בלנסיאגה - אוסף אופנה פרטי במוזיאון תל אביב

בדצמבר 2012 נפתחה תערוכה נפלאה שהגיעה אלינו ישירות מפריז:

התערוכה מוצגת בחלקו החדש של מוזיאון תל אביב,
חלק שהקו המודרני שלו שונה מאד מעיצובו הוותיק של המוזיאון.
מעצביו הרשו לעצמם להשתעשע עם צורות אה-סימטריות ומשפטים
הרשומים על הקירות בפונטים שונים, משפטים שמקבלים משמעויות שונות
לפי הנראות שלהם. אני מאד נהניתי להסתובב ולהסתכל על המשפטים השונים.

מצאתי נקודה אחת בה הכל התחבר:

מבט על הקירות והמשפטים:

התערוכה:

כריסטובל בלנסיאגה (1972-1895) , גדל עם אם תופרת,
שהשפיעה עליו רבות, ומגיל צעיר תפר ועיצב בגדים לנשים. מ-1908
כבר נסע לפריז לעסקי התפירה.
ב-1917 פתח בספרד את בית האופנה על שמו.

בתערוכה מוצגים פריטים יפייפיים משנות היצירה שלו וכן אוספים של פריטים
רבים שאסף בחייו והם ליוו אותו ואת עשייתו הרבה. מוצגים שם ספרים,
תכשיטים, בובות, בגדים, כובעים אוצרות רבות של אומנות עממית שהשפיעה עליו.
בלנסיאגה היה רב אומן בעבודתו וכריסטיאן דיור כינה אותו:
“המורה של כולנו”. בשנת 1937, בעקבות מלחמת האזרחים בספרד,
עזב את מולדתו ועבר לחיות וליצור בפריז, מעוז האופנה הבלתי מעורר.
האופנאים מדלן ויונה, קוקו שאנל ופול פוארה היו מחבריו הקרובים
ועמם עבר התפתחות והשתנות בסגנונו האופנתי, מהמאה ה-19למאה ה-20.

כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוא הציג גזרות “נוזלות”,
הוציא מהבגדים את המחוך ועיצב בגדים משוחררים ונוחים.

בלנסיאגה חקר את תכונות סוגי הבדים השונים והגיע לשכלול אומנותי
של תפירת עילית. מכיוון שהיה מודע לחוסר שלמות הגוף הוא יצר
בגדים שהיו מעט מרווחים ולא הכבידו על קימורי הגוף. בגדיו
היו הדוקים למחצה, השרוולים לא היו תמיד ארוכים לגמרי כדי
שהנשים תוכלנה להציג את תכשיטיהן לראווה. עיצב טוניקות עם
קווים ישרים וחליפות ללא חגורות.
בשנת 1968 עיצב מדים לחברת התעופה הצרפתית-אייר פראנס,
ולבסוף סגר באותה השנה את בית האופנה שלו.
ב-1972 נפטר בלנסיאגה בספרד וב-1979 מוזיאון הגליירה הצרפתי
קיבל במתנה פריטים שאסף בלנסיאגה לשם תיעוד ומחקר,
פריטים המוצגים בתערוכה זו.

הבגדים המוצגים בתערוכה מאד עדינים, נכרת בבגדיו ההשפעה
הספרדית בכל הנושא של רקמות ופרנזים, למשל. הבגדים ברובם
עוצבו בצבעים מונוכרומטיים של שחור, סגול, חום,
בגדים בעלי צבע אחיד אך עם מרקם מיוחד במינו.

האוסף מכיל שכמיות רבות, מעילים, שמלות ערב מפוארות,
צעיפים, תכשיטים, כובעים.
אוסף מרשים שאני מביאה כאן חלקים גדולים ממנו.

שכמיות

האוסף מציג שלל רב של שכמיות, שבלנסיאגה מאד אהב
ויצר במשך שנים רבות. ההשראה היתה הבגדים והפאר של המאה ה-19.

דפים של השראה, מספר שנמצא באוסף התערוכה:

צילום של דוגמנית עם מערכת של שמלת ערב ושכמיה תואמת:

שני מעילים נהדרים בסגנון השיכמייה:

הייתי שמחה ללבוש את השכמיות, את המעילים.
הדגמים של בלנסיאגה כל כך קלאסיים ואין משמעות לטעמי לזמן בו הם נתפרו.

שמלות נפלאות:

השמלה מצדדים שונים, ולכל פריט בתצוגה יש מספור,

וההסברים מופיעים בספרון המלווה את התערוכה.

שמלות ערב: תחרת משי כחול ושמלת תחרה ממשי שחור עם חצאית בעלת 2 מלמלות קשיחות

שמלת מחוך עם עצמות מבד סאטן רקום ורצועת אבני קישוט במעלה המחוך והמותניים

שמלת ערב ורודה עם שובל מכווץ בגב המחשוף

שמלה בקו הפרינסס עם בד שנטונג רקום בדוגמת פרחים,
כובע לכלה על בובת הדיגום- עשוי מבד משי בצבע שמנת,
וכן כובע עממי של אשה, עשוי מרפיה קלועה- אפליקציית
צמר צבעוני ורקמת קש קלוע, מלוווה בפונפוני צמר

שמלת ערב בגוון טורקיז מבד ברוקד, קו מותן גבוה, כיווצים בצד וחמישה קשרים ממשי

מגירות האוצרות

מתחת לארונות התצוגה יש מגירות זכוכית. המגירות מלאות באוצרות,
באוספים שבלנסיאגה אסף בחייו והם כמובן השפיעו על יצירתו.
שרשראות, מודרניות לחלוטין, שרשראות רקומות עם אבנים, תכשיטים,
כובעים וצעיפים. ספרי היסטוריה של אופנה עממית, בובות דיגום קטנות,
רישומים שעשה בלנסיאגה לדגמי בגדים. את המגירות ניתן
לשלוף ולהכניס פנימה בסיום הצפייה.