טיול בנתניה וסיור גרפיטי מרתק ברחובותיה

טיול בנתניה והתמקדות בגרפיטי

רמת פולג ואיקאה

את נתניה הכרתי מילדות, כי גרים בה חברים של הורי. הם התיישבו בעיר הים והשמש, ואנחנו, שגרנו במקומות שונים ורבים, היינו באים אליהם לביקורים. אני זוכרת היטב שהיינו באים לבקרם ומחכים לילדי המשפחה שהיו בדרכם מהים הביתה. הייתי יושבת ומחכה לחברתי, בתם של החברים, ומרגישה באוויר את החופש ואת הים, שנתניה חיה לצידו.

אלו היו הזכרונות הטובים והנעימים שלי מהעיר. אולם, לעיר היו וישנם צדדים פחות נעימים, שבשנים האחרונות עיריית נתניה משתדלת ואפילו מצליחה לא מעט לשנותם. על כך קבלנו הסברים בסיום הסיור שלנו.

נתניה נוסדה ב-1929 ע”י קבוצת בני בנימין, שכללה את איתמר בן אב”י (בנו של אליעזר בן יהודה, ואני ממליצה מאד לקרוא את ספרו “החצוף הארץ ישראלי שיצא במהדורה מחודשת לפני כשנתיים). היא היתה מושבה שגרו בה העובדים בפרדסי האזור, ולעיר היא הפכה בשנת 1948, עם קום המדינה. את הכסף להקמתה תרם הפילנתרופ האמריקאי (מבעלי רשת מייסיס) נתן שטראוס, ולכן שמה הוא נתניה. האוכלוסיה בעיר גדלה (כיום היא העיר החמישית בגודלה בארץ) והעיר התרחבה. במשך שנים רבות היא כונתה “עיר היהלומים” בשל מלטשות היהלומים הרבות שהיו בה, תעשייה שרבים מתושבי העיר הועסקו בה. בסביבות שנת 2000 התעשייה הזו הסתיימה כמעט כולה בארץ ועברה למדינות זולות יותר, והעובדים שלה חיפשו דרכי פרנסה חדשים. במשך שנות קיומה של העיר היא קלטה עשרות אלפי עולים: עלייה רוסית, עלייה אתיופית ובשנים האחרונות עלייה צרפתית. מצבה הכלכלי של העיר היה במשך השנים מאד מגוון, אולם אם מסתובבים ברחובותיה הראשיים של העיר, המראות לא תמיד נעימים והעיר נראית מוזנחת. אני לא מדברת על שכונות המגורים המטופחות, אני מדברת על מרכז העיר והרחובות הצדדיים. הבתים לא מטופלים ולא משופצים, נכרת הזנחה ברחובות, שרק בזמן האחרון מתחילים להשתנות לטובה. כחלק מהשינוי של העיר חודשה כיכר העצמאות, והחל חידוש של הרחוב הראשי – רחוב הרצל. חלקו כבר הפך למדרחוב, ובנו בחלקו הצללה עם כיסאות נוח וספסלים לרווחת ההולכים בו.

ההצללה ברחוב הרצל:

לפני כשני עשורים אחי עבר לגור ברמת פולג, השכונה הדרומית של נתניה, ואחרי שבקרתי אותם בשכונה החדשה אליה עברו, עברתי גם אני לגור בה. אהבתי לגור בפולג, אהבתי את המרחב, את הגינות הירוקות, את האוויר של הים ואת השקיעות המרהיבות. מעט אחרי שעברתי לגור בפולג עבר גם מקום העבודה שלי לפולג והחגיגה שלי היתה גדולה. האושר שלי הושלם כשזמן קצר לאחר מכן נפתח בפולג הסניף הראשון של איקאה. מהר מאד הפכה איקאה למקום אהוב, עם מסעדה ובית קפה מועדפים. זה היה בגלגול הראשון של איקאה, כשהמטבח שלה הוציא לסועדיו מנת סלמון נפלאה. עם הזמן הייתי נכנסת לסניף לכל רכישה קטנטנה, אפילו של מפיות נייר (וכן, אני מודה, שמאז ועד היום שום קניה באיקאה היא לא קטנטנה, כי תמיד אני מוצאת שם מוצרים ש “אני חייבת”). הקירבה למרכז העיר נתניה לא גרמה לי ריגוש מיוחד וההכרות שלי עם העיר היתה בעיקר עם הקניון שנמצא ליד השוק, ובו היתה חנות האאוטלט של מנגו, בה חיפשתי מציאות אופנתיות. כעבור מספר מועט של שנים, אבי בעלי והמשפחה הגרעינית שלנו, קראו לי לשוב לתל אביב ולסיים את הרומן הנתנייתי שלי. מה שלא הסתיים מבחינתי הם הביקורים האהובים באיקאה ולצידה ביקור בסניף ארקפה לקפה וסנדביץ.

סיור – סיקור עם דינה שגב

עינת הרשקו, שאיתה טיילתי  בגליל המערבי , הזמינה אותי (המיזם של עינת “סיור סיקור” – במסגרתו הכרת מקומות מיוחדים ופחות מתוירים) הפעם לסיור גרפיטי בנתניה, עם המדריכה והאומנית דינה שגב .דינה  היתה מורה לאומנות ובעלת סטודיו לאומנות, במשך כ-25 שנים. היא הסתובבה במקומות שונים והתחברה חיבור עז לאומנות הרחוב. היא סגרה את הסטודיו שלה כשהבינה שהרחוב הוא הגלריה האמיתית שלה. מאז היא עורכת סיורים מודרכים במקומות שונים בארץ, בעיקר בתל אביב. על קירות העיר ניתן לראות גם את האומנות הפרחונית שלה ואת השירים שבהם היא מעטרת את גבעולי הציורים שלה. ראיתי את העבודות שלה בטיולים שלי ושמחתי לפגוש אותה באופן אישי.

התאספנו בכיכר המרכזית של נתניה – כיכר העצמאות ומשם בהליכה קצרה הגענו לנקודת מפגש על ספסלי אבן מעל חוף הים הרחב של נתניה. לנתניה טיילת מפותחת ויפה של כ-14ק”מ, אותה הקימה העירייה מתוך הרצון להפוך את נתניה למרכז משיכה לתיירים ולתושבי העיר עצמה.

הטיילות של  נתניה

הטיילת של נתניה היא למעשה רצף של טיילות, הבנויות אחת אחרי השנייה, ובהן מגוון רחב של פעילויות: מסלול לרכיבה מסודרת על אופניים, בתי קפה ומסעדות, גלריות לאומנות, פסלים סביבתיים, אמפיתיאטרון ובו קונכייה אקוסטית עם 1,000 מקומות ישיבה (בטיילת שקד), גני שעשועים ומתקנים לילדים, פינות חמד לפיקניקים. באחת הטיילות יש נקודת תצפית לים ושם יש גם מעלית שיורדת לים. מתחת לטיילת הדרומית (טיילת המצוק) יש מתחם גדול בו ישנו אתר של מצנחי רחיפה, בליווי הדרכה. אולי בעתיד יהיה לי האומץ להצטרף לאחת הצניחות האלו.

סיור גרפיטי בנתניה

דיברנו עם דינה על אומנות הרחוב ועל הגרפיטי שכלול בה, והוא הראשון שעולה במחשבתנו על אומנות רחוב. “כשאתה ברחוב אתה במיינדפולנס” אמרה לנו דינה. “אומנות הרחוב פותחת את העיניים לראיה חדשה והעמקה בתחומי עניין שונים, במחקר על אומנות בתקופות שונות, במחקר אנתרופולוגי וסוציולוגי”. אני מתחברת לכל מה שדינה אומרת. ברחוב אני פותחת את העיניים והאוזניים ולמעשה כל החושים שלי מתחדדים. עם המצלמה אני לפעמים מרגישה שנפתח לי חוש נוסף, מעין חוש שישי. מתנקזים למצלמה שלי כל החושים ועוד משהו. נכנסת אליה גם התשוקה למשהו חדש שרק אני רואה שם. הרחוב הופך גם אצלי לגלריה גדולה ורחבה, מלאת יופי משלה.

אני צילמתי את הפרפר ובו בזמן צילמה אותי תמר גרינברג (בלוגרית – החיים סילאן?)

Pariz One

ציור הקיר כאן הוא של הצייר והאמן הבינלאומי Pariz One:

מצאתי סרטון נחמד באתר שלו:

ציורי קיר מוזמנים

דינה סיפרה לנו שציורי הקיר היפים של העיר הם ציורים מוזמנים. זה חלק של אומנות רחוב שכלולה בגרפיטי. האומנים מוזמנים לצייר במקום מסויים, והם בוחרים מה לצייר ובאיזו טכניקה. לנתניה הוזמנה קבוצה, שמגיעה אליה לצייר כבר 3 שנים, והם נקראים Artist 4 Israel . זו קבוצה ששמה לה למטרה להעצים את ישראל בדרך אומנותית, בין השאר עם ציורי קיר. הם נחשבים אקטיבסטים אומנותיים. את הפעילות שלהם הם החלו בנתניה, כאשר ציירו בה על מקלטים. הקבוצה מונה כיום כ-5000 אמנים מ-15 מדינות שונות. ציורי הקיר בעיר החלו לראשונה ב-2015, אז נערך בנתניה פסטיבל “עיר פוגשת מוזיקה ואומנות” וחברי הקבוצה הוזמנו לצייר על קירות מבנים. הפרויקט מבוצע בשותפות עם בעלי הבתים, שמאשרים את הפיכת הבניין שלהם לסדנת ציור ולגלריה עירונית. בכל שנה, כשמוזמנים האומנים, הם בוחרים את הקיר עליו הם רוצים לצייר. האומנים מוזמנים לשבועיים של שהות בארץ, והם מקבלים את כל החומרים והעזרה שהם מבקשים. העירייה לא משלמת להם על הציורים (מחירי הציורים בשוק הם בין 45,00$ 100,000$).

ישנם סוגים שונים של גרפיטי, שאת חלקם פגשנו בסיור שלנו. ציורי אותיות (שמות או כתובות), ציור שמשולב עם אותיות וציורים סביב רעיון מסוים.

Muro

את ציור הנשיקה היפייפה הזה צייר המעצב, הצייר והאמן הבינלאומי, הספרדי – Muro:

רוב הציורים נמצאים בצידיו של רחוב הרצל, הרחוב הראשי של נתניה. אני אצרף מפה של הציורים בהמשך הפוסט.

MRDHEO

את הציור האופטימי הזה צייר MRDHEO. הוא אומן פורטוגזי, שמצייר מגיל 15, אוטודידקט, ללא לימודים מסודרים. גם הוא אומן בינלאומי, מטייל בעולם ומצייר על קירות של ערים רבות.

CHEMIS

הציור הבא שייך לאמן הצ’כי CHEMIS. הוא טען ש “כל ילד הוא אינשטיין” . הוא צודק לא? תנו לילדים מעט חפצים, קצת טבע, והם הופכים למקגייוורים קטנים. תמיד הם ממציאים משהו.

את הציור שהבאתי בראשית הפוסט, האיש עם העין בעיגול,  הוא צייר בשותפות עם Pariz One. מבחינים היטב בכתב היד של פריז וואן.

רמי מאירי

בין ההליכה שלנו לאורך הרחוב הארוך, חציית הצמתים וגילוי הציור הבא, אני מוצאת עוד ציורים, שלא כלולים בפרויקט שאותו באנו לחשוף. אני מצלמת את מה שמוצא חן בעיני, את מה שאני אוהבת. כאן הבאתי את הציור של צייר הקירות התל אביבי רמי מאירי. חברת הצבעים “נירלט” מימנה את הציור:

ODEITH

חצינו עוד צומת ומצאנו את ציור הילדה של האמן: ODEITH. הוא אמן בינלאומי מפורטוגל, שמצייר גרפיטי משנות ה-80. בעבר היה לו סטודיו לקעקועים אותו סגר לטובת הציורים. באתר שלו מצויים ציוריו האחרונים שבהם הוא מצייר חרקים ענקיים, וטוב שהנושא הזה לא הגיע אלינו 😊

JABA

בהמשך נגלה לעיננו בניין שכל הצד שלו כוסה בציור של משאית. את הציור צייר האמן שנולד בקולומביה וחי בבלגיה: JABA :

שמחתי לצלם את ההתחדשות ואת ההשקעה של העייריה:

בתי קפה רבים נפתחו לאורך הרחוב, וניסינו להרגיש דרכם את הרוח הצרפתית ששוהה העיר, בעקבות המספר הרב של העולים שהגיעו לנתניה.

 Belin & Flaxti

המשכנו ללכת ברחוב והבטנו מולנו לעבר הבניין הגבוה ועליו הציור המיוחד הזה שמצוייר בטכניקה משולבת של ראליזם דו מימדי וציורים חד מימדיים. צייר אותו זוג בחיים:  Belin & Flaxti‏‏. בני הזוג הגיעו מספרד (הוא) ומקסיקו (היא) ובלין הוא האמן המפורסם ביניהם. הוא מצייר את הציורים והיא עוזרת לו לצבוע. הסטודיו שלהם נמצא בגרנדה שבספרד.

ART COLECTIVE- UR NEW YORK

המשכנו להסתובב ונכנסנו למדרחוב של שטמפפר. שם, ליד בניין העיריה נמצא בניין ועליו ציור הקיר הזה:

הבניין שעליו נמצא הציור הוא מרכז הצעירים של נתניה. יש בו פעילויות רבות, מסיבות נערכות על הגג שלו, וקיר הבניין ניתן לזוג ציירים שהגיע מניו יורק, ושייכים לקולקטיב של ציירים: UR NEW YORK ART COLECTIVE. במרכז הציור אדם צעיר ההולך לעבר העתיד שלו.

עוד מ – CHEMIS

הציור האחרון שאני אביא לכאן הוא עבודה יפייפיה של האמן הצ’כי CHEMIS, שאת הציור שלו עם הילד והמסכה הראתי קודם לכן. באזור הזה מתחיל השוק של נתניה, עליו אני מקווה לכתוב בהזדמנות אחרת. חנויות השוק מלאות בציורים אולם אפשר לראותם רק כשהשוק סגור (כמו בשוק מחנה יהודה בירושלים). באזור הזה מסתובבים הרבה מאד חתולים, ואחד מהם נכנס לציור:

בסיור הגרפיטי שלנו הסתובבנו ברחובות ראשיים וברחובות צדדים. ראינו הרבה ארונות חשמל מצוירים, כמו זה. כל הציורים הללו מוסיפים צבע וחן לעיר, בטח כשמזג האוויר סגרירי ואפרפר, כמו שהיה ביום הסיור.

סיימנו את הסיור וישבנו לכוס קפה ועוגות בבית מלון מפואר, אחד מבתי המלון החדשים שנתניה שמחה לארח בהם את אורחיה. ישבנו בבית המלון מגדל דויד – David Tower Hotel Netanya השייך לרשת סופיטל היוקרתית.

קיבל את פנינו במלון שלומי ורונר – מנכ”ל הקרן לפיתוח נתניה. שלומי נתן לנו הסברים מקיפים על פעילות הקרן למען  הקידום של נתניה. שלומי הסביר לנו על האוכלוסיות המגוונות שחיות בעיר וכיצד העירייה ביחד עם כל הגורמים העומדים לרשותה שוקדים על הפיתוח של נתניה. יש בעיר פעילויות תרבות מגוונות ופעילויות ספורט רבות. נתניה הוכרזה בשנת 2007, כ”בירת הספורט של ישראל” ומכון וינגייט, שנמצא בתחומה, תורם לנושא הזה, כמו גם איצטדיון הכדורגל הגדול שנפתח לרווחת התושבים באזור התעשייה של פולג.

לנתניה אני ממשיכה להגיע והבטחתי לעצמי ולאבי שנגיע גם לשוק שלה, לפחות פעמיים. פעם אחת אני רוצה לצלם את הציורים שעל הדוכנים (הסגורים) ובפעם השנייה אני רוצה לטעום מהמאכלים שנמכרים בשוק. קראתי כבר מספר כתבות על מקומות מאד טעימים בשוק ובאזור שצמוד לו. יש סיכוי שלפוסט הזה יהיה המשך.

מצרפת לכם מפה של גוגל עם מיקום הציורים, מפה שלקחתי מהאתר הרשמי של עיריית נתניה:

מפת הגרפיטי של נתניה

אם אתם רוצים להינות מההרצאות והסיורים המודרכים של דינה שגב, זה הקישור לדף הפייסבוק שלה:

מגלים את אומנות הרחוב-הרצאות וסיורי גרפיטי עם דינה שגב

עוד פרטים על אפשרויות בילוי בנתניה, בתי מלון ופעילויות ספורט שונות תוכלו למצוא באתר המושקע של העירייה:

אתר עיריית נתניה

תגובות, הערות

אשמח לקבל כל הערה ותגובה לפוסט.

אתם אוהבים גרפיטי?

אתם אוהבים סיורים מודרכים של אומנות רחוב?

היכן ראיתם גרפיטי מיוחד במינו?

מזמינה אתכם להרשם לרשימת התפוצה שלי ולקבל עדכון על פוסטים חדשים:

4 מחשבות על הפוסט “טיול בנתניה וסיור גרפיטי מרתק ברחובותיה

  • תגובה תמרית 22 בפברואר 2019 בשעה 11:36

    חוויתי שוב את הסיור. הצלחת לתאר באהבה גם את הצדדים הטובים וגם את אלו שטעוני שיפור. תודה על הקישור לאתר שלי שגם בו יש פוסט על נתניה אבל מביקור קודם שלי בעיר.

    • תגובה ציפי 17 במרץ 2019 בשעה 16:46

      תודה תמר על התגובה וברור שקראתי את הפוסט שלך על הביקור הקודם. גם אני מגלה כל פעם משהו על העיר הזו, שגרתי בה בעבר והיום אני רואה את ההתפתחות שלה מרחוק. אני מקווה שכמו שהיא מפתחת את השכונות החדשות שלה, ככה גם מרכז העיר יהפוך לגאווה, כי יש על מה.

  • תגובה רחל ארליך 23 בפברואר 2019 בשעה 22:08

    ציפי,
    גם עבורי נתניה היא עיר-של-אח. ביליתי בה קייצים ארוכים בנערותי, ושבתות רבות בבגרותי… מרכז העיר באמת השתנה מתישהוא, באופן דרמטי, ולטובה.
    הפוסט כל כך כיפי… עשית לי חשק לסיור גרפיטי! יום אחד…

    • תגובה ציפי 17 במרץ 2019 בשעה 16:48

      רחל, היא באמת השתנתה לטובה, אבל יש לה עוד דרך לא מעטה לשינוי לטובה. מרכז העיר חייב להמשיך ולהשתדרג, והדרך שבה השדרוג התחיל היא דרך נהדרת בעיני. שמחה שעשיתי לך חשק לסיור 🙂 לי יש חשק תמידי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *