יום הולדת 14 לבלוג

הבלוג שלי “מה יש לך גברת לוין?” מציין היום 14 שנים להיווסדו. יום הולדת, או לפחות סוג של. אלו לא ימים של חגיגות, יוני 2024 הוא חודש קשה למדינת ישראל, שנמצאת, מאז השבת השחורה של ה-07/10/24, במלחמה. בעקבות כל אלו, אני רק מציינת את היום הזה. ללא חגיגות, עד שתגמר המלחמה, עד שיחזרו החטופים שלנו, שעדיין בעזה.

האמת – לא חשבתי לכתוב בבלוג, ולציין את השנים שעברו, אבל, היצר שקיים אצלי, לכתוב, לתעד, לזכור, יצר החיים, שבשלו פתחתי את הבלוג מלכתחילה, גרם לי לכתוב.

עמק יזרעאל – טוסקנה שלנו:

חיפוש הרגעים הטובים והודיה

בכל החודשים האחרונים, אני, וכולנו כך, מנסים לשרוד, לתפקד, להאמין שיבואו ימים אחרים טובים יותר. כל אחד עושה את זה בדרך שלו, ועם היכולות והכישורים שלו. יש ימים יותר טובים ויש פחות טובים. אני מודה, כמעט כל יום, על כך שאין לי חטופים, הרוגים, פצועים מקרבה ראשונה. אני אפילו מודה על כך שהורי, נפטרו לפני שהכל התחיל. גם אם הם מסתכלים עלינו מלמעלה, לפחות הם לא כאן לחוות את המאורעות הקשים.

אני מודה על הבריאות, על היכולת לנשום, על המשפחה, על האהבה. אני מודה על היכולת להמשיך לכתוב ולצלם. על כך שהתשוקה לחיים לא אבדה לי. אני מרגישה לפעמים שאלו מותרות, אבל אני גם מבינה, שהם מחזיקים אותי יציבה ומעניקים לי תקווה.

אז אני כותבת, בעיקר בפייסבוק, מעט באנסטגרם, וגם כאן מידי פעם. מנסה להשאיר כאן את הרגעים, שהם שלי, בפלטפורמה שלי, שלא יכולים לעשות לה גבולות, או להעלים אותה בקלות, כמו פלטפורמות תקשורת אחרות, שלא נשלטות על ידי.

קפה בעמק:

חודש יוני, הוא חודש של סיום האביב ותחילת הקיץ. הוא גם החודש בו מציינים את שבוע הספר העברי, שהפך אצלנו משבוע לחודש. כולם רוצים להתפרנס, כולם מחפשים סיבה למסיבה, ואני בעד. ספרים היו מאז ומתמיד חברים יקרים לליבי, לנפשי, אני שואבת מהם השראה אין סופית, תגליות בנושאים מגוונים, כניסה לעולמות שלא יכולתי להכיר בלעדיהם, אפשרויות כבירות לפיתוח הדמיון, השכלה, הרחבת השפה, ואני מודה על כל אלו. על האהבה לספרים, על הסקרנות שלא נגמרת לספרים חדשים ולרעיונות חדשים.

בשנה האחרונה, שהיתה מטלטלת עבורי (אובדן הורי בעיקר), התחלתי לכתוב סיפורים קצרים, שאני מפרסת אותם גם בבלוג. אם תכתבו בחיפוש רגעים בבלוג “סיפור קצר פרי עטי”, יעלו כל הסיפורים יחדיו. אני מקווה שתהינו מהם, ושתמשיכו להינות.

אני מצרפת לכאן שתי רשימות ספרים. האחת מה שקראתי בשנה שחלפה, החל ממיוני 2023- שבוע הספר של שנה שעברה. השניה היא הרשימה הקודמת שפרסמתי ב2022. בתחילת 23, לאחר שאימי  נפטרה ( ב-08/22), ואבי היה בשיא מחלתו (הוא נפטר ב-09/23), החיים שלי הפכו למורכבים וקשים עם כל ההתמודדויות (כשבפברואר היו הבחירות לממשלה, והחל הנסיון להפיכה משטרית). כל המאבקים האלו, גרמו לי להבין שאני מחפשת מקום שקט ואהוב, שאליו אוכל לשקוע, כל ערב לפני השינה. הספרים נתנו לי את השקט והיציבות היחידה. מאז אני קוראת כל ערב. אני מודה שהשנה קראתי מעט פחות, מבשנה שעברה, כנראה בעקבות הדאגות שהמלחמה יצרה, ועדיין יש לי רשימה נאה.

רשימה ראשונה

1. שירת סרטני הנהר- דליה אוונס.
2. חנינה- מאיה וקסלר.
3. על תנאי- אקירה יושימורה.
4. הניסוי של השופט פוט- פיטגרילי- דינו סגרה.
5. נאמנות- הרנן דיאז.
6. טבעם של הדברים השבירים- סוזן מייסנר.
7. החוקים- ליאורה גרוסמן.
8. בוקר וערב- יון פוסה.
9. בני טובים- כנרת רוזנבלום.
10. היקשרויות עזות- ויוויאן גורניק.
11. ארמון הירח- פול אוסטר.
13. 16 סיפורים מאת סופרי המתח הגדולים בעולם- (קיבוצם לספר והערות) -שלומית לפיד ודרור משעני.

את הספר ‘החוקים’ כתבה חברת ילדות שלי ליאורה גרוסמן. זה ספר נוער, אך הוא בהחלט ספר גם למבוגרים, ספר שאפשר וצריך ללמוד ממנו המון. ליאורה כתבה ואיירה אותו, בכשרון גדול ( זה ספרה הראשון, כסופרת, עם רזומה גדול של מאיירת מוערכת וזוכת פרסים). זה ספר על התמודדות כילד שונה, עולה מרוסיה, על חברות, על הורות ועל מערכת חינוך שכשלה. ליאורה יקרה, תודה על הספר החשוב:

רשימה שניה

1. הבית ההולנדי- אן פאטצ’ט.
2. אניהו- אתגר קרת.
3. גל- סונאלי דרניאגלה.
4. ביוטופ- אורלי קסטלבלום.
5. אהבה בנסיבות מחמירות-תמי שמש קריץ.
6. רוזנפלד- מאיה קסלר.
7. הפרופסור- שרלוט ברונטה.
8. העיניים הצהובות של התנינים- קתרין פנקול.
9. סטונר- ג’ון ויליאמס.
10. בריחה- אליס מונרו.
11. אהבה מיד ראשונה- שי לי ליפא.
12. האירוע-אנני ארנו.
13. לא קמתי מהלילה שלי- אנני ארנו.
14. משהו קורה לבלה- אוריין צ’פלין.
15. מאוחר מדי- צבי ינאי.

בשנה הזו נפטרו 2 סופרים שמאד אהבתי, שניהם סופרים מומלצים, שספריהם הפכו לקלאסיקות של הספרות העולמית. אליס מונרו גם זכתה בפרס נובל לספרות בשנת 2013. קראתי ספרים רבים שלהם ואני ממליצה על כולם:

א. אליס מונרו- סופרת קנדית, שהתמחתה בסיפורים קצרים, נפלאים.

ב. פול אוסטר- סופר אמריקאי, נהדר, שהכתיבה שלו, בין השאר על ניו יורק, גרמה לי להרגיש שאני מכירה את העיר הזו, הרבה לפני שביקרתי בה.

הספרייה הציבורית מתחת לבניין בו אני גרה, ואליה אני מוסיפה ספרים, שמהם אני מסוגלת להיפרד, ולהעביר אותם הלאה:

אני מאחלת לכולנו שנת קריאה פורייה, ושנת כתיבה פוריה לכל הכותבים למיניהם. אני מאחלת שתהייה זו השנה שבה נזכה להחזרת החטופים לביתם, שנה שבה תסתיים המלחמה, וישובו כל המפונים לבייתם.