האי מרגיט בבודפשט

הקשר האישי שלי לאי מרגיט

כשתכננתי את החופשה שלנו בבודפשט ידעתי שנגיע לאי מרגיט. היו לכך מספר סיבות, כשהסיבה הרגשית היתה הכי חשובה בעיני – מרגיט הוא שמה של אמא שלי. באמצע אוגוסט תתקיים האזכרה שלה, שנה ראשונה לפטירתה, וכמובן שהפוסט הזה מוקדש לזיכרה. אבל, וזה אבל חשוב – זה פוסט שמח, כי אני רוצה לזכור את אמא שלי, לא רק כמו שהיתה בסוף חייה, חולת אלצהיימר, אלא, גם את מי שהיתה ברוב ימי חייה – אשה שמחה, מלאת תשוקה לחיים. אשה שרקדה בבית לצלילים של מוזיקה, שלימדה אותי לאהוב בין השאר, מוזיקה קלאסית, ג’ז ואת להקת אבא. ממנה למדתי לאהוב את נינה סימון ואת אלה ולואי, הרי הם אלה פיצג’רלד ולואי ארמסטרונג המופלאים. מאז ומתמיד כשאני שומעת מוזיקה שאני אוהבת אני מגבירה ורוקדת, ככה לעצמי, ואני יודעת שזו ירושה שלה.

סיבות נוספות לבקר באי הזה היו היופי שלו, האהבה שלנו לפארקים עירוניים, וההבנה שביקור שם יגרום לשימחה לי אבל כמובן שגם לאבי (בעלי).

האי מרגיט

תצפית לאי מרגיט ממצודת הדייגים בבודה:

בצפון בודפשט על נהר הדנובה נמצא האי מרגיט, בין בודה לפשט. אורכו של האי הוא כ2.5 ק”מ, ורוחבו כחצי ק”מ באזור הכי רחב שלו. שטחו הוא כ1000דונם. לאי מרגיט יכולים להגיע או באוטובוס, שחוצה את האי לכל אורכו, או ברגל, אופניים וכו. אסורה שם הנסיעה ברכבים. זה מקום נופש בטוח ומוגן. באי ישנם שרידים של מנזרים, מהמאה ה-12.

כנסיית מיכאל הקדוש: (כנסייה מהמאה ה19, שבנויה על קפלה מהמאה ה12):

מרגיט הנסיכה

האי נקרא על שמה של הנסיכה מרגיט, שהיתה ביתו הצעירה של המלך קארל ה4 (המאה ה13), שמלך על הונגריה בזמן הכיבוש של המונגולים. משפחת המלוכה ברחה לקרואטיה והמלך נשבע שאם הונגריה תשתחרר מהכיבוש, הוא מקדיש את הבת הצעירה שלו, מרגיט לאלוהים. מה שאכן קרה. מרגיט הקטנה הופרדה ממשפחתה והועברה לחיות במנזר דומניקני שנמצא באי. מרגיט חיה שם כ20 שנ’ עד מותה.

שלווה ליד האגם:

האי מרגיט הפך עם השנים לפארק יפייפה, שמגיעים לנפוש בו גם תושבי בודפשט וגם תיירים. יש שם עשרות אם לא מאות פינות שאפשר לשבת בהן ולהנות מהשלווה שהמקום מציע..

יש באי 2 בתי מלון, מרכז קטן עם בתי קפה ומסעדות ובנינים משומרים. בפארק יש גינות שונות, שבילי הליכה וריצה, שבילים לאורך גדות הדנובה, מקום מובנה להופעות, בריכות שחייה ובריכות תרמיות, יש שם מגדל מים שגובהו כ-57מ’, גן חיות קטן, ומזרקת מים עם מוזיקה. יש בו גינות פרחים מיוחדות, דשא רחב ידיים למשחקים, ספסלים למנוחה ולפיקניקים.

מי שלא רוצה, או לא יכול להתנהל ברגל, יכול לשכור שם אופניים רגילים, אופניים משפחתיים או ממונעים, וכן מכוניות חשמליות קטנות.

את מגדל המים צילמתי מחוץ למתחם שבו הוא נמצא, המתחם היה סגור כשהגענו:

אנחנו נסענו באוטובוס עד קצה האי וטיילנו באי עצמו וגם לאורך גדות הדנובה, הסתובבנו באי כשעתיים, שעתיים שהיו מהנות ביותר.

כאן היה סיפור יפה: הבחורה הזו ראתה גור קטן של סנאי שהיה על ענף של עץ לידה וחבורת עורבים ניסתה לתפוס אותו. היא הבריחה את העורבים מהסנאי, והסנאי שהיה מפחוד נורא קפץ עליה, טיפס ונכנס לה לתוך החולצה, מהפחד. אחרי כמה שניות הוא צץ החוצה, והצלחתי לתפוס אותו לתמונה, לפני שהוא רץ מהבחורה והתחבא:

אנחנו טיילנו גם בשביל שנמצא על גדות הדנובה, שמשקיף על פשט. היתה שעת בין ערביים, והיה תענוג ללכת על השביל ולחזות בנוף היפה, בברווזים שהלכו לידנו ואז קפצו למים:

חוץ מברווזים ועוד מעט אנשים שהלכו באזור, ראינו גם שייט של קייקים על הדנובה:

בעיני זה מקום נהדר למנוחה טובה ואם הייתי חיה בבודפשט זה היה מקום שהייתי שמחה להגיע אליו כדי למצוא שלווה.

כשסיימנו את הטיול שלנו באי מרגיט עלינו על האוטובוס, שהחזיר אותנו לעיר. הלכנו לאכול בלינצ’סים (פלצ’ינטות בהונגרית) טעימים ואחר חזרנו למלון.