חופשה בירושלים בעיניים אורבניות – חלק שני
בחלק הראשון של הטיול לירושלים , כתבתי שהוזמנתי, במסגרת הקמפיין של עיריית ירושלים – “הכי חו”ל בארץ”, לטיול של כמעט יומיים. זה היה טיול עירוני, מלא בכל טוב, ובפוסט הזה, שהוא החלק השני של הטיול, אני כותבת על מקומות נוספים ומעניינים, שכדאי לבקר בהם בירושלים. גם את החלק השני של הטיול העברתי כתיירת תל אביבית, שמתיירת בעיר ירושלים. חבושה בכובע רחב שוליים, מצלמה וטלפון סלולרי, יצאתי לכבוש מקומות חדשים.
בית אות המוצר הירושלמי
אז
מתוך אתר בית אות המוצר: “המבנה של “בית אות המוצר הירושלמי” שימש כמרפאות בית חולים סט. ג’ון למחלות עיניים ובנייתו הסתיימה בשנת 1925. כל חדר שימש כמרפאה בה ישב רופא שקיבל מעל מאה חולים ביום. מסדר סט. ג’ון היה חלק ממסדר ההוספיטלרים שמטרתו הייתה לרפא חולים ללא כל מטרה מיסיונרית, לכן היה בית החולים הנוצרי היחידי בירושלים שיהודים הסכימו להתאשפז בו”. מכאן .
הבניין מעוטר בסמלי אצולה שונים של מי שתרם מכספו לבניית בניין בית החולים. והבנייה האקלקטית (עירוב סוגי בנייה) שלו יצרה בניין מרתק מבחינה ויזואלית. נראה שהוא מצריך מספר ביקורים כדי לקלוט את היופי והייחוד שלו. בחדר המרכזי בקומה הראשונה, ישנן עבודות קרמיקה מרהיבות של אמן הקרמיקה הארמני – דוד אוהנסיאן, אמן ופורץ דרך בתחומו, שבין שאר עבודותיו שיפוץ אריחי הקרמיקה של כיפת הסלע.
לצלם ולהצטלם ליד עבודותיו זו חובה מקצועית (מימין – צילמה אותי יפעת חן כהן, תודה, משמאל – קיר עם עבודה נוספת של האמן):
היום
מתוך האתר: “בית אות המוצר הירושלמי, מוסד ללא כוונת רווח, הינו מרכז ליצירה ותצוגה של אמנות ירושלמית ייחודית. במקום יוצרים כ-35 אמנים בעלי “אות המוצר הירושלמי” בבתי מלאכה ברחבי הבניין. אנו פועלים לקידום קהילת אמנים איכותית בירושלים בתחומי האמנות השימושית: עיצוב קראמי, אומנות הזכוכית, ריקוע ופיסול נחושת, יודאיקה עכשווית, אומנות הזכוכית- ויטראז’, פסיפס ופיסול בזכוכית”. מכאן .
בימי מלחמת העצמאות ננטש הבניין ועמד ריק עד תחילת שנות ה-70, אז הוא שופץ והפך למה שהוא היום – מרכז לאומנות שימושית. יש כאן סדנאות וחדרי סטודיו לכ-35 אמנים פעילים, שמגיעים לכאן, גם לעבודה על התוצרים וגם לשיווקם. במקום נערכים סיורים, ואנו ערכנו סיור עם מר יצחק וייס, מנכ”ל המקום. ביקרנו את האומנים, שמענו סיפורים מעניינים וצפינו בעבודתם. היה מרתק ומרחיב את הנשמה. במקום יש סוג של שלווה ורוגע מיוחדים, שאני לא הרגשתי כאלה כבר זמן רב. אני חושבת שזו זכות לקבל סטודיו במקום היפה הזה.
מוזמנים למעט תמונות מהמקום:
ויטראז’ של אמן הזכוכית לאוניד קריצון:
גינה למנוחה ובקומה השנייה מרפסת מברזל שיצר אמן הברזל דוד פלומבו, שיצר את שערי הכנסת המפורסמים (שהועברו לתצוגה מהכנסת):
פרוזדור הקומה של הסדנאות, נעים ושליו כאן:
לאוניד קריצון, אמן זכוכית ווטראז’ים בסטודיו שלו:
לארה למברג, מעצבת בגדי נשים, שמלות כלה, צעיפי משי ועוד:
לוח העבודה של אמן היודאיקה עודד דודסון:
בסיום הסיור ביקרנו בגג הבניין ושם ערכנו תצפית נהדרת לכל מה שסובב את הבניין. מלון הר ציון (שנמצא בשיפוצים), בית הארחה הסקוטי (מקום מעניין לביקור ולתצפית, רק שצריך לבדוק שהוא פתוח, בשל הקורונה), העיר העתיקה ועוד. לעיתים נערכים כאן אירועים קטנים, וצריך לברר פרטים במרכז המידע של המקום.
פרטים לגבי מגוון האירועים שיש בבית אות המוצר בימי שישי, פרטים על סיורים, פרטים על האומנים השונים וכן על אירועים וכנסים, תמצאו בקישור הזה: בית אות המוצר הירושלמי .
כתובת: דרך חברון 12, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון -חמישי: 10:00-18:00 / שישי – יש צורך לבדוק עם המקום כי לעיתים סגור ולעיתים פתוח.
תצפית מגג הבניין לכיוון הר ציון:
תצפית לכיוון כנסיית דורמציון:
בית הנסן
הכניסה הירוקה לבית הנסן:
בית הנסן הוא בעיני המיצוי של העירוניות. בניין שהיה לו שימוש מסויים בעבר, הוא שומר וחודש והיום משמש לצרכים אחרים לגמרי. הכבוד לעבר, לתושבי העיר ולמעשיה, שימור הבניינים בהם חיו התושבים, כל אלו גורמים לעיר להיות מוערכת על ידי מי שמחליט להתגורר בה ולנהל בה את חייו וחיי משפחתו. עיר שמכילה שכבות וערכים תזכה לאהדה גדולה מאד על ידי בוניה ותושביה, שיודעים שגם הם, כמו קודמיהם יהיו חשובים והבניינים שהם הקימו ויזכו לחיים משלהם, גם אחרי מותם. המעשה התל אביבי של מחיקת תיכון גימנסיה הרצליה מעל פני האדמה, ועקב כך גם הריסת התכנון הראשוני של רחוב הרצל, הוא בעיני, דוגמה למה אסור לעשות. זו דוגמה לאיך עיר הורסת את העבר שלה, גם אם הוא קצר למדי, שוכחת את הערכים שלה ומקימה הווה חסר תכנון עתידי. הגימנסיה נהרסה, רחוב הרצל שהתנקז אליה הפך לרחוב מסחרי מפויח, כאשר בקצהו עומד מגדל שלום, בבניין חסר שייכות, שגם היום עומד שם בודד ולא מובן, לא שייך לסביבתו. לעיריית תל אביב יש מה ללמוד מהאחות הבוגרת ירושלים, שלא הרסה את בית הנסן, אלא רק שיפצה ושימרה אותו, והכניסה בו חיים חדשים.
הסטוריית בית הנסן
בשנת 1887 החלה בנייתו של בית מחסה – “עזרת ישו” שמהר מאד ניקרא בפי המקומיים “בית המצורעים”. זה היה מקום של אישפוז מרצון של חולים בצרעת, משלוש הדתות ולו צוות רופאים ואחיות, ברובם מגרמניה. בזמן מלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי עבר ניהול המקום לבריטים. הבריטים אישרו לאחיות הגרמניות להישאר במקום, והיה שם מחסור בצוות רפואי וכספים לטיפולים. במלחמת השחרור המקום עדיין תפקד כבית מחסה לחולים והוא נמכר לקק”ל בשנת 1950, בגלל מצוקה תקציבית. לאחר המכירה הפך המקום לבית חולים ממשלתי על שם הנסן והיה באחריות מחלקת העור של הדסה. (הנסן – גרהארד הנסן, רופא נורווגי שגילה בשנת 1879את החיידק הגורם למחלת הנסן – מחלת הצרעת).
בשנת 2000 נסגר בית החולים, ובשנת 2009 הוא הועבר לעירית ירושלים (ע”י המדינה) כדי להפכו למרכז תרבות ציבורי. ככזה הוא שופץ ושומר ונפתח בשנת 2013 כמרכז תרבות לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה. מכאן .
חדר משומר מבית החולים, חזית הבניין עם שם המקום ומראה לעבר החצר הפנימית הרחבה:
היום
לבית הנסן יש בשנים האחרונות הרבה שימושים וכולם נכללים בתוך התואר שנקבע לו – מרכז תרבותי ציבורי. בשנת 2013 הועברו אליו מספר תחומי לימודי של התואר השני בבצלאל: עיצוב תעשייתי, עיצוב עירוני ומדיניות ותאוריה של האומנויות. נמצא כאן המיזם לקולנוע וטלויזיה של הרשות לפיתוח ירושלים, יש במקום מוזיאון שמציג תערוכה קבועה על היסטוריית המקום ועל היסטוריית בתי החולים בירושלים. יש כאן חללים לתערוכות מתחלפות, לכנסים ואירועים ואולם קולנוע. בכניסה למבנה ההיסטורי הוקם בשנת 2017 מבנה תצפית גבוה (ואני מודה שלא עליתי עליו, השארתי את העלייה לימים קרירים יותר 🙂 ).
צילמתי את מגדל התצפית:
הצטלמנו באחת המרפסות על רקע הנוף היפה של בית הנסן:
סלי הפיקניק – בית קפה משק עפאים
בגינה של בית הנסן שוכן גם בית הקפה של משק עפאים, שהוא משק לחקלאות בת-קיימא. ניתן לשבת במקום ולאכול ארוחות צהרים, ארוחות צמחוניות, ולקנות במקום תוצרת חקלאית מגוונת. במאי השנה, יצא המשק עם שירות טייק אווי חדש של סלי פיקניק מפנקים. את הפיקניק עצמו ניתן לערוך בשולחנות וספסלי הפיקניק שמפוזרים בשטח של בית הנסן, וכמובן אפשר לקחתם הביתה. אנחנו אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו במתחם עצמו, מצאנו שולחן מוצל והיתה שם מחצלת ששמחנו לפרוש עליה את המוצרים שבסל. סיפרו לנו שלקראת ערב, כשהשמש מתחילה לשקוע, כל המתחם מואר. בעיני זה זמן אידאלי להגיע, לתפוס שולחן עם כסאות מסביב, ובאוויר הקריר של ירושלים להינות מפקניק עירוני מפנק.
את הפרטים על מועדון הפיקניק תמצאו כאן: מועדון הפיקניק של הנסן .
פרטים על בית הקפה משק עפאים בבית הנסן: בית קפה משק עפאים .
תמונות הפיקניק שלנו:
קישור לאתר בית הנסן, לאירועים שבמקום, לתערוכות ולשעות הפתיחה של בית הנסן ושל בית הקפה: בית הנסן .
מרפסת מוסללה
מוסללה – קהילת יוצרים ירושלמית המכילה אמנים, פעילים חברתיים, אנשי חינוך ויזמים שפועלת בירושלים מאז שנת 2009. מוסללה קמה בשכונת מוסררה ומיסדיה מאמינים ביצירת מסלול אומנותי, שמאפשר תקשורת בין אנשים וקבוצות שונות בחברה.
מרפסת מוסללה -חברי מוסללה קוראים למיקום הנוכחי של המרכז שלהם בבניין כלל: “נווה מידבר עירוני”. מתחם המרפסת נימצא על הגג של הבניין (מתחם שנוצר בין בניין ה-4 קומות לבניין המשרדים הגבוה שמעליו). במרפסת הופכים חברי מוסללה את הרעיונות שלהם על חיבור בין אומנות – קיימות ומודעות לסביבה – למעשים. את הגג הם הפכו למקום ירוק, לרחבה למנוחה וצפייה בנוף, ללימוד תכנים חברתיים לתושבי העיר וחברי הקהילה. יש שם קורסים, סדנאות, אירועים והרצאות שונות. מנהלי המקום חושבים כל הזמן על פרויקטים חדשים – כמו מקום הלינה הנייד והמקורי אותו הם מפתחים במקום. הם מלמדים חקלאות הידרופונית, הם מעבירים הרצאות על גגנות.
ההיסטוריה והניסיון אורבני להקים מרכז לעיר
בניין כלל הוא דוגמה לניסיון אורבני שלא צלח – להפוך מתחם שלא נבנה כמרכזי, למקום שיהיה מרכז העיר. תהליכים אורבניים מתרחשים, ככל תהליך הם לוקחים זמן והם קשורים לאנשים שחיים שם. עם הזמן ניתן לראות אם האנשים, שותפי התהליך, אישרו במעשיהם את ההחלטה, שהוטלה עליהם מלמעלה. במקרה הזה, המתחם של בניין כלל לא הפך למרכז ירושלים, אבל אנשי מוסללה מקווים למשוך אליהם את תושבי ירושלים ולשנות לטובה, עם פעילותם, את דעת הירושלמים והמבקרים המזדמנים, על המקום.
השטח שעליו עומד בניין כלל היה שייך לארגון אליאנס היהודי הצרפתי והם בנו שם, בשנת 1882 את ביה”ס “תורה ומלאכה”, מוסד חינוכי לבנים ברוחה הליברלית והאוניברסלית של אליאנס. למעשה זה היה בית הספר הראשון לאומנות בירושלים, לפני הקמת “בצלאל”. למדו שם יהודים עם מוסלמים ונוצרים ודיברו שם בהרבה שפות. אליעזר בן יהודה לימד שם עברית ובנו, איתמר למד איתם עיברית. הלימודים היו בעיקר אומנות שימושית – פסיפס, צורפות, עיצוב, פיסול, נפחות, אריגה וצביעה. כעבור עשור נבנתה פנימיה על מגרש סמוך. הבניין הזה נמצא מאחורי שוק מחנה יהודה (תמצאו אותו בחניון הגדול של השוק), והוא משמש כיום כמרכז התרבות הירושלמי “בית אליאנס”.
בשנות ה-70, נהרס בית הספר, שעבר גילגולים שונים והוחלט להקים שם את המתחם של בניין כלל, ולהפכו למרכז של ירושלים. הניסיון לא צלח, והבניין ששינה את פניו, לא משך אליו את תושבי העיר. משנת 2016 נפתחה המרפסת של מוסללה, ומאז ועד היום היא פועלת להחזיר אליה את התושבים עם רעיונות אורבנים מקוריים ביותר.
גגות הם האדמה העירונית החדשה
ערכנו במקום סיור מלווה בהסברים מרתקים עם דני קינרייך, המנהל האומנותי והרכז של מרפסת מוסללה. קבלנו הסברים על המקום, על הרעיונות והמעשים של הארגון למען קיימות, אמנות ציבורית והתחדשות עירונית. על כך ש”גגות הן האדמה העירונית החדשה”. נערכים במקום קורסים וסדנאות בנושאים של חקלאות עירונית, בדבוראות (הקמת כוורות וטיפול בהן, על גגות בניינים בעיר), סדנאות של נגרות, ועוד.
בית הספר “תורה ומלאכה”, הגג המקורה של בניין כלל והכניסה למרפסת:
החזון של מרפסת מוסללה:
מתחם הארוח של המרפסת:
דני מראה לנו את המבנה שפורק ממידברן ונבנה מחדש בגג המרפסת. מקום לסדנאות אינטימיות:
כאן מלמדים דבוראות, עורכים סדנאות אינטימיות ומגדלים אבטיחים:
מרפסת מוסללה – כתובת: יפו 97, ירושלים, שעות הפתיחה: ראשון – חמישי 10:00-18:00.
פרטים ומידע על אירועים, סדנאות וקורסים של מרפסת מוסללה תמצאו בקישור הזה: מוסללה , ובדף הפייסבוק: מוסללה .
Roasters בשוק מחנה יהודה
מרפסת מוסללה נמצאת בקרבת שוק מחנה יהודה, ולכן אחרי הביקור הארוך במרפסת הרגשנו שעכשיו אנחנו חייבות כוס קפה טעים. ביקור בשוק אהוב עלי, ואני לא מפספסת אותו, גם אם הוא עמוס ומלא באנשים. הפעם, בגלל שכולנו תיירים בארץ שלנו, היו בשוק לא מעט אנשים, אבל כמעט כולם היו עם מסכות. אנחנו הלכנו לבית הקפה האהוב עלי בירושלים – Roasters . קנינו שם קפה קר, הסתובבנו מעט בשוק, צילמנו מעט והמשכנו לדרכנו.
הורדים היפים של השוק:
מראה מהשוק וכן של הקפה הכי טוב בירושלים:
הגן הבוטני, הדלי והמשתלה
דלי גארדן – DELI GARDEN והמשתלה
לפני הכניסה לגן הבוטני של ירושלים הוקמה מעדניית בוטיק הכוללת בית קפה, חנות כלים ומשתלה. המשתלה מרווחת ומגוונת ביותר וביום שביקרנו שם הגיעו לצילומים חתן וכלה, ערב חתונתם. הסתכלתי, בעיקר על הכלה, שהיתה מקסימה, וענתה בסבלנות על שאלות ששאלה אותה ילדה קטנה, שראתה אותה מצטלמת במשתלה, ממש לידה. זה נפלא בעיני שצלמי חתונה מגיעים למקומות כאלו, נגישים לקהל הרחב, ואולי זו אשמת הקורונה שדורשת מאיתנו סוג חדש של יצירתיות?
אני אכלתי סלט של אנטיפסטי וגבינה, שהיה מאד טעים.
אני יכולה להסתובב במקום כזה במשך שעות – להסתכל על הכלים, על החפצים היפים וכמובן על כל הצמחים. החתן והכלה שהצטלמו כאן רק הוסיפו לאושר שלי מהמקום היפה:
כתובת: יהודה בורלא 1, ירושלים. שעות הפתיחה: ראשון – חמישי: 08:00-20:00 / שישי: 08:00-14:30.
קישור לאתר המעדניה: DELI GARDEN .
הגן הבוטני
יצאנו לסיור בגן הבוטני, הגדול של ירושלים. הסיור היה בשעת השקיעה, שעה רומנטית ביותר, ולכן תראו כאן בעיקר את ניצני הלוטוס, מבריכת הלוטוסים שנמצאת בכניסה לגן. באוגוסט הפריחה כמעט והסתימה, השיא שלה באצע יולי. אני מתכננת הגעה לגן ומחקר יותר רציני שלו, בחודשים הבאים, כשאוכל להגיע אליו בשעות היום.
ערכנו סיור בגן, כאשר ברקע התרחש מופע “ארץ האגדות”, מופע של 15 שחקנים, בפינות שונות של הגן. בשעות של המופע הגן מואר, ופתוח למבקרים עד 22:00. זה הגן הבוטני הגדול ביותר בארץ (150 דונם) ויש בו מעל 6,000 מינים וזנים שונים של צמחים מכל העולם. הוא מחולק לפי אזורים גאוגרפים שונים בעולם ולכן הוא פורח כל השנה.
הגן הבוטני ובריכת הלוטוסים המרהיבה:
כתובת: זלמן שניאור 1, ירושלים. ראשון -חמישי: 9:00-16:00 1 שישי: 9:00-14:00 / שבת: 9:00-16:00.
פרטים על המקום, על אירועים המתקיימים בו, כדוגמת “ארץ האגדות” תוכלו למצוא בקישור: הגן הבוטני האוניברסיטאי ירושלים .
מגדל דוד – חזיון אור קולי
במגדל דוד בקרתי מספר פעמים בשנים האחרונות, בעיקר הגעתי לראות תערוכות שהוצגו בו. כשמגיעים לירושלים אי אפשר לפספס את המגדל והמצודה העתיקה, שנמצאים בעיר העתיקה, צמודים לשער יפו. המלך הורדוס בנה אותם באחת הנקודות הגבוהות בעיר העתיקה, מעל גיא בן הינום. בשנת 1989 נפתח במגדל דוד מוזיאון לתולדות ירושלים, יש בו תצוגות קבע שונות, ממצאים ארכיאולוגים שמספרים את סיפורה של העיר, ומיצגים אור קוליים.
כרגע מוצגים 2 מופעי לילה מרהיבים – “המלך דוד” ו”החיזיון הלילי”. אנחנו צפינו בחיזיון “המלך דוד” – הסיפור של הכתרת דוד דרך ציורים של מיטב אומני העולם, סיפורים ושירים. המופע נמשך כ-45דק’, באוויר הצח והקריר של ירושלים. יושבים מול חומות המצודה והמגדל, והמופע מוקרן על הקירות ומושמע ב-14 רמקולים. המופע מתאים גם לילדים, על אף השעה בו הוא מתחיל, 22:00. רצוי להביא בגדים חמים לחיזיון.
חוץ מהחיזיון, במוזיאון מגדל דוד מוצגת התערוכה : “הבנאים” – קורות החיים של משפחת בנאי המוזיקאלית, מתקופת עלייתה ארצה מפרס ועד היום.
פרטים על המופעים תמצאו כאן: מוזיאון מגדל דוד .
סיום הטיול לירושלים והמלצות נוספות
הסתיים הטיול שלי לירושלים. מכיוון שאני אוהבת את העיר ויש בה כל כך הרבה מה לעשות, אני אשוב אליה בקרוב, ואשמח לספר לכם על מקומות חדשים ומומלצים.
הטיול שלנו כלל חלקים נוספים, שחברותי הבלוגריות כתבו עליהן, ואני מביאה כאן קישורים אל סיפורי ירושלים שלהן, איך הן חוו את ירושלים, ועל מה הן ממליצות:
מלי אברמוביץ -“הטוריסטית” – ירושלים הרומנטית לאוהבים בכל גיל .
עדי וויז -“מטיילים בכיפה” – יומיים בירושלים-סיור בלוגריות באווירה של חו”ל .
מיכל בן ארי – “רואה עולם” – סינדרום ירושלים .
טליה קליין פרז – “hulwithkids” – אטרקציות בירושלים למשפחות עם ילדים .
שיר- ים פסקה עוזרי – “check-in-out” – הכי חו”ל בארץ-סיור בלוגריות בירושלים .
עינב שניטמן- “בנדנה” – להכיר את ירושלים-סיור לעיר הקודש .
גל זוטא – “galmeetsworld” – ירושלים-חופשה משפחתית שהיא הכי חו”ל בארץ .
שירלי אסף גולבארי – “bestip” – חו”ל בירושלים – המדריך לבילוי בלתי נשכח / קולינריה בירושלים: המקומות המיוחדים לאכול בהם .
דנה חפצדי – “העולם על כף ידנה”-חופשה רומנטית בירושלים הכי חו”ל בארץ .
סהר קארט – “יולו בלוג” –טיול רומנטי בירושלים-אטרקציות וסיורים מומלצים / קולינריה בירושלים – מסעדות, יקב ובתי קפה .
יפעת חן כהן – “ifattravel” – ירושלים – הכי חו”ל בארץ .
ירושלים – הכי חו”ל בארץ
אני מביאה כאן את הקישור לחוברת ההטבות לשוברים ולסיורים בחינם, שמקבל כל מי שמזמין לינה בירושלים, מהמלונות שבקמפיין : חוברת ההטבות .
גם כאן אני מודה לדנה חפצדי – מהבלוג – העולם על כף ידנה על מימוש החלום, למיכל בן ארי מהבלוג – רואה עולם על הייעוץ והעזרה, ולצוות המקסים של הרשות לפתוח ירושלים .
תגובות והערות
אשמח לשמוע את דעתכם על הפוסט,
אשמח לדעת בתגובות שלכם אם אתם אוהבים את ירושלים, אם טיילתם בה ומצאתם פינות חמד.
אשמח אם תכירו לי פינות ומקומות חדשים.
מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים:
פוסט נפלא שמביא עוד רובד של ירושלים, שלא היכרתי. אהבתי מאוד את התובנות שלך על אורבאניות ומסכימה שתל אביב צריכה ללמוד מאחותה הגדולה. עשית לי חשק גדול למוסללה ולגן הבוטני ולבית אות המוצר. כל כך חיפשתי בעבר מקומות חדשים בעיר והפוסט הזה עושה לנו שירות מעולה. תודה!
איזה כיף שעשיתי לך חשק להגיע שוב לירושלים ולחוות חוויות חדשות! יש באמת הרבה דברים, אתן חוויתן דברים אחרים ואני שמחה על ריבוי החוויות החדשות. נותן לנו סיבות טובות לחזור. אורבניות מאד חשובה לי ומעניינת אותי ואני שמחה שיכולתי לראות אותה בירושלים במצב הטוב שלה – בית הנסן וגם לבקר אותה עם בית כלל. אני מאחלת לתל אביב לדאוג עבר שלה באופן מטיבי.
ציפי כרגיל מרתקת !! והתמונות שלך מהממות
תודה דנה! היתה חוויה נהדרת!
היה לי כל כך לטייל איתך בירושלים!!!!! את פרטנרית נהדרת.