הסדרה VINYL של מרטין סקורסזי ומיק ג’אגר מגיעה!

ביום שלישי נערכה באוזן בר הקרנה חגיגית לפרק הראשון של סידרת המוזיקה המדוברת ביותר של HBO, הסדרה VINYL. את הסדרה תביא לשידור yes OH. עטיתי את מחלצות הגלאם רוק שלי (שמלת אלכסנדר ואנג לשת”פ עם H&M, חצאית שחורה ומגפיים שחורים), הבאתי את אבי כשומר הראש האהוב שלי ויצאנו לדרכנו.

 

להקרנת הפרק הזה בניו יורק הגיעו כמובן מרטין סקורסזי – הבמאי של הסדרה ויוצר נפלא (מסרטיו: רחובות זועמים, אליס לא גרה כאן יותר, נהג מונית, ניו יורק ניו יורק, צבע הכסף, עידן התמימות, החברה הטובים, פסגת הפחד, הזאב מוול סטריט ועוד), ומיק ג’אגר (The Rolling Stones) המפיק של הסדרה, ומתפקד בשאר הזמן, כאביו של הכוכב הצעיר בסדרה, ג’ימס ג’אגר. אצלנו זה היה פחות נוצץ, תל אביב היא לא ניו יורק, אבל הציפייה לחזות בפרק היתה גדולה אצל כולם.

צילום: יחצ YESׂ

כשהפרק, שהוא באורך של סרט מלא: שעה ו 53ד’, הסתיים, נשארנו לשבת על הכיסאות, ולי עלתה בראש רק מילה אחת – wow. HBO, שמאז שהוקמה, עושה טלוויזיה נפלאה (הסופרנורס, משחקי הכס, סקס והעיר הגדולה, אוז, דם אמיתי, בנות, אימפריית הפשע ועוד…), מצליחה לרגש שוב!

על הסדרה ויניל – VINYL

ויניל – שם הסדרה נובע מהחומר הפלסטי שממנו היו עשויים התקליטים, בהם שמעו בעבר מוזיקה. זו הדרך בה שמעו מוזיקה בזמן שבה מתרחשת הסידרה.

הסדרה (10 פרקים) מתרחשת בשנות ה70 – שנות ה”סקס סמים ורוקנרול” ומתארת התרחשויות בעולם המוסיקה בניו יורק. על הסדרה, שהיא מפעל חיים של היוצר הנפלא מרטין סקורסזי, הוא עבד עם מיק ג’אגר יותר משני עשורים בצורות שונות ובתסריטים שונים, עד שיצרו את הסדרה, כפי שהיא כשהפרק הראשון שלה יכול לשמש כסרט בפני עצמו. לסדרה שותף כתסריטאי טרנס ווינטר (יוצר “אימפריית הפשע”, תסריטאי “הסופרנוס” והסרט “הזאב מוול סטריט”).

הסדרה מתרחשת בשנות ה-70 הסוערות, שבהן צמח הרוק, הדיסקו, הפאנק וההיפהופ. יש בה נגיעות לא מעטות של ג’ז ובלוז, הבלחות לשנות ה-50 וה-60, בהן גדל המפיק בסדרה ריצ’י פינסטרה. השמות הגדולים במוזיקה נשזרים לאורך הפרק, ואיתם עולם המוזיקה על כל מה שהתרחש בו: הסטריה של הערצה לכוכבים החדשים, סמים קלים וקשים מועברים מיד ליד בין כל המשתתפים, כסף רב נשפך כמים, עורכי דין ממולחים ומתחכמים, מפיקים ובעלי חברות מוזיקה שרלטנים ושוביניסטים (שימו לב לנערת הסנדביצ’ים הנפלאה!!) הסכמים כובלים עם זמרים, כל מה שזקוקים לו כדי להראות שהחיים היו אז גדולים מהמציאות היומיומית שלנו כיום. משתתפי הסדרה משחקים בכשרון רב: זוכה האמי בובי קאנוויל (“אימפריית הפשע”) מגלם בתפקיד הראשי את ריצ’י פינסטרה הבעלים של  חברת התקליטים
“אמריקן סנצ’רי”, שמנסה להציל את נשמתו ופרנסתו ולהחזיר את חברת התקליטים שלו לימי תהילתה על ידי גילוי הכישרון והסאונד המוזיקאלי הבא.

ריצ’י בהופעה של Nasty Bits (צילום:יחצ yes)

לצדו משחקת אוליביה ווילד (“האוס”) כאשתו  דבון, נערת אנדי וורהול לשעבר, ריי רומאנו (“כולם אוהבים את ריימונד”) כשותפו לדרך וחברו הטוב:

צילום:יחצ yes

ג’ונו טמפל היא אסיסטנטית צעירה ושאפתנית (המכונה נערת הסנדביצ’ים) שנחושה להפוך לסוכנת טאלנטים, ג’יימס ג’אגר (הבן של מיק ג’אגר) הוא כוכב להקת הפאנק העולה The Nasty Bits.

ג’ימס הוא העתק מושלם של אבא מיק ג’אגר:

השחזור האופנתי בסדרה

השחזור התקופתי מדוייק ואמין באופן יוצא דופן. הסביבה של האולפנים, תקליטי הויניל, הקסטות, הרהיטים, הטלפונים עם החוגה. הבגדים שכל משתתפי הסדרה לובשים הם שחזור מופלא ממש. אומנם אופנת שנות ה-60 ההיפית בעיקרה, המשיכה לשנות ה-70, אולם השנים האלו הביאו עימם תוספות משלהם. למשל – החלו ללבוש בגדים צמודים בחלק העליון של הגוף, ובגדים רחבים מאד בחלק התחתון. לבשו חולצות הדוקות ומכנסי פדלפון מתרחבות עם כל סוגי הבדים – ג’ינס, כותנה, קטיפה וקורדרוי. לנשים היו חצאיות מקסי מתרחבות. נשים לבשו מגוון של אורכים – מיני, מידי ומקסי. למעשה האופנה של שנות ה-70 התאפיינה בכך שניתן היה ללבוש הכל, כי היה כבוד לאינדיבידואל וללבוש שלו. הצמר והסריגה כבשו אז מקום של כבוד בבגדים – סודרים גדולים, קרדיגנים עם או בלי חגורות. צבעוניות פסיכודלית לצד פסים ומשבצות. אוברולים מבדים שונים, שמלות מעטפת, חולצות בטן, מעילי זמש, מעילי טייסים. מגפיים קצרות וארוכות, חומות אבל גם צבעוניות, נעלי פלטפורמה משונות, סנדלים, תכשיטים גדולים ומטפחות ראש. הגברים לבשו חליפות עם דשים רחבים, ובתוכם חולצות שדש החולצה יוצא החוצה. מעילי עור קצרים, ג’ינסים ועוד ג’ינסים ככבו בכל מקום.