אחד הדברים הכי כיפיים בעיני הוא להתלבש לעבודה. אני אף פעם לא מתכננת מראש, כמו שעושות רבות מחברותי. הן מחליטות בערב מה ללבוש ליום המחרת. אני לא מסוגלת להחליט בערב ...

זהירות-נוסטלגיה! את מסעדת הפיל אני מכירה כבר 30שנה. פעם זו היתה המסעדה היחידה שהגישה סטייקים בפיתה, למעט המסעדות הערביות ביפו. (אני מדברת על גוש דן). היינו מגיעים למסעדה, מזמינים, מתיישבים ...

נינה שלי מסתכלת עלינו צוחקות: אלה ואני עם קפה: או קיי, עכשיו הכל כבר ממש מצחיק אם תמונות יכלו להעביר התקפות צחוק… רומי הבובה, הבת של אלה, אלה ואני: אלה, ...

השבוע נסענו הביתה, דרך השכונה שקרובה לביתנו, רמת החייל. באחד הרחובות ראינו חנות, שלא הבחנו בה קודם, והוצגו בה שוקולדים שונים. החלטנו מיד שאנחנו נכנסים לראות את המקום המתוק שנמצא ...

  בגיל 5 ניצן הלכה עם אבי לרשום את תומר, בן הארבע אז, ללימודי ג’ודו, תומר וויתר, וניצן נרשמה לחוג. ניצן התקדמה יפה. היה לה כיף – בת אחת בין ...

  הנה היא כבר בת תשע! נינה – כאן בתמונה היא טניסאית… חיפשנו אותה לכבוד החגיגה. כל כך הרבה זמן עבר, כל כך הרבה דברים עברו, 9 שנים זה כמעט ...

ניצן הלכה אתמול בפעם הראשונה לצופים. כל השכונה התמלאה בשלטי סדינים ענקיים: שבט הנשיא מזמין את ילדי כיתה ד’ להצטרף לשורותיו. איזו התרגשות בבית. בבוקר היא התעוררה, והמילה הראשונה שלה ...

הפסל המקסים מול שגרירות הונגריה בפריז אט-קטו-הרום: אחת-שתיים-שלוש בהונגרית. אחרי שסבתא שלי נפטרה, כשהייתי בת שש,  לאמא שלי כמעט ולא נשאר עם מי לדבר בהונגרית. מידי פעם היא מדברת עם ...

ספרים אני מאד אוהבת. זו אהבה שהתגבשה מגיל מאד צעיר. אני זוכרת שבכיתה ד’ הייתי רשומה לסיפרייה עירונית, והייתי הולכת עם אבא שלי להחליף את הספרים. כך הרווחתי שתי חוויות ...

ביום שבת האחרון החלטנו לתת לילדים ערך מוסף בחופש הגדול: קצת מדע וקצת מוזיאון והכל בירושלים. לי ירושלים תמיד היתה יעד מרוחק, יעד מוזיאוני, ובימים פשוטים יותר – שוק של ...