המלון הורוד נפתח – מלון נורדוי המחודש

אז : 1925 – נפתח מלון ופנסיון נורדוי, וכמו שמציינת הפרסומת ההיסטורית הזו למלון: “המלון מסודר ע”פ התנאים הכי מודרנים והגיינים, מקלחת בכל חדר וחדר”

היום: 2017 – נפתח מחדש, כמלון בוטיק, לאחר שימור מיוחד ושחזור: המלון נמצא מול הכניסה למדרחוב השוקק ומלא החיים והצבע של נחלת בנימין.

הפינה הזו של גרוזנברג ונחלת בנימין, מול הכניסה למלון, מלאה כיום בצבע. היצירתיות של המדרחוב ממשיכה הלאה, לתוך רחוב נחלת בנימין ולתוך המלון היפה.

הלובי החם והנעים, שממנו יציאה החוצה לחצר סגורה וקטנה. מחצר יש יציאה לחדר המדרגות ולמעלית, שמובילה לחדרי המלון.

 סיור מודרך במלון החדש

עלינו לראות את הגג של המלון ואת החדרים. הגג לא גדול, ובכל קצה שלו ישנה מרפסת אינטימית ל – 2 הסוויטות של המלון. בחלק שנשאר ישנן מיטות ושמשיות, נדנדה זוגית וג’קוזי קטן ונעים שמשקיף על הנוף העירוני:

הצצה לעבר מרפסת אחת הסוויטות:

כל אורח מקבל לחדרו שמפניה וכוסות ומוזמן אחר הצהריים/ערב לעלות לגג ולהינות מהבריזה התל אביבית הנעימה. לשאלתי, אין כאן בר רועש ודי ג’יי, בשל הרצון של בעלי המלון וההנהלה שלו, לשמור על שלווה ואינטימיות של אורחי המלון. נוף לים, יין טוב, קצת שמש ובריזה, מרחיבים את לב האדם💚

סיפור הכיפה הכסופה על הגג המלון

מה שעוד מרחיב את נפש האורחים ואת ההרגשה הטובה שלהם היא מבנה כיפת הפעמון הכסופה, שנמצאת על הגג. כאן נמצא חדר ובו מתבצעים טיפולי ספא זוגיים. (חלק נוסף של הספא נמצא במרתף המלון).

 למבנה עם הכיפה הזו יש סיפור עיצובי, שמקורו בטעות  עיצובית נחמדה. המבנה עם הכיפה תוכנן ושימש כחדר כביסה, וגג המבנה תוכנן כפעמון כסוף עם שפיץ. השפיץ, העשוי מעמוד ברזל גבוה הובל לארץ באוניה. הכבודה הגיעה, הבנאים הניחו את העמוד על הכיפה הכסופה. בקצה העמוד היה כדור ברזל, שהונח שם כדי לשמור על קצה העמוד כדי שלא יישבר באוניה. הבנאים, שלא ידעו זאת, הניחו שכך תוכנן העמוד והשאירו את הכדור על כנו. קיבלנו שפיץ לכיפה עם עמוד, טעות של בנאים, שהפכה עם השנים לסימן ההיכר של מלון נורדוי.

אורן פסקל, אחד משלושת היזמים השותפים: גיא ברטל ובן ברוורמן, סיפר לנו שכשם שהם מדגישים שזה המלון הוותיק בתל אביב, כך הם גם החליטו לשמור על שם המלון ההיסטורי – נורדוי – שזה ההיגוי של נורדאו באידיש.

פרטים על חדרי המלון

מהגג עברנו לאחת הסוויטות ולמספר חדרים. מלון הבוטיק מכיל 2 סוויטות גדולות, שנמצאות, כאמור על בקומת הגג, ועוד 18 חדרים. על עיצוב הפנים אחראי האדריכל עומר לייכטר, שהבין את חשיבות שימור הזיכרון ההיסטורי של מקורות ההשראה של המלון. בלובי, בחדרי המלון, על הגג, עיצוב הפנים מכבד את ההיסטוריה של המלון, אך שומר על עדכון עיצובי המתאים לימנו. בניין המלון הוגדר כ”בניין לשימור בהגבלות מחמירות”, ועל מלאכת השימור הופקד המשרד של ‘אמנון בר אור -טל גזית’.

במלון שומר חדר המדרגות עם ציורי הקיר המקוריים, שוחזרו החזיתות המרשימות של המלון ושופץ מבנה הכיפה. לכיוון רחוב גרוזנברג נבנה אגף חדש. בזכות התוספת החדשה חדרי המלון, לא רק הסוויטות רחבות ידיים ונותנים הרגשה נעימה של בית של פעם, אבל מודרני, כזה אני מוכנה לעבור ולגור בו היום. בכלל בכל הסיור שלנו בחדרים היתה הרגשה מאד נעימה וביתית. לא היתה הרגשה מנוכרת, שלעיתים מרגישים בבתי מלון חדשים.

אני דמיינתי את עצמי נכנסת לבית של סבי וסבתי בבודפשט שלפני המלחמה. בתקרות החדרים נשמר הגובה הכמעט מקורי, הרצפות כוסו בפרקטים מעץ אלון, בדוגמה שהיתה נפוצה בשנות ה20: אדרת דג. בלובי יש פרקט בדוגמת ורסאי – שתי וערב. בלובי ובכל החדרים תלויים ציורים מאד יפים של הציירת רחל טימור. הציורים מראים את החיים בתל אביב בשנותיה הראשונות, והייחוד שלהם הוא שהיא ציירה את הציורים בהשראת צילומים מה’צלמנייה’.

חדר המדרגות שעבר שימור מחמיר:

תמונות נוספות מהחדרים:

צילמתי מאחת הקומות הגבוהות את המרפסות קטנות פונות לחצר הפנימית, ואת החצר הפנימית:

יצאתי מהמלון לרחוב נחלת בנימין וצילמתי מול שער הכניסה/יציאה מהמלון את העצים הסרוגים – פרויקט דרום תל אביבי של האומנית ליזה דלוקין – מאמא לי:

מקווה שנהנתם לסייר איתי במלון החדש והיפה הזה.

בשנים האחרונות נפתחו בתל אביב מספר מלונות בוטיק. כולם נמצאים בלב של תל אביב, לאו דווקא ליד הים. כל אחד מבתי המלון האלה מעניק חוויה אחרת למי שמגיע להתארח בהם. אני אוהבת את הסגנון הזה של בתי המלון. לי הם מעניקים הרגשה של בית, הרגשה של חום ושל רצון לחזור אליהם.

כתובת מלון נורדוי:

נחלת בנימין 27, תל אביב

(גרוזנברג-פינת נחלת בנימין)

תגובות, הערות

אשמח מאד לשמוע מכם תגובות והערות על הפוסט.

מעניין אותי לדעת אם אתם אוהבים את הסגנון האקלקטי?

אם אהבתם את סגנון השימור והעיצוב של המלון?