לפני כמעט שנה הבנתי שמשהו מוזר קורה לי באגודל יד שמאל:
פתאום הוא לא התכופף טוב, כלומר, קשה להסביר למי שלא עבר או עובר
את זה, אבל אני אנסה: בזמן הכיפוף של האגודל מרגישים שהוא נתפס במשהו
וקשה לו להשתחרר ולבצע את הפעולה – להתכופף וכמובן להתיישר חזרה.
עם הזמן התחילו גם קצת כאבים ואי נוחות באזור כרית כף היד.
הזמן עבר, ותשומת הלב שלי התמקדה באגודל ובתחושות המוזרות
שהוא גורם לי והבנתי שהמצב דורש אבחון רופא.
שמחתי כשהשגתי תור מהיר למומחה לכף יד, וחיכיתי לאבחנה –
שהייתי בטוחה שתהייה: הכל יעבור, רק צריך סבלנות.
הרופא שפגשתי היה מהיר אבחנה: לפי מה שאת מספרת יש לך טריגר פינגר,
הוא ירה בחיוך. מה??? שאלתי בתדהמה,
ובטקט מדהים הוא הוסיף: “אל תדאגי, כלום לא עוזר, רק ניתוח”.
– הידיים שלי בפעולה:
צילום: נועה קדמי
טריגר פינגר
מתוך אתר מכבי טריגר פינגר/אצבע הדק – “מתפתחת בעקבות תהליך
דלקתי הגורם לנפיחות ולעיבוי בגיד עצמו או בתעלת הגיד באופן
שמונע מהגיד את היכולת להחילק בקלות דרך התעלה.
מצב זה מקשה על כיפוף האצבע או האגודל הפגוע. אם הגיד נתפס
בפתח התעלה יישור האצבע עלול לגרום לנקישה כואבת המזכירה את
הקליק הנשמע בזמן לחיצה על ההדק באקדח”.
הרופא הסביר לי שיש מי שמנסה טיפול פיזיוטרפי, זריקות קורטיזון ליד
(בדיוק אני…) שעוזרות רק לעיתים, ולעיתים נדירות מאד כמו שזה בא כך
הטריגר נעלם.
הרופא החביב מיהר לפתוח את היומן וקבע לי תאריך לניתוח. ואני נבהלתי,
ברור שנבהלתי! באתי אליו עם חיוך אופטימי, והכל התהפך, והאבחנה –
דלקת בגיד , שכנראה לא תעבור ללא ניתוח.
הרופא הבטיח ניתוח קצרצר, לא כואב, רק החלמה ארוכה, של כשבועיים.
יצאתי בלי שום חיוך, חזרתי הביתה והראש החל לעבוד.
קראתי ברשת ששום טיפול לא עוזר, שהזריקות קצת עוזרות,
ובאמת לעיתים נדירות הטריגר עובר ונעלם. התחלתי לדבר עם אנשים סביבי,
ופתאום לכולם היה, או יש עדיין טריגר פינגר!
גיסתי עברה את הניתוח…לא ידעתי…. חברה עשתה זריקות וניתוח,
שכנה עשתה זריקות וזה עבר, כעבור שנתיים!!
המורה שלי לפילטיס חיה עם זה מאז שהיתה סטודנטית ובלית ברירה למדה
לכתוב ביד שמאל!! …….ועוד ועוד סיפורים שלא נגמרים.
החלטתי לנסות לטפל בתסמונת לבדי, החלטתי להילחם!
ביטלתי כמובן את הניתוח. המזכירה הרפואית אמרה לי שחבל,
כי הרופא הוא מומחה, שאפילו הרב פירר שולח אליו מטופלים
(כלומר, לפי עדת ההיפוכונדרים זה חיזוק שבחרתי ברופא מעולה).
הדרכים בהן ריפאתי את הטריגר פינגר:
אני לא ויתרתי, והחלטתי לטפל בעצמי בטריגר פינגר, להעביר אותי ממני.
אין לי מושג מהיכן נבעה הנחישות שלי, אולי כי החלטתי שמה שלא יועיל
לא יזיק 😊
הטיפול שלי היה: 80% אופטימיות, 20% טיפולי סבתא, והוא התנהל כך:
* טבלתי את היד במים חמימים וסודה לשתיה – חצי שקית סודה, מהולה
בתוך קערת המים.
* שיחזרתי את התקופה שקדמה להיווצרות הטריגר פינגר, והבנתי מה היה
חדש, שלא היה אצלי קודם: אל תצחקו ממה שגיליתי:
– רכשתי לי סמארטפון, גדול יותר מהסלולרי הקודם, דבר שגרם לכך שצורת
ההחזקה שלו בכף היד דרשה אחיזה פעילה עם האגודל.
– לסמרטפון החדש הורדתי משחקים שונים, ששחקתי בהם עם האגודלים.
* הטיפול המיידי לסמרטפון:
מחקתי את המשחקים מהסלולרי וקניתי לו ארנק, כך ששיחררתי את האגודלים
מאחיזה תמידית בטלפון.
לילה אחד, כדי לשמור על איזון… , התעוררתי מכך שכופפתי את אגודל יד ימין,
והרגשתי את הסימנים של הטריגר פינגר גם בו!!!
בקושי נרדמתי, חשבתי שזה סתם סיוט. יום לאחר מכן הסיוט הלילי
התברר כעובדה אמיתית: יש לי טריגר פינגר בשני האגודלים!!
האמת, בשלב הזה הייתי מיואשת. איך אתפקד כך, עם 2 אגודלים כואבים,
עם חוסר יכולת כיפוף שלהם? הכתב שלי הפך לנורא, וגם קודם הוא לא
היה בדיוק קריא….
אני כותבת ואני מצלמת. אני חייבת את האגודלים שלי מתפקדים!
– מצלמת את ניצן בים:
אבל לא היתה לי שום אפשרות לאבד את האופטימיות ואת האמונה שאצליח
במשימה!
המשכתי לעבוד על האגודלים. טבלתי את 2 כפות הידיים באמבטיות סודה
חמימות (מים פושרים, חצי שקית סודה לשתיה והשריית כפות הידיים במים
לרבע שעה).
עשיתי לי מסאז’ מיוחד: סובבתי את האגודלים לשני הכיוונים, מתחתי אותם
אחורה וקדימה, תנועות שהרגשתי שהן נכונות כטיפול.
לאט לאט, האופטימיות, טיפולי הסבתא, הזמן שעבר, מה שתירצו עבד היטב!
הטריגר פינגר של אגודל שמאל החל להעלם, ולבסוף נעלם לחלוטין.
הייתי מאושרת, ומלאת אמונה שגם אגודל ימין יחלים.
בימים אלא, כעבור כמעט שנה, הטריגר פינגר של אגודל יד ימין החלים גם הוא.
הכי הכי מתחשק לי להכנס לרופא ההוא, ולהראות לו את האגודלים שלי,
ולאמר לו שאסור למהר ולנתח את הידיים, שצריך לתת אפשרות לשיטות
אחרות לעבוד.
אני יודעת שאסור לי לחזור על הטעויות הקודמות, אין כאן מנוחה על זרי דפנה,
אלא תמיד אצטרך לפעול בזהירות ולשמור על הכללים שרכשתי לי,
כי אני מאמינה שמי שקיבל את הטריגרים פעם אחת, תמיד יהיה בסכנה.
הסיפור שלי הוא בשביל כל מי שסובל, וממהר, כמעט, כמוני
להתנתח. אל תבהלו, אל תרוצו לפתרון שנראה קל. אולי עם התמדה ושינויי
התנהגות תנצחו את התסמונת הזו, כמו שאני ניצחתי!
מקווה שעזרתי, ונתתי אמונה בהצלחה אישית,
מרגש. רק בריאות! ♥
הי מיכל, תודה רבה, ורק רק שלא יחזור!!!
אני עוקבת אחרייך כבר די הרבה זמן ומאור אוהבת את הפוסטים שלך. אבל הפוסט הזה תפס אותי לא מוכנה. זה ככ נכון, אנחנו לעיתים ממהרים לקפוץ על הפיתרון הראשון שמציעים לנו, ולפעמים זה ככ הרסני. אני מודה לך שפרסמת ונחשפת ככה. אבי סבל מפריצת דיסק. הפיתרון היה ניתוח. מבדיקה לעומק התברר שהסיכוי להטבה משמעותית נמוך מאוד. לא להאמין, אבל בעזרת הידרותראפיה (שחייה בבריכה מחוממת) קרה הלא יאמן!
הי לימור, אני שמחה שאת עוקבת אחרי הבלוג! אני שמחה שאבא שלך מרגיש יותר טוב, אני מאד מאמינה בהידרותרפיה, ובכלל בטיפול אלטרנטיבי. אני מקווה שגם אצלי הטריגר לא יחזור. שבוע מצויין.
ציפי, כל הכבוד לך!
חשוב מאוד שפרסמת את הפוסט הזה, ושטיפלת בעצמך. מקומם ממש כמה מהר הרופא קבע לך ניתוח!
הרבה בריאות, תנועה ואהבה!
הי ענבל תודה על העידוד! הרגשתי מחוייבות לספר גם על ההיתמודדות וגם שיש סוף שמח וטוב לסיפור, וכמו שאת אומרת שלא לרוץ לניתוח, כמה שפחות שהסכין תגע בגוף…..תודה, ושולחת לך הרבה בריאות ואהבה!
ציפי היקרה!גם אני מבקש גאולה מאגודל הדק מחוצף שתקף אותי ללא רשות,והכל ללא הסכין המגואלת.ממה שכתבת לא ניתן לגבש שיטה טיפולית מסודרת.האם תוכלי להציג תוכנית עבודה מסודרת?אבי
הי אבי. ממש צר לי אך אין דבר כזה תוכנית עבודה. אני עשיתי את מה שכתבתי, אסכם לך בנקודות:1.חקרתי טוב טוב מה התנועות הקבועות שעשיתי עם האגודלים ומצאתי- בעיקר התעסקות עם הסמרטפון, אבל גם הרגלי שינה -כמו שינה עם יד מקופלת וכו'. שיניתי את ההרגלים הללו, הכחדתי אותם. 2. טבלתי פעמיים ביום את כל היד במים פושרים עם חצי שקית סודה לשתיה(לקערית מים). 3. מסז'ים לאגודל, עם לחיצות על כרית האגודל ששם מאד כאב לי. עירסול האגודל, סיבובים ולחיצות. זהו, מבחינת מה שעשיתי. היתה לי גם הרבה -המון אמונה שיעבור לי. ועבר. דרך אגב, עם ירושה/כסף עניין האמונה עוד לא עובד! בהצלחה!
גם אני ריפאתי טריגר פינגר בקמיצה בלי ניתוח ובלי זריקות:
-מסג'ים עדינים לאצבע (דגש על הנקודה בפנים כף היד שבה נמצא החיבור לאצבע) -אם עובדת עם מים- שיהיו חמים/חמימים
-והכי חשוב תרגול שגיליתי עם האצבע: להניע אותה בצורת 8 סביבות 40 פעמים לכל כיוון. עשיתי את זה פעמיים ביום ולאט לאט המצב השתפר, אז הפחתתי והפחתתי עד שכבר לא היה צורך. ממשיכה לתרגל מדי פעם, ליתר בטחון כדי לוודא שלא יחזור.
לקח משהו כמו 8 חודשים מרגע שעליתי על התרגיל הזה עד שהאצבע הרגישה נורמלי לגמרי. נשמע אולי מטופש אבל זה עבד (:
הי יעל. אני שמחה שהצלחת עם הטיפול המסור שלך. אני עשיתי כמעט אותם דברים וזה עבד. אני אחרי 4 שנים והריפוי עזר לגמרי. היום אני מעט משחקת במשחקים בטלפון אבל ממש מעט ומאד נזהרת. אני יכולה לאמר גם שיש זיכרון של כאב, ואם הגזמתי טיפה אני מקבלת תזכורת חדה ומיד עוזבת את הטלפון. חוץ מזה, רק שנהייה בריאים!