טיול לצפון, מפגש חברות והרבה רגשות ואהבה

תוך שבועיים, נסעתי פעמיים לצפון, אחרי שלא נסעתי זמן רב. פעם אחת למושב היוגב לארוחה משפחתית ובפעם השנייה למפגש בנות אצל מעצבת הפנים מיכל אגם.

במושב היוגב היתה לנו ארוחה משפחתית במסעדה מאד מומלצת בשם: המטבח של דורון בר און i cook . אירחו אותנו מאד יפה והיה טעים ומיוחד. בדרך למסעדה עברנו במטעים פורחים של עצי השקד, הידועים יותר בשם שקדיות, וכל האזור בעונה הזו יפייפה. מוריק, מלא בפרחים וריחות. אני מקווה לזכור את העונה הזו בשנה הבאה ולשוב לאזור הזה ולמטעי השקדיות. מושב היוגב והמסעדה:

כעבור כשבועיים נסעתי, כאמור, למפגש חברות מקסים בקיבוץ שריד, אצל מעצבת הפנים מיכל אגם . לכבוד יום הולדתה מיכל פתחה, בנדיבות רבה, את ביתה ואת ליבה. אני קוראת את הבלוג היפה שלה מאז פתיחתו, נהנית ממנו מאד (מומלץ מאד, אשים לו קישור בתחתית הפוסט), נפגשתי איתה מעבר לרשת החברתית וידעתי שאני אהנה ביותר ממפגש כזה. בכלל אני מאמינה שמפגשים עם נשים מענינות,
מלאות בידע ומכילות יכולים רק להעניק לי, ולכל אחת מאיתנו עוצמות חדשות וחיזוק בכל מה שאנחנו עושות. המפגש אצל מיכל הוכיח את עצמו ובאמת היה מרגש מכל הבחינות. הבנות, שאת רובן הכרתי מרחבי הרשת, היו מקסימות. יכולנו לשבת לשמוע את ההרצאה שמיכל העניקה לנו, לדבר, לצחוק, לשתף, לעמוד במטלות שנתנה לנו הצלמת המוכשרת ענבל כבירי , לשתות ולאכול מהמטעמים שהבאנו,  ולהנות ולהתרגש אחת מהשניה! בפוסט שמיכל כתבה על המפגש הזה היא מזמינה עוד נשים להגיע למפגש דומה, וכל מה שצריך לשם כך הוא לכתוב לה בתגובה לפוסט, שאביא לו את הקישור.
ענבל כבירי נתנה לנו מטלה צילומית: לתאר את הפגישה, כל אחת מראות עינייה, לפי הרגשתה. בשבילי הצילום הפך לדרך חיים, אני מצלמת כל מה שנראה לי, כך שהמטלה של ענבל כבר היתה כמעט מוכנה. ענבל בקשה להציג את המפגש ב-4 תמונות, אבל זה הפוסט שלי, אני מרשה לעצמי מעט יותר תמונות. חוץ מהתמונות שלי אביא דוגמאות לתמונות שענבל צילמה אותי, לא גילתה לי שהיא מצלמת,
ולדעת טוב שכך, אחרת היתה נעלמת לי האותנטיות.

הגינה של מיכל צבועה בכתום אש:

החוץ נכנס לבית של מיכל וצובע אותו בצבעים עדינים:

פני, בת המשפחה האהובה, הרגישה מיד שאני אוהבת אותה:

פינה בבית היפה:

ציורים מקוריים שגם הם מכניסים את החוץ פנימה:

העוגה, מבר לחם, שהבאתי למפגש:

השולחן ערוך וכולנו מדברות ומצלמות:

ענבל כבירי צילמה אותנו ללא הפסקה, ברקע, מבלי שנרגיש. מאד שמחתי שענבל, כשצילמה אותי התמקדה בידיים שלי. אני אוהבת ידיים, גם את שלי, אבל לא רק את שלי, בכלל ידיים. הידיים שלנו מדברות, מביעות, אוהבות, מחבקות. בקיץ, בעיקר, אני מדביקה עליהן קעקועים זמניים וכאן הדבקתי ציפורים שנחות על חוט תייל. ענבל תפסה אותן בכשרון:

ותמונה אחרונה של ענבל, שתפסה אותי מצלמת, הפעם לא עם המצלמה, אלא עם הטלפון 😊

הסתיים המפגש המהנה כל כך ואני יצאתי לטיול שלי חזרה הביתה. כביש 6 וכביש 5 ומיד אחריו הדרך לבית שלי כבר קצרצרה ונעימה. אני מקווה שאוכל להגיע לעוד מפגשים מהסוג הזה, הערך המוסף שלהם הוא מתנה גדולה מאד לנפש שלי. תודה מיכל ותודה ענבל.

אשמח אם תספרו לי בתגובות מה מעצים אותכם וגורם לכם הרגשה טובה.

דף הפייסבוק של מיכל אגם:

מיכל אגם – עיצוב פנים וסטיילינג

קישור לבלוג של מיכל ולפוסט על המפגש, בו תוכלו ליצור איתה קשר:

ניפגשנו….מוזמנות להצטרף אלינו’

דף הפייסבוק של ענבל כבירי:

ענבל כבירי – צלמת