אטרקציות ופעילויות במולטאי, מחוז 300 האגמים
פנטזיה על קריאת ספר ליד האגם
בפוסט הראשון על מולטאי (למי שפספס הנה הוא מולטאי-ליטא-מחוז 300 האגמים ) כתבתי איך הגעתי לאיזור המיוחד הזה. אני דמיינתי חופשת בטן גב על שפת האגם. פינטזתי על טיפולי ספא, אולי גם ישיבה בסאונה ומנוחה עם ספר, שלקח מספר גרמים טובים מהטרולי שלקחתי. אומנם קיבלנו לו”ז צפוף, אבל, ההנחה שלי היתה שלו”ז זה דבר שמשתנה. מחשבות לחוד ומארחים ליטאים לחוד 🙂
המארחים שלנו התגלו כאנשים חמים, אוהבים מאד את המקום בו הם חיים, ושמחים להראות אותו לתיירים, כדי שיגיעו ויהנו גם הם. חופשת בטן גב לא היתה בכלל בתכנון שלהם, אלא ההפך, מארוחת הבוקר ועד ההגעה בערבים ללינה, אנחנו הסתובבנו בכל האזור, ובדקנו מה ניתן לעשות בו. הפנטזיה שלי לטיול סביב האגם, או קריאת ספר על סירת משוטים, נמצאת בעיקר בתמונות שצלמתי, ובידיעה, שתמיד אפשר לחזור למולטאי ולממש בה את הפנטזיה הזו.
במתחם הצימרים של ויטיס. ככה דמיינתי את החופשה שלי במולטאי – בטן גב ליד האגם:
ההיסטוריה הקרובה של המדינות הבלטיות
ליטא, ושאר המדינות הבלטיות (ליטא ושכנותיה הצמודות – לטביה ואסטוניה) זכו לעצמאות, בסיום מלחמת העולם הראשונה, אחרי שהיו עד אז חלק מהאמפריה הרוסית. עובדת העצמאות שלהן לא שינתה כלל למנהיגי העולם שחילקו את אירופה בתום מלחמת העולם השנייה. וב-1944 (לאחר שבזמן המלחמה הן נכבשו ע”י הגרמנים), שבו המדינות הבלטיות לחלק מברית המועצות. עם התפרקות ברית המועצות (שנת 1991) המדינות הבלטיות הכריזו על עצמאותן, וכעבור כעשור (בשנת 2004) הן הצטרפו לאיחוד האירופי, מה שנתן להן ולשאר מדינות מערב אירופה, מעבר חופשי ביניהן.
הקירבה לארצות סקנדינביה גם היא משפיעה באופן חיובי על הכלכלה והתיירות של המדינות הבלטיות, בכלל ושל ליטא בפרט. הן משקיעות בתשתיות של הכבישים במדינה, בפרוייקטים חקלאיים, תיירותיים ותרבותיים. בכל מיני מקומות ראינו שלטים גדולים עם הסמל של האיחוד האירופאי. והסבירו לנו שהסמל הזה מראה שזהו אתר עם פוטנציאל לגידול ותנופה, ושהאיחוד החליט להשקיע בו, ורואה בו מקום איכותי.
החופשה הכפרית במולטאי עדיין זולה מחופשה דומה במרכז אירופה
החופשה במולטאי היא חופשה מגוונת, שמתאימה גם למשפחות וגם לזוגות, או לחברים. מראש אני יכולה לאמר שזו חופשה הרבה יותר זולה מחופשה במרכז אירופה. הכניסה לאטרקציות, הלינה, האוכל, וכמובן כרטיסי הטיסה, כולם זולים יותר, בעיקר כי ליטא היא מדינה מזרח אירופאית. המטבע המקומי הפך ליורו, אך ההכנסה הממוצעת של האוכלוסייה עדיין נמוכה ממרכז אירופה. עקב כך גם המחירים שדורשים המארחים המקומיים נמוכים יותר משבמרכז אירופה.
לאור מה שכתבתי על התמיכה האירופאית בליטא ועל כך שזו חופשה זולה יותר ממרכז אירופה, זו הופכת לחופשה משתלמת ומתגמלת מאד למשפחות וליחידים. האווירה מסביב היא שלווה ופסטורלית, מהרגע שמגיעים לכאן שוכחים הכל. את לחצי היום יום, את החום והלחות הישראלים, את המרדף אחרי השקט. יש כאן שלל יערות, אגמים, מקומות לינה ואפשרויות לפעילויות, וצריך רק לבחור.
מגוון האטרקציות שאפשר לחוות במחוז מולטאי
חלק ראשון
בפוסט ההקודם ספרתי על כך שהגעתי למולטאי כחלק מקבוצת בלוגריות, שהוזמנה על ידי לשכת התיירות האזורית של המחוז. פנטזיית הבטן גב מול האגם נעלמה כבר בדרך לפגישה עם ראש העיר של מולטאי. בנסיעה הבנו מיוסטה המקסימה, שהיתה בצוות המארחים שלנו, שתוכנית העבודה שהם שלחו לנו עומדת להתממש במלואה. לא היה לנו רגע אחד משעמם, רגע אחד של בטלה, והופתענו מאד ממגוון האפשרויות שהמחוז מציע לאורחיו. אביא כאן תמונות מהאטרקציות שחווינו, תמונות מהמקומות היפים וקישורים לכל דבר, כדי שתוכלו גם אתם להינות מהחופשה. אטרקציה אחת שיש במקום ולא עשיתי היא טיסה בכדור פורח, אני אביא את הקישור אליה, כי בעיני זו חוויה שחייבים לעבור. אנחנו טסנו מעל מולטאי במסוק, חוויה נפלאה של טיסה, מסוג אחר, וכמובן שגם לה אני אוסיף קישור.
המוזיאון האתנוקוסמולוגי הליטאי -Lithuanian Museum of Ethnocosmology
כרבע ש’ נסיעה ממרכזה של העיר מולטאי הגענו לאתר שקט ושליו שעליו ניצבו מספר בנינים גבוהים. הליטאים חיפשו אתר רחוק מציויליזציה עירונית ומכבישים, מקום שהשקט ישרור בו כל ימות השנה, ומצאו כאן את מבוקשם. הם הקימו בשנת 1990 את המוזיאון האתנוקוסמולוגי, שבגבוה בבנייניו שוכן טלסקופ ענק, שצופה לכוכבים. הבניינים עשויים מבטון מזויין, שרק מהסתכלות עליהם מבינים למה הם משמשים 🙂 הם מחפשים חייזרים, או כל קשר אחר שניתן למצוא עם עולמות חיצוניים לנו, כמו שמחפשים כל החוקרים בעולם.
בדיוק כשהגענו לחדר התצפית הנהדר, הצל של המבנה נפל במדויק על שעון השמש הענק שנמצא מחוץ לבניין:
זה המוזיאון היחיד מסוגו בעולם שמנסה לחבר רעיונית את מערכת היחסים של המין האנושי לעולם הקוסמי שסביבו. ההשתקפות של החיבור הזה נמצאת במסורת של חיי האומות, במורשת המועברת מאדם לאדם בנושאים של מדעי הטבע, הטכנולוגיה וכמובן הפילוסופיה. הטלסקופ נבנה כעשור אחרי פתיחת המוזיאון, כשהוא מדמה ספינת חלל. המוזיאון הוא מקום של מחקר, שסטודנטים ומרצים מכל ליטא מגיעים אליו ומציגים בו את עבודותיהם האחרונות. ניתן לערוך במקום סיורים, יש בו תצוגות של מטאוריטים, וכמובן ניתן להצטרף לפעילות טלסקופית לילית, לפי הפרסומים שבמקום.
לגעת במטאוריט ולחזור לספר:
במוזיאון עומד להיפתח בית קפה לנוחות המתארחים ויש חנות קטנה שניתן לרכוש בה מטאוריטים קטנטנים, עם תעודה שמסבירה מהיכן הם הגיעו ובאיזה שנה נחתו בכדור הארץ.
אני אהבתי מאד את היחס האישי שניתן כאן בכל מקום. מאז שנבנה המוזיאון והטלסקופ שלצידו, נבנה גם בית לצד האגם הגדול, שהמוזיאון שוכן לידו. לפי המסורת מתגוררת משפחתו של מנהל המוזיאון בבית שלצידו. יש בכך משהו מאד מחמם לב, שמראה על אכפתיות מהמקום, והגינה המטופחת שראינו שם רק מוכיחה את האהבה של האנשים שהפכו את המקום לביתם:
פרטים על המוזיאון וקישור אליו תמצאו כאן: Lithuanian Museum of Ethnocosmology
טיול יום ולילה לפארק Asveja Regional Park ולטירה שבתוכו
אני לא רגילה להרפתקאות ליליות, ואני חייבת להודות שזה כיף גדול, גם כשבחוץ בסביבות ה-5 מעלות. לבושים היטב נסענו למרכז המבקרים של הפארק, שנמצא בעיירה קרובה למולטאי, לדובינגיי – Dubingiai. זה מבנה עץ מקסים, שאליו מגיעות קבוצות של ילדים ומבוגרים, כדי ללמוד על האזור ועל האגם והנהרות שבו.
מרכז המבקרים, בן ה-200 שנה, ושוחזר בשנות ה-70:
המרכז מציג תערוכות של חיות השמורה, עובדות בנושאי קיימות, ושימוש בחומרים ממוחזרים:
כדי לצאת לטיול לילה הכנו בסדנה קצרה עששיות ויצאנו לדרך:
עברנו חוויה נהדרת בטיול, נהנינו מכל רגע, גם בקור העז. שמענו את רחשי האגם מצד אחד, וראינו אורות מרצדים, שהסבירו לנו שאלו אורות של בתים שנמצאים לצד הדרך. הלכנו על כביש צר, אולם אין מכוניות בשעה הזו, ועל אף החושך המוחלט הרגשנו בטוחים. סיום המסלול הוא ביקור בטירת דובנגיי – Dubingiai Castle. זהו מבנה שנבנה על חורבותיה של טירה מתחילת שנת 1400, שעם השנים עברה שינויים, הוקם עליה ארמון וכנסיה. במקום ישנו גם השיחזור של הטירה, שהוקמה כדי להגן על וילנה.
שחזור הטירה, והמבנה לשימור באור יום:
את הטיול הלילי סיימנו מול מדורה, שבה הכינו לנו תה, עוגיות וליקר ליטאי טעים ביותר:
חזרנו לפארק של דובינגיי גם ביום. בקרנו בחורבות הטירה וטיילנו בפארק היפייפה, שלמרגלותיו אגם אסבייה.
אוכמניות על שיחים אדומים גדלות על קירות המבנה הגדול:
הפארק ירוק העד סביב הטירה. גיליתי שם גוונים שונים של ירוק, גוונים, שרק הכרתי מציורים. מימי האגם הצלולים מחזירים אור וכל מה שנמצא לידם משתקף במים הצלולים. בכל האגמים של מולטאי ניתן לשחות ולדוג. בסתיו, העונה בה הגענו, המים קרים מאד, ולכן אנחנו לא נכנסנו, רק צפינו בפלא הכחול שנפרש לנו מול העיניים. השקט והשלווה נמצאים בכל מקום. לי נראה שזה המקום המושלם לפיקניק רגוע.
פרטים על הטירה ומה אפשר לעשות באזור: Dubingiai Castle Hill
פרטים נוספים על הפארק ומה ניתן לעשות באזור: Asveja regional park
גלריית אחוזת אלנטה ובית הכנסת של אלנטה
בעיירה אלנטה (כ-18ק”מ ממולטאי), נמצאת אחוזת אלנטה, שנבנתה במאה ה-19. האחוזה הפכה עם השנים לגלרייה יפייפה לאומנות. מוצגות שם תערוכות של ציירים ליטאים מפורסמים, וחלק מהיצירות ניתנות לקנייה. הגלרייה מפוארת, נמצאת בתוך האחוזה המשומרת, וניתן להסתובב בה ולדמיין איך חיו בה בעבר. את האחוזה רכש האמן Vaidotas Žukas את האחוזה, שיפץ אותה וחי בה כ25שנים. לפני מספר שנים הוא הפך אותה לגלריה ובה הוא מציג בתערוכות קבועות את יצירותיו. חוץ מהתערוכות הקבועות יש בגלריה גם תערוכות מתחלפות, וכן בקומה העליונה ישנו חלק שמדבר על אומנים יהודים שחיו באזור.
בחדרי האחוזה המפוארת מוצגות תערוכות של אומנות מודרנית, ניגוד יפה למבנה האחוזה:
סביב האחוזה גנים נהדרים, שכדאי להסתובב גם בהם.
פרטים על הגלריה ושעות הביקור בה: גלריית אחוזת אלנטה
בעיירה אלנטה, כמו בשאר אזורי ליטא, חיה קהילה יהודית קטנה. זו עיירה ציורית, קטנטונת, ששמרה על הצביון הכפרי שלה. תושבי העיירה היהודים עסקו במסחר, ומתברר שכשתושבי העיירה הנוצרים רצו לבנות כנסייה, את השלמת בנייתה הם עשו מתרומה של הקהילה היהודית. בתמורה בנתה הקהילה בית מסחר גדול, לצרכיה ולצרכי תושבי האזור. בתי הקהילה היהודית נבדלו משאר בתי העיירה בכך שהיתה להם מרפסת נפתחת, בה התרחש המסחר. כיום הבתים משופצים, ואין הבדלים ביניהם.
הבתים שופעים צמחיה ירוקה ופרחים מכל עבר:
כיום אין אוכלוסיה יהודית באלנטה, הקהילה נספתה עם הקהילה של יהודי מולטאי. שרידיו של בית הכנסת של הקהילה נשמרו, ובשנה האחרונה החלו לשפץ אותו, בעזרת תמיכה של אחד מבניו של ניצול הקהילה. ראש העיירה של אלנטה משער שבחצי השנה הקרובה יסתיימו שיפוציו של בית הכנסת:
כתובת בית הכנסת: Alanta 33311, Lithuania
הסתיים החלק הראשון על הפעילויות שניתן לחוות במולטאי. הכנתי לכם את הפוסט השני של האטרקציות והוא נמצא כאן
מכינה פוסט נוסף אותו אני מייחדת לאפשרויות הלינה במולטאי. בפוסט הזה תוכלו להגשים את חלומות הבטן גב, טיפולי הספא והסאונות, הפינוק המושלם של המדינות הבלטיות.
הערות, תגובות
אשמח לשמוע את כל התגובות, הערות, שאלות שיש לכם, על הפוסט.
אני שמחה מאד להגיע למקומות חדשים ולספר עליהם, ומקווה שאתם אוהבים לקרוא על כך, ועוד יותר אם תגיעו למקומות עליהם אני כותבת ותספרו לי על החוויות שלכם.
מזמינה אתכם להירשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים:
ציפי, אפילו בעיירה הקטנה ליד בית הכנסת הצלחת למצוא צבע ויופי. פוסט נהדר שממש גורם לי לרצות לבקר שוב. יופי של תמונות!
תודה רונית, זה הכוח שלנו, למצוא את היופי והעניין בכל מקום אליו אנחנו מגיעים 🙂