בורדו – Bordeaux היפייפיה שהתעוררה

חופשה בבורדו – היפייפיה שהתעוררה לחיים חדשים

אחרי החופשה האחרונה בדרום צרפת הבנתי שהייתי מאד שמחה אם לישראל היה גבול עם צרפת, בדיוק כמו זה של ספרד. הייתי רוצה לגור קרוב לבורדו, לקפוץ אליה מתי שמתחשק לי, לבקר בבתי הקפה, לאכול במסעדות ולבקר חברים חדשים (הי יונה, אני מתגעגעת, וגם אליכם רותם ואורי 🙂 )

על ההחלטה שלנו להגיע לבורדו סיפרתי בפוסט שפתח את החופשה שלנו בדרום צרפת כאן , ובקיצור, למי שעדיין לא קרא, אספר כי היא הגיעה בעקבות הצפייה בפרק של הסדרה “על המפית”, פרק שסיפר על השף גיל אלעד ועל המסעדות שפתח בבורדו. בפרק ראו קצת את בורדו, ראו את המסעדות, ואני התאהבתי בעיר מרחוק. בנוסף לתוכנית, חברת טיסות הלואו קוסט איזיג’ט פתחה קו ישיר לבורדו וזה גרם לנו לקנות במהירות זוג כרטיסים ולתכנן את החופשה שלנו.

את החופשה בבורדו אני מחלקת למספר פוסטים, כדי שיהיה יותר נוח לקרוא וללמוד על העיר. הפוסט הנוכחי הוא הכללי מביניהם. בפוסט השני אביא המלצות על בתי קפה ומסעדות נפלאות. בפוסט האחרון אתאר את בית המלון שלנו ומרכז בילוי אלטרנטיבי מקסים.

בורדו המתחדשת

העיר בורדו (מהגדולות שבערי צרפת), קרובה לחופי האוקינוס האטלנטי שבדרום-מערב צרפת ושייכת לחבל אקיטן החדשה. היא רחוקה  כ-500 ק”מ מפריז ובנויה על גדותיו של נהר הגארון. ארגון אונסק”ו הכיר בחלק העתיק של העיר כאתר מורשת עולמית וזאת משום שהוא “מתחם עירוני וארכיטקטוני יוצא מן הכלל” של המאה השמונה עשרה. בורדו נחשבת כעיר של אמנות והיסטוריה. יש בה מעל 300 מבנים ואתרים, חלקם עוד מן התקופה הרומית. בעולם בורדו נחשבת לבירת היין, בעקבות הכמות הרבה של כרמים ויקבים שנמצאים סביבה. למי שיש זמן מומלץ לבקר במוזיאון היין – La Cité du Vin (עיר היין), אנחנו בחופשה הזו לא הספקנו לבקר שם, וגם לא היה לנו זמן לביקור ביקבים הסובבים את בורדו.

לבורדו יש מספר כינויים ואחד מהם הוא “היפייפיה הנרדמת”. הסיבה לכך היא שבורדו, שהיא בין השאר, עיר עם נמל ותעשייה, התמלאה עם השנים באפר ופיח והשחירה. לבורדו בניינים מפוארים, מרפסות מקושטות, כנסיות, כיכרות רחבות, וכל אלו הפכו למקומות שלא היה נעים להסתובב לידם ולהימצא בהם. במרכז בעיר העתיקה, במקום שהיום נהדר להסתובב בו, אפילו הוקמה תחנה מרכזית של אוטובוסים. האוכלוסייה בבורדו הלכה והזדקנה ותיירים היו מגיעים אליה רק לצורך שינה ומעבר למקומות אחרים. כיום, כשרואים את הפיתוח והבתים הלבנים,  כשהאלגנטיות של העיר יצאה לאור יום, זה נשמע מופרח, שכך היה מצבה של העיר במשך עשרות בשנים.

המצב הזה השתנה, כאשר, ראש העיר שלה אלן ז’ופה (שהיה בין השאר שר החוץ וראש ממשלת צרפת) הבין את הצורך בשינוי רדיקלי של מצבה של בורדו. הוא החל בהפיכת העיר לעיר ירוקה, הוא החל בפרויקט הניקוי שלה ובמהפכה אורבנית. המכוניות הוצאו כמעט לחלוטין מהמרכז העתיק שלה, הוקמה מערכת משוכללת של רכבת חשמלית – טראם עילית ותושבי העיר שוכנעו לנסוע בה באופניים (ולא בחשמליים 🙂 ).

כיכר רחבת ידיים שמוקפת בבניינים. בקומות הראשונות של הבניינים יש חנויות, בתי קפה ומשרדים. רוב הבניינים עברו שיפוץ שניקה את כל האפר שכיסה אותם, ובניין אחד עדיין לא שופץ:

כדרכי, לפני הנסיעה לדרום צרפת, ביקשתי עצות טובות לחופשה בבורדו מחברי הבלוגרים ומחברי המטיילים בקבוצות הפייסבוק השונות. לא התאכזבתי גם הפעם. כך התוודעתי ליונה מזור המקסימה, שמדריכה סיורים בבורדו. הסיפור של יונה והחיבור שלה לבורדו מרתק. ויוצא דופן. יונה היא ישראלית שנולדה וגדלה בצרפת. בשלב מסויים היא עלתה לארץ עם הוריה וכאן הכירה את בעלה. הם הקימו משפחה עם 3 בנות והחליטו לעבור ולחיות בצרפת. לבורדו יונה הגיעה בעקבות מודעה שחיפשה איש קשר להפקה של התוכנית הישראלית “על המפית”. הנה התחברו המעגלים והקצוות נסגרו מבחינתי. כששמעתי את זה כבר היה ברור לי שאני חייבת להכיר את יונה, כי באמת, כמה העולם שלנו יכול להיות קטן?

הגעה לבורדו, תחבורה ציבורית ובית מלון

הגענו לבורדו ביום רביעי אחה”צ, לאחר ביקור מרתק במערת האדם הקדמון לאסקו 2. (ביקור מאד מומלץ מבחינתי, ואני מתכוונת לכתוב עליו בעתיד).הדרך עברה עלינו בגשם שוטף (חודש יוני נתון בצרפת לשינויי מזג אוויר), אך כשהגענו לבורדו הגשם פסק ובורדו קיבלה אותנו עם שמש. נכנסנו לעיר, עברנו ליד הנהר הגדול שחוצה אותה והגענו למשרדי אוויס. המשרדים נמצאים במקום מאד נוח ליד תחנת הרכבת והאוטובוס המרכזית של בורדו, שם החזרנו את הרכב השכור. את הרכב שכרנו בתחילת החופשה, משדה התעופה של בורדו. כיוון שאני מכירה לא מעט תחנות שכאלה במקומות בהם טיילתי, גם האזור הזה גרם לנו לאי נעימות. הסביבה לא מפותחת ולא כל כך נקייה. יש בה ציורי גרפיטי רבים ובנינים מוזנחים. החלטנו שלא ניתן להרגשה הזו להוריד לנו את מצב הרוח. בתחנה המרכזית קנינו כרטיסים ל-4 ימים (כרטיסי הנחה שניתן לנסוע בהם גם בטרם וגם באוטובוסים).

לקחנו את המזוודות שלנו ומצאנו במהירות את האוטובוס שהביא אותנו לקרבת בית המלון. נעזרנו בגוגל מפות, ששירת אותנו נאמנה בכל ההתמצאויות שלנו בבורדו. המלון שהזמנו נמצא בתוך העיר העתיקה, באחת הסמטאות הצרות שלה. המלון שלנו היה מלון מקסים, צעיר ברוחו, בחדריו ובצוות שלו. למלון קוראים: MAMA SHELTER. המלון הוא חלק מרשת מלונות צעירים ובועטים שנפתחו בשנים האחרונות בצרפת, ובעוד מספר מקומות בעולם. את המלון עיצב פיליפ סטארק, בסגנונו המיוחד והצבעוני. המלון שוכן בבניין משנת 1930, ששימש כמפקדת הגז הלאומית של צרפת. המלון נמצא בחלק העתיק של בורדו, ממש במרכזו, קרוב מאד לאטרקציות המרכזיות ולאזורי הבילויים והקניות. בדקתי מראש והבנתי שסמטאות בורדו העתיקה שקטות ונעימות, והמלון שלנו שכן באחת הסמטאות, שכמעט כולן חסומות לרכבים. למעשה כמעט כל סמטאות העיר העתיקה סגורות לרכבים עם עמודים קטנים, שיורדים לקו המדרכה כאשר מגיע רכב מורשה, וכשהוא עובר העמוד עולה. מעט מאד רכבים נסעו סביבנו. אנחנו קיבלנו חדר בקומה החמישית, שהמיטה הגדולה שלו תפסה כמעט את כל החדר, וצפתה לחלון הענק שממנו התגלו לנו הגגות העתיקים של העיר.

נוף לעבר גגות העיר כפי שנצפה מחלון חדר המלון:

בחודש יוני, זמן החופשה שלנו, השמש שוקעת קצת לאחר עשר בערב, דבר שאיפשר לנו ניצול מקסימלי של כל יום. החופשה בבורדו היתה קצרה, לפחות ביחס לחופשות עירוניות אחרות שלנו. אנחנו אוהבים להגיע למקום חדש ולנהוג כמקומיים. לטייל בסמטאות, ללכת לאט, אם יורד גשם להיכנס למקום מקורה, להיכנס לחנויות מזדמנות ולהגיע לשווקים. לנו היו רק יומיים וחצי ובזמן הקצר הזה רצינו לחוות בעיקר את הגסטרונומיה המעולה של בורדו, קצת טיולים רגליים ופחות טיול של מוזיאונים וכנסיות. כדי להכיר בעיניים מקומיות את בורדו, בחרתי בדרך הכי מהירה ויעילה שאני מכירה ואוהבת והיא סיור מודרך בשפה העברית על ידי בן המקום, והבחירה שלנו נפלה על יונה מזור.

הסיור בבורדו עם יונה  מזור

את היום השני לשהות התחלנו עם סיור נפלא והיכרות עם יונה, שמיד הרגשנו שתינו את הכימיה בינינו. אני חושבת שזו אחת המעלות הגדולות של יונה – אי אפשר שלא להתאהב בה. היא מקסימה. לבבית, סבלנית, מלאת ידע על בורדו וסביבתה ויש לה תשוקה עזה להעביר את הידע שלה הלאה. לא סתם כבר פנו אליה מלשכת התיירות של בורדו, כנציגה שמובילה סיורים ומנהלת קבוצת פייסבוק עם המון המלצות על בורדו. בזמן האחרון יונה פתחה גם אתר משלה, ששם אפשר להתעדכן ולהרשם לסיורים שלה.

שלוש שעות, ואולי קצת יותר, בילינו עם יונה המקסימה. הזמן עבר במהירות, ואנחנו נהננו מכל רגע. יונה ספרה לנו על העיר, גילתה לנו פינות קטנות, הסתובבה איתנו בעיר העתיקה, הגענו לכל האתרים המיוחדים בעיר, לכל הבניינים העיקריים וקיבלנו המלצות על מקומות טעימים. כל מי שמכיר את האינסטגרם והפייסבוק שלי יודע שאני מכורה לעוגיה שנולדה בבורדו והיא הקנלה. יונה הבטיחה שתיקח אותנו לאכול כל מיני סוגים של קנלה והיא אכן קיימה. היא לקחה אותנו בסיור שלה לאכול את הקנלה המתוק הכי טעים בבורדו ולפטיסרי מרהיב שבו אופים גם קנלה מתוק, אבל, מה שמייחד אותם הוא הקנלה המלוח. הבצק של הקנלה מקבל טעם ניטרלי ואת הקנלה הם ממלאים במלויים בטעמים שונים, כמו חציל, זיתים, צלופחים,  אנשובי ועוד. הקנלה המלוחים היו כל כך טעימים, שבשהות הקצרה שלנו לא ויתרנו וקנינו לכל אחד מאיתנו קופסה מלאה בקנלה מלוח.

יונה מלאת הפתעות. היא מכירה מסעדות מיוחדות לטבעונים, היא מכירה בבורדו מקומות כשרים והיא עורכת סיורים שמתאימים גם לילדים. באתר ובדף הפייסבוק שלה יש המון המלצות מעולות, על מקומות קטנים ומדליקים בבורדו, על מסלולים של טיולי אופניים, על מקומות אוכל לטבעונים ועוד. בעיניי היא אחת ממקורות הידע הכי טובים שאפשר לבקש כאשר נוסעים לבורדו ולסביבתה.

האתר של יונה: להתאהב בבורדו

דף הפייסבוק של יונה: להתאהב בבורדו

בתמונה אבי צילם את יונה ואותי זוללות קנלה מתוק, ובתמונות שבצד צילמתי את הקנלה המלוח, ואני מודה שאני אוהבת אותו לא פחות מאשר את הקנלה המתוק. אם תרצו לדעת היכן נמצא האוצר הזה תצטרכו להגיע לסיור של יונה – ואני ממליצה על הסיורים שלה באהבה רבה.

טיול בבורדו

גרפיטי שצילמתי ליד בית המלון וצילום שלי מצלמת, שיונה צילמה במהלך הסיור המודרך שלה:

שוטטנו במשך יומיים וחצי בבורדו, בעיקר בעיר העתיקה, אבל גם בחלק יותר עכשווי שלה. אני לא מתכוונת לכתוב ולספר לכם על כל האתרים של בורדו, לרובם תגיעו לבד או אם תרצו בסיור מודרך. אני מזכירה את העיקריים ביותר.

בניין הבורסה, בית המכס ובריכת המראות

תגיעו בוודאות למוזיאון המכס ולארמון הבורסה – Palais de la Bourse. הארמון בנוי בסגנון ניאו קלאסי, והמבנים שלו נבנו בחצי עיגול סמטרי.  במרכז הכיכר שמולו ניצבת מזרקה עם פסל משיש בדמותן של שלוש בנותיו של זאוס. את הארמון סיימו לבנות  בשנת 1775. מולו נמצאת בריכת המים העצומה – 3500מ’ של מזרקות מים קטנטנות, שמטריפה את צעירי העיר ואת מבוגריה. מידי 5 דק’ המים הופכים לאדים וזה מראה מרהיב. עברנו בתוך הבריכה ניסיתי קצת לצלם את המראות ואת החוויה:

ואחת אחרונה מבריכת המראות הנהדרת:

בניין האופרה

תוכלו להגיע לבניין המאגד את האופרה, הבלט והתאטרון של בורדו:

הבניין נראה כמו ארמון או מקדש יווני, והוא נבנה בין השנים 1773 – 1780. סגנון הבנייה שלו הוא נאו קלאסי, ובחזית שלו שורה של עמודים קורינתיים, ומעליהם ניצבים פסלים של מוזות יווניות, שהיו אלות היצירה, האמנויות והמדעים. בחזית שלו ובכיכר שסביבו יש בתי קפה ומסעדות. בתוך הבניין ישנה מסעדה מאד מומלצת  בשם: Le Quatrieme Mur , שהגענו אליה בצהרי יום הסיור שלנו עם יונה. נכנסנו אליה, התפעלנו מהיופי של פנים הבניין ושל המסעדה, ויצאנו משם חפויי ראש, כי הגענו אליה ללא הזמנה, אז תלמדו מהנסיון שלנו ותזמינו מקום מראש 🙂

צילמתי את הפסל הנפלא הזה מזווית הרבה יותר מוצלחת:

האנדרטה לזכר ה – Girondins

האנדרטה, שבמרכזה עמוד עצום ומרשים (43מ’) ניצבת על כיכר גדולה -כיכר קווינקונס – Quinconces Square. לצד הכיכר יש שדרת עצים ובה נוסעת הטראם של בורדו בדרך לחציית הנהר. זו הכיכר הכי גדולה באירופה, והיא נשארה חשופה ללא בנייה כלשהיא, הבניינים ניבנו בשני צדדיה. הכיכר מגיעה עד לגדת נהר הגארון. בקצה הכיכר ניצבת האנדרטה הגדולה ולה 4 צדדים, המורכבים מפסלי בזלת גדולים וכל צד מסמל נושא אחר של המהפכה הצרפתית. האנדרטה הוקמה כמחווה לג’ירונדינים, שהיו חברי פרלמנט, רובם מברדו, ופעלו למען הפיכתה של צרפת לרפובליקה. רוב הג’ירונדינים הוצאו להורג ולכן נחשבו לקדושים פוליטיים. בראש העמוד נמצא פסל החירות.

Cathédrale Saint-André

יש לבורדו מספר כנסיות יפות ביותר. אחת מהן היא קתדרלת סנט אנדרה – Cathédrale Saint-André, קתדרלה בעלת מבנה גותי, שמהמבנה המקורי שלה נותר רק קיר אחד, מסוף המאה ה-11. שאר חלקי הקתדרלה נבנו במאות ה-14 – 15, כשבחזית חלון רוזטה גדול.

המלון שלנו היה בקרבת הקתדרלה וכל פעם הגענו אליה מכיוון אחר. כמובן שצילמתי אותה מכל הכיוונים. היא כל כך גדולה, ואני מביאה רק את התמונה הזו, כי לא הצלחתי להכניס אותה בשלמות לשום תמונה.

La Grosse Cloche

יש לבורדו מגדל פעמונים, שנבנה במאה ה-15. המגדל בנוי מעל שער של חומת העיר. טוענים שהמרתפים שלו שמשו בעבר כבית כלא לילדים. זה מעניין 🙂

מה שמאד אהבתי בבורדו, בעיר העתיקה שלה במיוחד, הם החיים המשולבים של העתיק והחדש. גם אם זה לא חדש מהשנים האחרונות, זה חדש מהמאות ה-19, 20, וההגעה לזמננו. בניינים שנבנו בצמוד לשערי החומה, שנבנו במאה ה-15. ההרגשה שזה לא מוזיאון, שצריך לבודד את הבניינים שלו, אלא עיר חיה, דינמית ומתפתחת. עיר שבקומות התחתונות של בניניה יש בתי קפה, מסעדות ומשרדים שונים. עיר שאנשיה שומרים ומטפחים את עירם, ובמקביל חיים בה חיים מלאים.

מסתבר שלא רק אני מצלמת ללא הפסקה את הרחובות והבתים:

חנויות שמשתמשות ביופי של הבניין שבו הן נמצאות ומוסיפות מהיצירתיות שלהן:

מעט אופנה, כי אי אפשר בלי

בבורדו שדרות, רחובות, קניונים ומתחמי קניות רבים. רחוב סנטה קטרינה – Sainte – Catjerine נחשב לרחוב הקניות הארוך ביותר באירופה. אני הסתובבתי שם, ניצלתי היטב את שעות האור ואת השעות שהחנויות היו עדיין פתוחות. יש כאן הרבה מאד רשתות אך גם חנויות שלא מוכרות בארץ. חוץ מהרחוב הזה ישנו גם סניף גדול של גאלרי לאפייט ועוד קניונים קטנים. אני מצאתי 2 רחובות של קניות, שנהנתי להסתובב בהם, הרבה יותר מברחוב סנטה קטרינה. הם היו קרובים לבית המלון ובאחד מהם יש סניף נהדר של יוניקלו, שאסור לפספס אותו בעיני. קנינו שם בגדים מאד מוצלחים במחירים מאד נמוכים. היינו בסוף העונה של הקיץ והמגוון שם היה מעולה. הסניף נמצא בכתובת: 35-37 Rue de la Porte Dijeaux. ליד הסניף של יוניקלו נמצא גם סניף נהדר של המותג השוודי האהוב עלי COS, כך שאני הייתי מסודרת. חנות נוספת שאני תמיד מחפשת בה דברים יפים היא & Other Stories חנות שהיא אחות ל COS, ושתיהן אחיות ל – H&M. החנות נמצאת בכתובת: 21 Cours de l’Intendance . זה רחוב קניות רחב מאד, שהטראם עוברת בו משני צדדיו, ונעים להסתובב בו. חיפשתי ומצאתי שם תיק קיץ נהדר, ואני מסתובבת רק איתו מאז שחזרנו לארץ.

מה עוד לעשות בבורדו

לטייל על הטיילת הגדולה, לבקר במוזיאונים, לעלות לתצפית במגדל הפעמונים, לעלות לתצפית בבזילקת סנט מישל – Saint-Michel (צריך לטפס 243 מדרגות בשביל הנוף היפה שרואים שם). לנסוע בטראם – לחצות איתו את הגשר היפה שבנה נפוליאון ולהגיע לאזור שנמצא בגדה השנייה. לטייל שם לגנים הבוטאנים של בורדו. מעבר לגדה נמצא גם מתחם דארווין הנהדר (עליו אני כותבת פוסט ייעודי). תוכלו לעשות פיקניק בפארק של בורדו – Bordeaux Gardens. תוכלו לבקר במוזיאונים השונים כמו: עיר היין – La Cité du Vin  (בכתובת : 134,Quai de Bacalan), המוזיאון לאמנות מודרנית של בורדו – MuseeD’Art Contemporain (בכתובת: 7 rue Ferrère) , מוזיאון אקיטן – Musee D’Aquitaine (בכתובת: 20 cours Pasteur).

תוכלו לשבת בבתי הקפה ובמסעדות הקטנות והמזמינות (פוסט נפרד יעלה בנושא הזה), לצאת בערב לברים הפזורים בכיכרות, או להגיע לבר המקסים שנמצא בבית המלון בו אנחנו שהינו. זה בר טרנדי ואהוב על הצעירים של בורדו (הבר של מלון MAMA SHELTER).

תוכלו להסתובב ברחובות הקטנים, להיכנס לחנויות וינטאג’, לחנויות עיצוב של מעצבים מקומיים, למעדניות שונות שפזורות בעיר ולהינות גם ממטעמים באסקים מעולים.

שווקים

שווקים אני מאד אוהבת, אבל בגלל קוצר הזמן שהיה לנו בבורדו, לא הספקנו ללכת. מיונה מזור קיבלתי פרטים על 2 השווקים העיקריים של בורדו:

השוק הגדול –  marché des capucins . פתוח כל יום חוץ מביום שני והוא פעיל מאד בימי שבת וראשון. שעות הפתיחה שלו הן מ – 8:00 עד 14:00, בכתובת: Place des Capucins

תמונה אחרונה לפוסט הזה, היא תמונת הנוף הנהדר שרואים מבריכת המראות לעבר הגדה השנייה שמולו:

אירועים בבורדו

בחודשי הקיץ, אבל גם בשאר חודשי השנה יש בבורדו אירועים רבים, ואני מביאה כאן את האירועים של חודש ספטמבר, קישור שקיבלתי ישירות מהאתר של יונה מזור:

אירועי ספטמבר בבורדו

בתי מלון בבורדו

אנחנו לנו בבית מלון מקסים שנקרא: MAMA SHELTER  ועליו הבטחתי לכתוב בנפרד. אהבנו את השהייה בו, את המיקום ואת החדר.

לחברי הבלןגר צבי חזנוב, יש אתר מאד מומלץ, שבו הוא כותב על צרפת, בשם:  פרנקופילים אנונימיים . באתר הוא כותב על פריז, ועל חלקים נרחבים בצרפת, ונותן טיפים בלי סוף. בין השאר הוא כתב על בורדו והכין פוסט שלם על מלונות ודירות נופש בבורדו. תמצאו את כל הפרטים בקישור הזה:

לינה בבורדו

מוזמנים לקרוא את הפוסט הנוסף שכתבתי על בורדו: המלצות על מסעדות, בתי קפה ופטסרי נהדרת .

אני מקווה שגרמתי לכם להתאהב בבורדו, ואני יכולה להבטיח לכם שהמציאות באמת גוברת על הפוסטים 🙂

הערות, תגובות

אשמח לשמוע את כל התגובות, הערות, שאלות שיש לכם, על הפוסט.

מקווה שהטיפים שלי והסיפורים הקטנים יעזרו לכם בתכנון הטיול שלכם.

מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים: