אריק אינשטיין כתב את המילים לשיר ‘תל אביב גדות הירקון 1950’ ושלום חנוך כתב את המנגינה. השיר יצא באלבום המופתי ‘חמוש במשקפיים’, שיצא ב-1980. ההופעה היחידה שראיתי בה את אריק היתה של האלבום הזה, וזה היה במקרה גם סיבוב ההופעות האחרון של אריק אינשטיין. בזמן שעבר מאז הבנתי שהיה לי מזל גדול שזכיתי לראות את אריק אינשטיין בהופעה חיה. אריק אהב את תל אביב, חי בה את רוב חייו, ומצא בה את סופו.
מוזמנים להפעיל את סרטון היו טיוב, להגביר מעט, להתרווח על הכסא ולעצום עיניים. לנשום עמוק, לפתוח את העיניים ולקרוא את הפוסט.
תל אביב גדות הירקון 1950 / אריק איינשטיין
קון, ירקון, ירקון – איי איי איי / שמש צהובה בשמיים / שום דבר לא זז / שקט חם, כבד / שני ילדים יושבים בתוך שורשי אקליפטוס ענק / אקליפטוס ענק / ששותה לרוויה את המים הכחולים /
תל אביב, גדות הירקון, 1950
קון, ירקון, ירקון – איי איי איי / שמש צהובה בשמיים / וירוק כהה כהה / ירוק כהה במים / שני ילדים וסירה / והזמן זוחל לאט / שום דבר לא זז / שקט חם, כבד / זוג אוהבים בסירת משוט חוצים בהנאה /
בהנאה את המים החולים / תל אביב, גדות הירקון, 1950
קון, ירקון, ירקון – איי איי איי / שמש צהובה בשמיים / וירוק כהה כהה / ירוק כהה במים / שני ילדים וסירה / והזמן זוחל לאט / איי איי איי
מרכז צפרות ‘ראש ציפור’
ביוני 2017 נפתח לציבור מרכז צפרות חדש, באתר ראש ציפור. האתר עדיין מגודר(אולי הוא ישאר מגודר), מסביבו וכן בתוכו נמצאת גדר החוסמת הליכה בתוכו, לפחות לרוכבי אופניים. ברגל ניתן לעבור את הגדר הזו בקלילות. האתר הוקם על תווי נדידת הציפורים בארץ, וכוונת המקימים שלו היא ששם מגוון רחב של ציפורים יקננו ויאכלו וימצאו את מזונם. בקק”ל אומרים שבנו את האתר באופן נכוון לצורכי הציפורים בכך שבנו להם מרחב מוגן במקום. באתר שגודלו כ-30 דונם, שתלו אנשי קק”ל צמחייה מקומית שאופיינית לבתי גידול של מים ואגמים והביאו דגים מקומיים. יש שם מפלי מים קטנים, אגם קטן מלאכותי וביצה טובענית קטנה. לנוחות המבקרים הקימו בתני עץ עם חריכי הצצה בגבהים שונים, שיתאימו גם לילדים.
בדיקת השטח
שבוע שעבר נסעתי למקום, לראות איך הוא בדיוק נראה. אהבתי את המקום והצעתי לניר, חברי היקר לערוך לו פיקניק יום הולדת, במקום. הוא הסכים, ואני הייתי מאושרת לחזור עם מצלמה למקום היפה הזה. למי שלא מכיר הוא נמצא דרומית לאתר של 7 תחנות, קרוב מאד לחניון הגדול שמתחבר לרחוב רוקח הרמת גני. במשך היום החניון הגדול ריק כמעט לחלוטין, אולם אם מתכננים להגיע בסוף השבוע יש לקחת בחשבון שמי שמגיע לאזור הזה מכיר את החניון.
השלווה ששררה סביבנו היתה בלתי נתפשת. מאחורינו וממזרח לנו ניצבים בתיו של שיכון ותיקים השייך לרמת גן. ממערב לנו הבתים של שכון בבלי התל אביבי ומולנו פארק הירקון עם הכדור הפורח והמגדלים של תל אביב. מידי פעם ראינו רוכבי אופניים וראש של משהו שהולך באחד השבילים שמקיפים את המרכז.
פיקניק יום הולדת בראש ציפור
בבוקר הפיקניק קניתי לנו ירקות, גבינות, לחם, עוגה ושוקו טעים. הבאתי מפה, מפיות, סכום ומים. ניר הוסיף שוקולד ואבוקדו וכל הטוב הזה נפרש על המפה במקום המוצל שאליו הגענו. ליד אחד מבתני העץ עומדת גדר שחוסמת את ההליכה על השביל שמקיף את האתר. אני מניחה שהגדר הזו תוסר בזמן הקרוב. עקפנו את הגדר כי רצינו לערוך את הפיקניק על גבעת האקליפטוסים שנמצאת בקצה המרכז. היינו לבדנו בכל המקום, וקיוונו שלא יגרשו אותנו משם- גם כי עברנו את הגדר וגם כי ערכנו פיקניק, אין לי מושג אם מותר או אסור 😊 עד שעזבנו לא היה שם אדם חוץ מאתנו, כך שזכינו לשקט ושלווה מבורכים.
אחרי כשעתיים של אכילה ורביצה נעימה, הרבה קשקושים, צילומים וצחוקים, אספנו את שאריות הפיקניק, קפלנו את המפה והשארנו את המקום בדיוק כמו שקבלנו אותו. לפיקניק שלנו כבר לא היה זכר.
הלכנו לטייל במתחם עצמו, קצת לחקור אותו מקרוב. התמונות משם:
על האי הקטן שבמרכז האגם הושאר גזע של אקליפטוס, שישמש כמקום קינון לציפורים.
צילמתי בתוך ביתן התצפית:
ממשיכים לטייל בשבע תחנות
כשסיימנו את הסיבוב, אחרי שנחנו מעט בביתן התצפית, הגענו לכניסה המסודרת למתחם. עמד שם מדריך, אולי של החברה להגנת הטבע ודיבר לחבורה של צעירים שחנו בכניסה עם סגווי. הספקתי לשמוע שהוא מסביר להם על המקום ושיכנסו למקום, גם אם אין שם כרגע בעלי חיים. צחקתי לעצמי כי באמת לא ראינו שם שום ציפור נודדת או מקננת, אבל המקום כל כך יפה. אמרתי לחבורה שאין שם ציפורים אבל המקום מהמם. המשכנו לעבר המתחם של 7 תחנות. האזור נמצא בשיפוצים של העירייה – הביאו אבנים גדולות ולבנות והתכוונו להניח אותם באזור. אני מניחה שבביקור הבא שלי אראה אותן. נחנו על ספסל מול המים, באזור שעופות שונים שוחים ומתרחצים במים. זו היתה חוויה לצפות בהם:
ניר האכיל את הברווזים ושאר העופות בפירורי עוגה ותוך דקות ספורות גרמנו לכל העופות לעזוב את האגם ולהגיע לספסל עליו ישבנו. הפסקנו את ההאכלה אחרי שהבנו שאנחנו מפרים את שלוות המטילים האחרים.
אני חושבת שכל מקום יכול להיות מסקרן ונעים לאורך גדות הירקון. יפה שם בכל הכיוונים. נפרדנו ניר ואני, אחרי כמה שעות של מנוחה ומילוי הנשמה שלנו באנרגיה ואוויר צח. אני אשוב לאזור הזה של הפארק, בתקווה שאזכה לראות את הציפורים הנודדות, שהבינו שזכו פה למקום קינון משובח בדרך. הבטחתי לעצמי שאעלה לשמיים ואראה את הנוף של תל אביב מהכדור הפורח הזה. אני משקיפה עליו כל יום מהמרפסת של הסלון. יש לי הרבה סיבות להגיע לפארק הירקון.
אשמח לשמוע בתגובות איפה אתם אוהבים לערוך פיקניק.
מקסים! בדיוק מתכננת פיקניק לסוף השבוע הקרוב, אולי אחליף את הלוקיישן המתוכנן בזה. תודה 🙂
הי עופרי, זה לוקיישן מושלם לדעתי 🙂 תהנו!
מתה על השיר הזה של אריק איינשטיין. התנגן בילדותי על הפטיפון בקיבוץ. ואיזה פוסט מקסים ומרענן. מלא טבע ועדיין מרגיש אורבני.
הי טלי גם אני נורא אוהבת את השיר הזה ובכלל את אריק. ככ עצוב לי שהוא איננו. שמחה שנהנית לטייל איתי גם כאן👏
אשריך שזכית לראות את אריק אינשטיין בהופעה. התמונות כרגיל נפלאות. אני כל כך אוהבת תמונות שיש בהן השתקפויות של מים.
הי הילה היקרה התודה לך, על ההכרות עם המקום היפה הזה!!! אני בכלל אוהבץ תמונות עם מים וגם של השתקפויות ועומק. תודה.
איזה כיף לגלות מקומות חדשים/ישנים 🙂
הי ליאן, גם לדעתי!! נראה לי שיהיה שם מקום קינון נפלא לציפורים.
Thanks for your blog, nice to read. Do not stop.