גלריה ‘פחות מאלף’

על גלריה ‘פחות מאלף’ שמעתי כמעט מיום שקמה, לפני כשלוש שנים, על ידי אלי אדרי וישראל פרץ. הגלריה הוקמה לשם הנגשת האומנות הישראלית לקהל הרחב ומכאן שמה: ‘פחות מאלף’, והכוונה לאלף דולר. האמן הראשון שהתפרסם על ידי הגלריה היה בזוקה ג’ו,  שעליו כתבתי כאן .

כשהוזמנתי לביקור בגלריה, שנמצאת ברחוב אברבנאל בתל אביב, שמחתי להגיע מכמה סיבות. הראשונה היא שרציתי לראות מקרוב את הסניף המקורי שלה, (בסניף שקם לפני כשנה בדן דיזיין סננטר כבר ביקרתי), וסיבה שניה היא שהאזור בו נמצאת הגלריה, דרום תל אביב, הוא מהחלקים המעודפים עלי לשיטוט וצילום.

כיום הסטודיו של בזוקה ג’ו נמצא בצמוד לגלריה ‘פחות מאלף’ וכמעט אין בגלריה ציורים שלו, כיוון שמחירי היצירות שלו האמירו מעל ה-1000$. כשהוקמה הגלריה הסתובבו בעליה, בין השאר בדרום תל אביב והסביבה, בחיפוש אחר אומנים ישראלים, כדי להציג עבודות שלהם בגלריה החדשה. כיום רבים מהאומנים היוצרים בדרום העיר מוצגים בגלריה וגם אומנים שהם אומני רחוב וציירי גרפיטי. בהמשך הפוסט אביא לכך מספר דוגמאות. הדואליות הקיומית הזו גם אמן רחוב וגם אמן שמוצג בגלריה, מצביעה על המורכבות של אומנות הרחוב. אתה יכול להיות אמן ידוע, לחתום על יצירותיך ולמכור יצירות בגלריה, ואתה יכול להיות אמן, שיצירותיו כבר מזוהות, אם על ידי טכניקה מסוימת ואם על ידי אלמנטים דומים, החוזרים בציורים, ולהשאר ברחוב בלבד.

הרחוב מקבל את כולם, באהבה: את הידועים ואת הידועים פחות.

סיור גרפיטי בפלורנטין

יצאנו מתוך הגלריה לסיור אומנות קצר, שבו ראינו מספר אומנים, שמציגים גם בגלריה. הסמטאות הצרות היוצאות מרחוב אברבנאל מערבה: צריפין, המשור, המחוגה, הנגרים ועוד סמטאות ביניהן, כל אלו מלאות בגרפיטי – בצבעוניות עזה, רובו במילים, חתימות של שמות ומעוטו בציורים ובמשפטים. הסמטאות האלו נקראות sketchbook, פנקס הסקיצות של האמנים. כאן ‘מותר’ לקשקש על גרפיטי של משהו אחר, לכסות בציור חדש ציור ישן (גם אם הוא בן יום). ה’חוקים’ כאן שונים מה’חוקים’ הלא כתובים של אומנות הרחוב, האומרים שלא עולים על ציור/משפט וכל סוג אומנות אחרת, שאמן אחר כבר הניח ברחוב. הסמטאות מלאות בגרפיטי, אני אוהבת לצלם מתוך הגרפיטי בעיקר ציורים בעלי משמעות בשבילי. אני משתדלת למצוא דמויות או ציור מורכב כלשהו.

מעט תמונות מהסמטאות שצילמתי:

הדיאלוג בין הקהל הצופה לאומנות הרחוב והגרפיטי

הנגרים, הסנדלרים, בעלי המוסכים, בעלי החנויות, בתי הקפה, כולם כאן קיבלו בהבנה את נושא אומנות הרחוב המתפרצת עליהם מכל עבר. אני בטוחה שחלקם קיבלו אותה גם באהבה, נוסף על ההבנה.
כל ראשי העיריות והשרותים המוניציפלים כבר הבינו את ההדדיות שמייצרת אומנות הרחוב. נוצר דיאלוג בין האומנות ובין בעלי הרכוש, דיאלוג שיצר יחס, שניתן לכנותו סלחני כלפי האומנים. מהות הדיאלוג הוא ביחס החדש שנוצר בעיר, בחלקיה שהיו פחות מתוירים ופחות מבוקשים, ובזכות אומנות הרחוב הפכו למבוקשים. רבים באים לטייל בהם, נערכים סיורים מודרכים, צלמים באים לצלם, וכולם נהנים. בתי קפה חדשים נפתחים, מקומות בילוי זוכים לפריחה, אומנים זוכים לסיבובי גלריות, מאנשים שלולא אומנות הרחוב שמתרחשת במקום, לא היו מגיעים לשם. עקב היחס הסלחני, עבודות האומנות, הגרפיטי, לא נמחקות, וגם כאשר יודעים מי הצייר לא יבקשו ממנו להסיר את אומנותו מהקיר, ואו להגיש לו קנס. האומנים יודעים שאם ייתפסו בשעת פעולה כן ייקנסו, ולכן הפעילות נעשית בדרך ככל בחשכה, אך באופן כללי כולם עוצמים עיניים כי כולם מרוויחים.

אומני הרחוב והגרפיטי בגלריה ‘פחות מאלף’

בגלריה ‘פחות מאלף’ בוחרים את האמנים בקפדנות רבה, מזהים את הפוטנציאל שלהם ואת החיבור שלהם לקהל. בגלריה מציגים בו זמנית 150 אומנים מוכרים יותר כקדישמן, אביבה אורי, יאיר גרבוז, בזוקה ג’ו ואחרים בראשית דרכם. לעיתים הם מתגלים בגלריה והתצוגה כאן הופכת לקרש קפיצה מקצועי עבורם.

אני מביאה מעט דוגמאות לאמני רחוב שמציגים בגלריה – את עבודתם בגלריה ואת עבודתם ברחוב.

מיוריאל כהן

אומנית קנדית שחיה ויוצרת בפלורנטין. תמונות מהגלריה:

תמונה של מיוריאל ברחוב פלורנטין:

DIOZ

אמן מוערך, בוגר בצלאל במגמה לאנימציה, חי ועובד בפלורנטין. תמונה בגלריה:

ציור של דיאוז ברחוב אברבנאל:

עדי סנד

אדריכל, פסל, צייר ואמן גרפיטי. הדמויות המוכרות שלו הם הקפסונים, שבעיני הם משגעים ואני רודפת אחריהם בכל תל אביב.  יש כבר לא מעט, ואני מתכוונת להביא לכם אותם בפוסט נפרד 😊
עבודה של עדי סנד בגלריה:

קופסון קטן של עדי סנד מוקף אומנות רחוב מעל הספסל של רחוב פלורנטין:

בגלריה ‘פחות מאלף’ מציעים כעת גם שירותים של ‘אוצרות עד הבית’. מבחינת הגלריה זה כלי מקצועי שמאפשר הכרות והתאמה אישית של טעם הלקוח לאומנות המוצגת בגלריה. השירותים ניתנים גם לקהל פרטי וגם למסחרי.

צילומים נוספים שצילמתי בגלריה ‘פחות מאלף’:

תם סיורינו בגלריה ‘פחות מאלף’. אני מקווה שגרמתי לכם רצון להגיע לגלריה ולראות במו עיניכם אומנות ישראלית חיה ובועטת. נוסף על כך אני מקווה שעשיתי לכם חשק לטייל בתל אביב, ובכל מקום בו אתם מסתובבים ולחפש את אומנות הרחוב. היא קיימת, היא חיה והיא נפלאה!

תגובות, הערות

ספרו לי על המקומות בהם אתם אוהבים להסתובב ולצלם אומנות רחוב?

אשמח לשמוע כל הערה או תגובה על הפוסט.

כתובת הגלריה ‘פחות מאלף’:

רחוב אברבנאל 60, תל אביב.

סניף נוסף נמצא בדן דיזיין סנטר, לח”י 2, בני כרק.

קישור לעמוד הפייסבוק של הגלריה:

גלריה ‘פחות מאלף’