחנה יהודה.
המשכנו לטייל בשוק מחנה יהודה ואני צילמתי:
חשבתי על אהוד בנאי ששר על העיר העתיקה ועל השוק. משפחת בנאי שיש עליה רחוב בשוק הזה. התנגן לי בית ופזמון מתוך השיק שלו “הכנאפה מתוקה” (אהוד בנאי כתב והלחין):
מי הולך היום בשוק / בסמטאות הצוננות / יד ביד עם אהבה ראשונה / שיכור מכל הריחות החריפים / במורד רחוב הבשמים.
הכנאפה מתוקה / יש ריח עדין של קטורת באוויר / הכנאפה מתוקה / אני זוכר את האור הבהיר / עשרים שנה אחר כך / לא יראו אותי בעיר.
מהשוק המשכנו למתחם “התחנה הראשונה”. זה מתחם שחידש את תחנת הרכבת הישנה של ירושלים, בדומה לחידוש מתחם “התחנה” של תל אביב. המתחם נמצא בגבול של העיר העתיקה והחדשה, בקצה של המושבה הגרמנית. המתחם מכיל מסעדות, חנויות, מרכז ליציאה של טיולי סגווי, חדרים לתערוכות מתחלפות, משחקי ילדים וריבה גדולה באמצע המתחם, ששם מתקיים אחר הצהריים שוק מנטה.
צריך להתעדכן מה מתרחש במתחם, כי בשעות הבוקר – לפני הצהריים בהן הגענו לשם הפעילות היתה מאד מינורית. שמחתי לגלות שם את הארטיקים של פאלטאס, וארטיק התאנים האהוב עלי נאכל ומיד!
הכתובת של מתחם “התחנה הראשונה”: דוד רמז 4, ירושלים.
המשכנו לטיול מקסים במושבה הגרמנית, ברחוב עמק רפאים וברחובות הצדדיים והמקסימים של המושבה. רוגע, שלווה, ציוץ של ציפורים מסביב. הגינות מוריקות, ואני מציצה לכל הגינות ולמרפסות היפות ומנסה לתפוס מקומות מיוחדים וזוויות שלא רואים כל יום. אני מצלמת ושומרת לי למזכרת את היופי שמסביב:
במושבה הגרמנית אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו, ארוחה מענגת אצל השף פיני לוי, במסעדה שנקראת: *המטבח של פיני. המסעדה היא בסגנון מעט תורכי, יווני – ים תיכוני, אבל גם ארופאי. פיני הוא אורפלי – מאורפה שבתורכיה, והשילוב של המאכלים שהוא רוקח במסעדה היו טעימים באופן מיוחד במינו. כל המנות שאכלנו היו טעימות ביותר!
אכלנו ארוחה עסקית, במחיר נוח, עם מנות ראשונות לבחירה:
שקשוקה, חצילים, חומוס, פיתות מיוחדות. לקחנו 2 עיקריות נהדרות – אני תבשיל של זנב שור עם פירה נפלא שיש בו חתיכות של סלרי, ואבי סינייה עם קבב:
את האוכל ליוונו במים מוגזים, ואכלנו כל כך הרבה שלא היינו מסוגלים לאכול קינוח.
*מאז שטילנו בירושלים, בקושי חודשיים עברו, קבלתי תגובה, וראיתי שכתוב שהמסעדה של פיני לוי נסגרה. אני מקווה, בשבילו ובשבילנו, שהוא יפתח מקום אחר. חבל לוותר על האוכל הנהדר שלו.
המשכנו לטייל עוד מעט באזור המושבה הגרמנית, וחזרנו הביתה מלאים בחוויות של נוף, רוגע וטעמים נפלאים. אנחנו נחזור לירושלים לעוד טיולים, אנחנו מבטיחים!
למי שרוצה לטייל בשוק מחנה יהודה, ולטעום מהטוב שבה, אני מרפת קישור לכרטיס הטעימות של יאללה באסטה מחנה יהודה .
המסעדה של פיני נסגרה ובמקומה יש חנות ירקות ופירות
התמונות שלך מוציאות את הטוב שבשוק, אני לא חובבת שווקים (בחו",ל כן) אבל אחת לתקופה הייתי עוברת בשוק לקנות חמוצים ותבלינים וגם פירות יבשים. מושבה גרמנית הייתה "אזור הבילוי" שלנו כי התגוררתי בארנונה ובאויר הירושלמי היה תענוג לרדת לשם ברגל. גדלתי בירושלים מהשירים של יהורם גאון ויוסי בנאי. היום מלבד מוקדי המשיכה ירושלים עניה, מלוכלכת ומלאה בטונים. פוסט נהדר, לרגע הרגשתי געגועים
תודה לך אנונימי, כתבתי הערה בפוסט, ומאד מאד התעצבנו לשמוע את זה. פיני לוי הוא שף נפלא בעיני! יום טוב
הי אפרת תודה על המחמאות, אף על פי שביום שהיינו לא היה עמוס והיה נקי למדי וקצת הרגשנו חול. הסניף של קפליקס הוא פנינה אמיתית בשוק, ושווה לך לעבור שם בסיבוב הבא. אני גם גדלתי על יוסי בנאי, ובבגרות על אהוד בנאי, ובעיר העתיקה הייתי מטיילת פעם בשנה, ובירושלים לפחות פעמיים בשנה. היום בגלל כל מה שקורה הפעמים פחתו, ולצערי כרגע זה בכלל לא יהיה אפשרי. אני אחכה לימים טובים יותר. יום טוב.